רילוקיישן משפחתי מישראל: הצ׳קליסט המשפטי, מסמכים ואפוסטיל, הסכמת הורים, צוואות וייפוי כוח מתמשך

משפחות שמתכננות רילוקיישן מתחילות בדרך כלל מהוויזה, מהדירה ומבית הספר. בצד המשפטי יש עוד רשימה, ורובה צריכה להיסגר בישראל לפני הטיסה: מסמכים שקשה להשיג מרחוק, הסכמות בין ההורים, החלטות מס וביטוח לאומי, וסידור הרכוש שנשאר כאן.

הצ׳קליסט הזה כללי, ומתאים לכל מדינת יעד. לגבי מעבר לרומניה ראו את הצ׳קליסט המשפטי לרילוקיישן משפחתי לרומניה, שמפרט גם את ההליכים המקומיים. על תושבות המס ומס היציאה כתבנו במדריך נפרד על ניתוק תושבות מס בישראל ברילוקיישן.

1באיזה סדר מטפלים בצד המשפטי של המעבר?

מהדבר שקובע את כל השאר: מסלול המעמד במדינה החדשה. ממנו נגזרת רשימת המסמכים, ממנה נגזרים לוחות הזמנים לאפוסטיל ולתרגום, ובמקביל מטפלים בילדים, במס, בביטוח לאומי וברכוש.

2אילו מסמכים צריך להכין, ואיך מאמתים אותם?

רוב הרשויות בחו״ל ידרשו מסמכי מעמד אישי ישראליים. ישראל צד לאמנת האג משנת 1961 לביטול דרישת האימות למסמכים ציבוריים זרים, ולפי טבלת המדינות של ועידת האג גם יוון, קפריסין, בולגריה, רומניה, איטליה, פורטוגל, אוקראינה וארה״ב צד לה. לכן מסמך ישראלי מאומת בחותמת אפוסטיל, בלי אישור קונסולרי.

• תעודות לידה לכל בני המשפחה, ובמיוחד לילדים.
• תעודת נישואין, ואם רלוונטי פסק דין או תעודת גירושין והסכם גירושין שאושר.
• תעודות יושר (רישום פלילי) למבוגרים, כשהמסלול דורש. לחלק מהרשויות יש דרישה לתוקף עדכני, ולכן מוציאים אותן קרוב להגשה.
• תעודות לימודים ותעודות מקצועיות, כשהמסלול או ההכרה במקצוע דורשים.
• מסמכי הילדים: תעודות מבית הספר, תיק רפואי ופנקס חיסונים.
• ייפוי כוח ומסמכי רכוש, אם תצטרכו לפעול בנכסים בישראל מרחוק.

על התרגום כל מדינה מחליטה לפי הדין שלה: יש מדינות שמקבלות תרגום נוטריוני ישראלי, ויש שדורשות מתרגם מוסמך מקומי. הסדר המקובל הוא אפוסטיל קודם ותרגום אחר כך, כדי שגם החותמת תתורגם. את הפרטים המעשיים ראו במדריך לאפוסטיל ותרגום מסמכים ישראליים.

3האם צריך הסכמה של שני ההורים כדי לעבור עם הילדים?

כן. לפי סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, ולפי סעיף 18 בכל עניין שבאפוטרופסותם הם חייבים לפעול בהסכמה. העברת מקום המגורים של ילד למדינה אחרת היא החלטה כזו. כשאין הסכמה, ההכרעה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה.

ישראל אימצה את אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א-1991. האמנה חלה על ילד שמקום מגוריו הרגיל היה במדינה החברה בה, עד שהוא מגיע לגיל 16. ילד שהורחק או לא הוחזר שלא כדין, כלומר תוך הפרת זכויות משמורת של הורה אחר, יוחזר ככלל לאלתר אם ההליך נפתח בתוך פחות משנה. גם אחרי שנה בית המשפט יורה על החזרה, אלא אם הוכח שהילד כבר השתלב בסביבתו החדשה.

4מה כדאי לכלול בהסכמה בין ההורים?

• המדינה והעיר שאליהן עוברים, ומועד המעבר.
• האם המעבר קבוע או לתקופה מוגדרת, ומה קורה בסופה.
• בית הספר או מסגרת החינוך, ושפת הלימוד.
• הסדרי שהות וביקורים עם ההורה שנשאר, אם הוא נשאר, ומי משלם על הטיסות.
• מזונות ודמי מחיה, והמטבע שבו ישולמו.
• מה קורה אם אחד ההורים רוצה לחזור לישראל: מנגנון הודעה מוקדמת ופנייה לגישור לפני בית משפט.
• באיזו מדינה תדון ערכאה בסכסוך עתידי, בכפוף לדין שחל.

כשההורים גרושים או פרודים, הסכם קיים שאושר בבית משפט עשוי לדרוש שינוי באישור בית המשפט. בכל מקרה כדאי לבדוק מראש מה הדין במדינת היעד, כי בתי המשפט שם יידרשו להסכם אם יתעורר סכסוך.

5מה עושים עם רישיון הנהיגה?

אין כלל אחד. כל מדינה קובעת אם רישיון ישראלי מוכר לנהיגה זמנית, לכמה זמן, ואם אפשר להמיר אותו לרישיון מקומי בלי מבחן או רק אחרי מבחן. ברומניה, למשל, ישראל מופיעה ברשימת המדינות שהרישיון שלהן מומר בלי מבחן, ובמדינות אחרות התנאים שונים. לפני המעבר כדאי לחדש רישיון שעומד לפוג, לבדוק את כללי ההמרה במדינת היעד, ולברר מה יקרה לרישיון הישראלי אחרי ההמרה.

6צוואה בשתי מדינות: איזה דין יחול על הירושה?

המעבר משנה את התשובה גם לפי הדין הישראלי. סעיף 137 לחוק הירושה קובע שעל הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, וסעיף 138 קובע שנכסים שעוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, כפופים לאותו דין. סעיף 140 מכיר בצוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי אחד מכמה דינים, ובהם הדין הישראלי, דין מקום עשייתה ודין האזרחות.

במדינות האיחוד חלה תקנת הירושה האירופית 650/2012, על ירושות של מי שנפטר מ-17 באוגוסט 2015, בכל המדינות חוץ מדנמרק ואירלנד. לפי סעיף 21, בהיעדר בחירה חל דין המדינה שבה היה למנוח מקום המגורים הרגיל בעת הפטירה. לפי סעיף 22, אפשר לבחור בצוואה בדין של מדינה שאתם אזרחיה, כולל ישראל.

• שתי צוואות מתואמות. צוואה ישראלית לנכסים בישראל וצוואה מקומית לנכסים במדינה החדשה, עם סעיף מפורש שכל אחת אינה מבטלת את השנייה.
• בחירת דין. אם רוצים שהדין הישראלי יחול על הירושה במדינת איחוד, כותבים זאת במפורש בצוואה.
• מנה שמורה. בחלק ממדינות היעד יש לבני משפחה זכות למנה שמורה שאינה תלויה בצוואה. ראו צוואה לישראלי שיש לו נכס ברומניה.
• ארה״ב. מעבר לארה״ב מעלה גם שאלות של מס עיזבון. ראו מס עיזבון בארה״ב לתושבי חוץ.

7למה לחתום על ייפוי כוח מתמשך לפני היציאה?

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לכם למנות מראש אדם שיפעל בשמכם אם תאבדו בעתיד את היכולת להבין בעניין מסוים. לפי סעיף 32ב לחוק הכשרות המשפטית, הוא יכול לחול על עניינים אישיים, על ענייני רכוש, או על שניהם. כדי שמיופה הכוח יוכל לפעול לפיו, ייפוי הכוח צריך להיות מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ונדרשת הודעה על כניסתו לתוקף. החתימה נעשית בפני עורך דין שהוסמך לכך.

למשפחה שעוברת לחו״ל יש לכך משמעות כפולה: ההורים המבוגרים שנשארים בישראל, ונכסים שלכם שנשארים כאן. ייפוי כוח מתמשך ישראלי מוכר בישראל, אבל ההכרה בו בחו״ל אינה אוטומטית. לצורך פעולות שוטפות, כמו מכירה או השכרה של דירה, נחתם בדרך כלל ייפוי כוח נוטריוני רגיל, ובמדינות מסוימות יש דרישות צורה מיוחדות. ראו ייפוי כוח לעסקת נדל״ן ברומניה.

8מה עושים עם הפנסיה, קרן ההשתלמות וחשבונות הבנק בישראל?

• פנסיה וקופות גמל. החיסכון נשאר בקרן. מעדכנים כתובת, פרטי קשר ומוטבים, ובודקים מול הקרן מה קורה להפקדות כשההעסקה בישראל מסתיימת. קצבה שתשולם בעתיד מקרן ישראלית היא הכנסה שהופקה בישראל לפי סעיף 4א לפקודה, ואמנת המס עשויה לקבוע איזו מדינה ממסה אותה.
• קרן השתלמות. בודקים מתי הקרן נזילה ואם יש טעם למשוך לפני המעבר או אחריו, עם רואה חשבון, כי המשיכה עשויה להיות חייבת במס גם במדינה החדשה.
• חשבונות בנק. הבנק יבקש הצהרה על תושבות המס שלכם ועדכון כשהיא משתנה. ישראל מיישמת את תקן CRS, ולכן המידע עשוי לעבור לרשות המסים של המדינה החדשה.
• העברות כספים. הבנק יבדוק מקור כספים בהעברות גדולות. ראו כשהבנק מעכב העברה לחו״ל.

9מה עם הדירה שנשארת בישראל?

דירה בישראל נשארת חייבת במס בישראל גם אחרי המעבר. שכר הדירה הוא הכנסה שהופקה בישראל, וסעיף 122 לפקודה מאפשר ליחיד לשלם מס של 10% על שכר דירה מדירת מגורים בישראל, בלי ניכוי הוצאות. סעיף 170 מחייב מי שמשלם הכנסה לתושב חוץ לנכות ממנה מס, ולכן כדאי להסדיר מראש את אופן התשלום ואת אישורי הניכוי.

במכירה, הפטור ממס שבח לדירת מגורים לפי סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין חל על תושב חוץ רק אם אין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, והוא צריך להמציא על כך אישור משלטונות המס שם. ראו נכס בחו״ל ודירה יחידה בישראל. לניהול השכירות מרחוק כדאי לחתום על ייפוי כוח לבן משפחה או לחברת ניהול.

10ביטוח לאומי וביטוח בריאות: מה מחליטים?

ביטוח לאומי קובע תושבות לפי כללים משלו. לפי המוסד, היוצא נשאר רשום כתושב בחמש השנים הראשונות וזכאי לקצבאות ולביטוח בריאות ממלכתי, אלא אם מבקשים הפסקה מוקדמת, ובקשה כזו נבחנת לגבי כל התא המשפחתי. במדינה החדשה, ברוב מסלולי המעמד נדרש ביטוח בריאות מקומי או פרטי כבר בהגשה, ולכן מסדרים אותו לפני הנחיתה.

11מה עם מילואים וחובת השירות של הילדים?

מי שמשרת במילואים צריך לברר מול היחידה ומול צה״ל את החובות שלו לפני יציאה ממושכת לחו״ל, כולל עדכון כתובת. לגבי הילדים: מקובל שילדים שעברו עם הוריהם לחו״ל לפני גיל 16 יכולים לבקש מעמד של ״בני מהגרים״, אבל המעמד אינו אוטומטי ומוסדר מול צה״ל, בדרך כלל דרך הנציגות הישראלית, סביב גיל הגיוס. הכללים משתנים, ולכן בודקים אותם מול הקונסוליה לפני שמתכננים ביקורים ארוכים בישראל.

12רשימת הפעולות לפי סדר

1. בחירת מסלול מעמד במדינת היעד וקבלת רשימת המסמכים מהקונסוליה או מהרשות המקומית.
2. פגישה עם רואה חשבון לתכנון תושבות המס, מס היציאה והדירה בישראל.
3. הסכמה כתובה של שני ההורים להעברת מקום המגורים של הילדים, ואם צריך, שינוי הסכם קיים באישור בית המשפט.
4. הוצאת תעודות לידה, נישואין, גירושין ותעודות יושר, אפוסטיל ותרגום לפי דרישות מדינת היעד.
5. צוואה ישראלית מעודכנת, ותכנון צוואה במדינה החדשה עם בחירת דין אם רלוונטי.
6. ייפוי כוח מתמשך וייפוי כוח נוטריוני לפעולות בישראל.
7. החלטה מול ביטוח לאומי, וביטוח בריאות למדינה החדשה.
8. עדכון בנקים, קופות פנסיה וקרנות השתלמות על הכתובת ועל תושבות המס.
9. הסדר לדירה בישראל: חוזה שכירות, ייפוי כוח לניהול, ואופן הדיווח והתשלום של המס.
10. בירור מול צה״ל על מילואים ועל מעמד הילדים.
11. אחרי הנחיתה: רישום מעמד, רישום תושבות מס, המרת רישיון נהיגה ורישום הילדים למסגרות.

המדריך הוא מידע כללי נכון לנובמבר 2026, וכל משפחה צריכה בדיקה של הנסיבות שלה בישראל ובמדינת היעד.

עוד על רילוקיישן: ניתוק תושבות מס בישראל · מעבר לחו״ל עם חברה או עסק ישראלי

הקריאה הבאה · 9 דק׳ קריאהסגירת חברה בחו״ל: פירוק מרצון מול מחיקה מהמרשם, אישור מס, סגירת חשבון בנק והשלכות המס בישראלאיך סוגרים חברה בחו״ל: פירוק מרצון מול מחיקה מהמרשם ברומניה, בולגריה, יוון, קפריסין ודלאוור, אישור מס, דוחות סופיים, חשבון בנק והשלכות המס בישראל.לקריאת המדריך