ניתוק תושבות מס בישראל ברילוקיישן: מרכז החיים, חזקות 183 ו-425 הימים, טופס 1348 ומס יציאה

רוב מי שעובר לגור בחו״ל שואל קודם כל שאלה אחת: ״מתי אני כבר לא תושב ישראל לצורכי מס?״. התשובה הקצרה היא שאין טופס או תאריך שמנתקים תושבות. התושבות היא מסקנה מהעובדות, ורשות המסים, ביטוח לאומי ורשות המסים במדינה החדשה בוחנים אותן כל אחד לפי הדין שלו. המדריך הזה מסכם את הצד הישראלי של המעבר: איך נקבעת התושבות, איך פועלות חזקות הימים, מה מגישים, מה זה מס יציאה, מה נשאר חייב במס בישראל, מה קורה בביטוח לאומי ומה מצב החקיקה ב-2026. את הצד של המדינה החדשה כדאי לקרוא במדריך הייעודי לכל מדינה, למשל תושבות מס בישראל וברומניה.

1מתי מפסיקים להיות תושבי ישראל לצורכי מס?

כשמרכז החיים עובר אל מחוץ לישראל. סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר יחיד תושב ישראל כמי ש״מרכז חייו בישראל״, וקובע שלשם כך בוחנים את מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים שלו. הפקודה מונה חמישה סממנים, ״בין השאר״, כלומר הרשימה אינה סגורה:

• מקום הבית הקבוע. האם נשארה דירה זמינה בישראל, ואם כן, האם היא מושכרת לטווח ארוך.
• מקום המגורים של היחיד ושל בני משפחתו. בן או בת זוג וילדים שנשארו בארץ הם סממן כבד משקל.
• מקום העיסוק או ההעסקה הקבועים. איפה עובדים בפועל, ולא רק איפה רשום המעסיק.
• מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים. עסק פעיל, חברה מנוהלת או נכסים מניבים.
• מקום הפעילות בארגונים, באיגודים ובמוסדות. קופת חולים, מקום עבודה, מוסדות קהילה וחברות בארגונים.

המשמעות המעשית: מי שעובר עם כל המשפחה, משכיר או מוכר את הבית, עובד במדינה החדשה ונרשם בה כתושב, בונה תמונה עקבית של ניתוק. מי שעובר לבד, משאיר משפחה ועסק פעיל בישראל ונוסע הלוך ושוב, צפוי להתקשות להראות שמרכז החיים עבר.

2מה הן חזקות 183 ו-425 הימים, ואיך סותרים אותן?

לצד מבחן מרכז החיים, הפקודה קובעת שתי חזקות מספריות. הן לא מחליפות את המבחן, אלא מעבירות את נטל ההוכחה: מי שעומד בהן צריך להראות שמרכז חייו בכל זאת אינו בישראל.

מי שעומד באחת החזקות וטוען שהיא נסתרת, חייב לפי סעיף 131(א)(5ה) לפקודה להגיש דוח שמפרט את העובדות שעליהן הוא מבסס את טענתו, ולצרף את המסמכים התומכים. הסעיף מחריג מחובה זו את בן הזוג ואת הילדים של אותו יחיד. אם היתה לו הכנסה חייבת בישראל, נשארת גם חובת הדיווח הרגילה עליה.

3איך הפקודה מגדירה ״תושב חוץ״?

סעיף 1 לפקודה מגדיר תושב חוץ כמי שאינו תושב ישראל, ומוסיף מסלול נוסף ליחיד: מי ששהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בכל אחת משתי שנות מס רצופות, ובשתי שנות המס שאחריהן מרכז חייו לא היה בישראל. המסלול הזה מאפשר לבחון את שנות היציאה לאור מה שקרה בשנתיים שאחריהן. אופן החלתו על שנת המעבר עצמה הוא שאלה פרשנית, וכדאי לבנות אותה מראש עם יועץ מס.

4מה זה טופס 1348 ומתי מגישים אותו?

טופס 1348 הוא ״הצהרה על תושבות״, והוא מופיע ברשימת הטפסים הנלווים לדוח השנתי של יחידים באתר רשות המסים, כטופס של מי שטוען שאינו תושב ישראל. מגישים אותו עם הדוח השנתי, ובמקרה של עמידה בחזקת ימים יחד עם הדוח המפורט לפי סעיף 131(א)(5ה). ההצהרה עוסקת בשאלות שמרכיבות את מבחן מרכז החיים: ימי שהייה, משפחה, בית, עבודה, נכסים וזיקות. כדאי להתחיל לאסוף את הראיות עוד לפני הטיסה, כי בדיעבד קשה לשחזר אותן:

• רישום של ימי השהייה בישראל לכל שנה, לפי חותמות דרכון ואישורי טיסה.
• אישור תושבות מס מהמדינה החדשה, וכשיש אמנה, אישור לפי האמנה.
• חוזה שכירות או רכישה של הבית בחו״ל, ורישום של הילדים במסגרות חינוך שם.
• חוזה העבודה או מסמכי העסק במדינה החדשה.
• מה נעשה עם הבית בישראל: חוזה שכירות לטווח ארוך, מכירה, או הסבר מדוע הוא נשאר זמין.
• הודעות לביטוח לאומי, לקופת החולים, לבנקים ולמוסדות פיננסיים על שינוי מעמד.

5מה זה מס יציאה לפי סעיף 100א?

סעיף 100א לפקודה קובע שנכס של תושב ישראל שחדל להיות תושב ישראל ״ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל״. כלומר, רווח ההון שנצבר עד הניתוק נחשב רווח של תקופת התושבות. ״אדם״ בפקודה כולל גם חברה, ו״נכס״ לעניין הסעיף כולל במפורש גם מניות וזכויות שהוענקו לעובדים לפי סעיפים 3(ט) ו-102, כמו אופציות. החוק מאפשר שתי דרכים לשלם. מי שלא שילם את המס במועד הניתוק, ״יראו אותו כאילו ביקש לדחות את תשלום המס למועד מימוש הנכס״. במועד המכירה בפועל הוא ישלם מס על ״חלק הרווח החייב״: הרווח הריאלי במכירה, מוכפל בתקופת ההחזקה עד הניתוק ומחולק בכל תקופת ההחזקה עד המכירה. הפרשי הצמדה וריבית נוספים רק מיום המימוש.

6מה ממשיך להיות חייב במס בישראל אחרי המעבר?

תושב חוץ חייב בישראל במס על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. סעיף 4א לפקודה קובע איפה כל סוג הכנסה ״הופק״, ולכן הוא המפתח לשאלה מה נשאר כאן:

על חלק מההכנסות האלה המשלם מנכה מס במקור. סעיף 170 לפקודה מחייב מי שמשלם הכנסה חייבת לתושב חוץ לנכות ממנה מס, ולפי סעיף 125ב דיבידנד ליחיד ממוסה ככלל ב-25%, או ב-30% לבעל מניות מהותי. אמנת מס עם המדינה החדשה, אם יש, עשויה להגביל את השיעורים, בדרך כלל בהצגת אישור תושבות. לגבי דירה בישראל: סעיף 122 לפקודה מאפשר ליחיד לשלם 10% על דמי שכירות מדירת מגורים בישראל, בלי ניכוי הוצאות, והסעיף אינו מוגבל לתושבי ישראל. במכירה, הפטור ממס שבח לדירת מגורים מזכה לפי סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין חל על תושב חוץ רק אם אין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, ותושב חוץ נחשב כמי שיש לו דירה כזו כל עוד לא הציג אישור משלטונות המס שם. על ההשפעה של דירה בחו״ל על דירה יחידה ראו נכס בחו״ל ודירה יחידה בישראל.

7איך אמנת המס מכריעה כשאתם תושבים בשתי מדינות?

בשנת המעבר כמעט תמיד נוצרת תושבות כפולה: המדינה החדשה רואה בכם תושבים מיום ההגעה או אחרי ספירת ימים, וישראל עדיין רואה בכם תושבים. כשיש אמנה, סעיף התושבות שבה מכריע לפי מבחנים במדרג, ועוברים לשלב הבא רק אם הקודם לא הכריע:

1. בית קבע זמין. במדינה שבה יש לכם בית קבע זמין. בית בשתיהן מעביר את השאלה הלאה.
2. מרכז האינטרסים החיוניים. המדינה שאליה הקשרים האישיים והכלכליים קרובים יותר.
3. מקום המגורים הרגיל. היכן אתם שוהים דרך שגרה.
4. אזרחות. ואם גם היא לא מכריעה, הרשויות בשתי המדינות מכריעות בהסכמה.

לישראל יש אמנות מס עם יוון, ארה״ב, פורטוגל, רומניה, בולגריה, איטליה ואוקראינה, ואין אמנה עם קפריסין. ראו אמנות המס של ישראל לפי מדינה. במדינה בלי אמנה אין מנגנון הכרעה, ולכן חשוב במיוחד שהעובדות יהיו ברורות.

8מה קורה בביטוח לאומי כשעוברים לחו״ל?

ביטוח לאומי קובע תושבות לפי הכללים שלו, והם אינם זהים לאלה של מס הכנסה. לפי אתר המוסד, תושב שיוצא לחו״ל ממשיך להיות רשום כתושב בחמש השנים הראשונות, ונשמרת זכאותו לקצבאות ולביטוח בריאות ממלכתי. המוסד רשאי לבחון את התושבות גם קודם, אם יש בידיו מידע על ניתוק.

• הפסקה מוקדמת. מי שהעביר את מרכז חייו לחו״ל באופן מלא רשאי להגיש הצהרה על ביטול תושבות, ולפי המוסד ברוב המקרים התושבות תישלל מיום ההודעה.
• בדיקת התא המשפחתי. בקשה של אדם להפסקת תושבות לא תאושר אם בן או בת הזוג והילדים נשארים בישראל.
• בדיקה לאחור. בני זוג שהפסיקו תושבות וחזרו, ומרכז חייהם לא עבר בפועל, עלולים להיות מוכרים כתושבים גם לתקופה שבה הופסקה התושבות.
• המחיר של ניתוק. מי שאינו תושב ואינו עובד בישראל אינו משלם דמי ביטוח, אבל גם אינו זכאי לקצבאות ולביטוח בריאות ממלכתי.
• חזרה לארץ. מי שחוזר אחרי היעדרות בלי שמירה על הביטוח עלול להמתין לשירותי בריאות תקופה של חודשיים עד שישה חודשים, ואפשר לפדות אותה בתשלום.

על הסכומים המינימליים לתושב ששוהה בחו״ל ועל אמנות הביטחון הסוציאלי ראו את הצ׳קליסט למעבר משפחתי לרומניה, שמפרט את ההחלטה מול ביטוח לאומי לפני היציאה.

9מה מקבלים בחזרה לישראל: תושב חוזר ותושב חוזר ותיק?

סעיף 14 לפקודה מבחין בין שני סוגי חוזרים, לפי מספר השנים הרצופות שבהן הייתם תושבי חוץ. התקופה נספרת לפי תושבות המס, ולא לפי מספר הביקורים.

10האם צפוי שינוי בהגדרת התושבות ב-2026?

ביולי 2025 פורסם תזכיר חוק שמציע להוסיף לפקודה חזקות חלוטות, כלומר חזקות שאי אפשר לסתור, המבוססות על ימי השהייה של היחיד ושל בני משפחתו, ולהשאיר את מבחן מרכז החיים למקרים שאינם נופלים בהן. התזכיר החליף הצעה קודמת מ-2023. בנוסח המאוחד של הפקודה שבדקנו בנובמבר 2026, הגדרת התושב בסעיף 1 לא שונתה, כלומר ההצעה עדיין אינה חוק. מי שמתכנן מעבר צריך לבדוק את מצב החקיקה לפני שנת המעבר, כי חזקות חלוטות עשויות לשנות את התכנון של ימי ביקור בישראל.

11מה סדר הפעולות המעשי לפני היציאה ואחריה?

1. 12 עד 6 חודשים לפני: פגישה עם רואה חשבון בישראל ועם יועץ מס במדינה החדשה. ממפים נכסים, הכנסות, חברות ואופציות, ובודקים אם יש אמנה.
2. 6 חודשים לפני: מחליטים מה עושים עם הבית בישראל, עם העסק ועם החברה, ומתעדים את שווי הנכסים לקראת מס היציאה.
3. 3 חודשים לפני: מחליטים מול ביטוח לאומי אם לשמור על תושבות או לבקש הפסקה, לפי מצב כל התא המשפחתי.
4. ביום היציאה: שומרים ראיות למועד המעבר: כרטיס טיסה, חוזה שכירות בחו״ל, רישום ילדים לבית ספר.
5. בחודשים הראשונים בחו״ל: נרשמים כתושבים במדינה החדשה ומבקשים אישור תושבות מס כשהוא זמין.
6. לאורך השנה: סופרים ימים בישראל, ומעדכנים בנקים ומוסדות פיננסיים על שינוי תושבות המס.
7. בדוח השנתי לשנת המעבר: מדווחים בישראל, מצרפים את טופס 1348 ואת הדוח לפי סעיף 131(א)(5ה) כשיש חזקה לסתור, ומחליטים על תשלום או דחייה של מס היציאה.
8. בשנים הבאות: ממשיכים לדווח על הכנסות מישראל, ושומרים את מסמכי התושבות לכל שנה.

המדריך הוא מידע כללי נכון לנובמבר 2026, וכל קביעת תושבות תלויה בעובדות של המקרה ודורשת בדיקה עם רואה חשבון או יועץ מס.

עוד על רילוקיישן: מעבר לחו״ל עם חברה או עסק ישראלי · הצ׳קליסט המשפטי למשפחה

הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהמוסד קבע ועובד מרחוק בחו״ל: מתי חברה ישראלית חייבת במס במדינת העובד, ומה עם שכר וביטוח לאומיעובד שעובד מהבית בחו״ל עלול ליצור לחברה ישראלית מוסד קבע. מקום עסקים קבוע, סוכן תלוי, אתר בנייה, עדכון OECD 2025 לעבודה מהבית, שכר וביטוח לאומי.לקריאת המדריך