מוסד קבע ועובד מרחוק בחו״ל: מתי חברה ישראלית חייבת במס במדינת העובד, ומה עם שכר וביטוח לאומי

עבודה מרחוק הפכה לדבר רגיל: מפתחת שעברה לליסבון וממשיכה לעבוד בחברה ישראלית, מנהל מכירות שגר באתונה ומטפל בלקוחות אירופיים, או מנהל פרויקט שמפקח על אתר בנייה ברומניה. מבחינת החברה זה נראה כמו המשך העסקה רגיל. מבחינת רשויות המס במדינת העובד, זו עשויה להיות פעילות עסקית של החברה הישראלית בשטחן.

המדריך מסביר מתי פעילות כזו עלולה ליצור ״מוסד קבע״, מה השתנה בפרשנות של ה-OECD ב-2025, ומה חובות השכר והביטוח הסוציאלי שמתעוררות בנפרד. הוא לא עוסק בהגירה או במעבר של העובד עצמו. את השלכות המס בישראל ובמדינת העובד בודקים עם רואה חשבון ישראלי ועם יועץ מקומי.

1מה זה מוסד קבע ולמה זה חשוב?

מוסד קבע הוא נוכחות עסקית במדינה שמקנה לה זכות למסות את הרווח שמיוחס לנוכחות הזו. אמנות המס בנויות על העיקרון שחברה ממוסה על רווחי עסק רק במדינת התושבות שלה, אלא אם יש לה מוסד קבע במדינה האחרת. ההגדרה מופיעה בסעיף 5 לאמנות, שמבוסס בדרך כלל על מודל האמנה של ה-OECD.

המשמעות של מוסד קבע: החברה הישראלית חייבת להירשם במדינה, להגיש שם דוחות ולשלם מס על הרווח המיוחס. בישראל, מס זר ששולם על הכנסה שחייבת גם כאן ניתן בדרך כלל בזיכוי לפי הכללים, אבל הזיכוי לא מבטל את עלויות הציות ואת הסיכון לקנסות ולריבית במדינה הזרה אם הנושא מתגלה מאוחר.

2מה יוצר מוסד קבע לפי מודל ה-OECD?

סעיף 5 למודל מגדיר כמה מסלולים. בכל אמנה הנוסח עשוי להיות שונה, ולכן הטבלה מתארת את המודל ולא אמנה מסוימת.

3האם עובד שעובד מהבית בחו״ל יוצר מוסד קבע?

לא אוטומטית, אבל זה אפשרי. ב-19 בנובמבר 2025 פרסם ה-OECD עדכון לפרשנות של סעיף 5 (נוסח הסעיף עצמו לא שונה), שמתייחס במפורש למשרד ביתי ולמקומות דומים. לפי הסיכומים של EY ושל DLA Piper, העדכון קובע שני מבחנים:

1. מבחן הזמן: כשאדם עובד מהבית או ממקום דומה במדינה אחרת בפחות מ-50% מכלל זמן העבודה שלו בעבור החברה לאורך תקופה של 12 חודשים, המקום בדרך כלל אינו נחשב מקום עסקים של החברה, אלא בנסיבות חריגות.
2. מבחן הסיבה העסקית: כשמדובר ב-50% או יותר, התשובה תלויה בנסיבות, ובין היתר בשאלה אם יש לחברה סיבה עסקית לכך שהעבודה מתבצעת באותה מדינה. סיבה עסקית קיימת, למשל, כשהנוכחות מאפשרת מפגש פנים אל פנים או עבודה בזמן אמת עם לקוחות, ספקים או חברות בקבוצה, או גישה למשאבים מקומיים, או כשהיא מחליפה משרד שהחברה הייתה שוכרת אחרת.

לפי אותם סיכומים, אין סיבה עסקית כשהעבודה מהבית מותרת רק כדי לגייס או לשמר עובדים או לחסוך בעלויות משרד. העדכון כולל דוגמאות, והוא פרשנות ולא חוק: מדינות אינן חייבות לאמץ אותו, וחלקן רשמו הסתייגויות.

4מה עמדת ישראל בעדכון של 2025?

ישראל רשמה הסתייגויות לפרשנות החדשה. לפי סקירה מקצועית שפורסמה בדצמבר 2025 (ראו במקורות), ישראל רשמה חמש הסתייגויות והבהרות, ובהן:

• שמירת הזכות לראות במשרד ביתי של ״אדם מרכזי״ בחברה, כמו מייסד, שותף או מנהל בכיר, מוסד קבע.
• כשאין לחברה סיבה עסקית למשרד הביתי, ישראל תבחן אם האדם ממלא תפקיד מרכזי בעסקי החברה או תורם באופן משמעותי ליצירת הערך.
• הסתייגות מדוגמה בפרשנות, שלפיה עובד שנותן שירות ללקוחות בעיקר מקוון ומבקר אצלם פעם ברבעון אינו יוצר מוסד קבע.

ההסתייגויות של ישראל נוגעות בעיקר למצב ההפוך: חברה זרה עם עובד שעובד מהבית בישראל. אבל הן מלמדות שרשויות מס מפרשות את הנושא באופן שונה. לחברה ישראלית עם עובד בחו״ל, השאלה החשובה היא איך המדינה של העובד מפרשת את האמנה ואת הדין הפנימי שלה, ומה עמדתה בעדכון של 2025.

5אילו מצבים מגבירים את הסיכון?

כשמייסד או מנכ״ל עובר לחו״ל, עולה גם השאלה הפוכה: האם החברה הזרה שהקים, או החברה הישראלית שהשאיר, מנוהלות ממדינה אחרת. ראו את המדריך לחברה נשלטת זרה ולמבחן השליטה והניהול ואת המדריך לרילוקיישן עם חברה ישראלית.

6מה קורה כשאין אמנת מס עם מדינת העובד?

אז אין הגנה של סעיף 5, וחל הדין הפנימי של אותה מדינה, שיכול להיות רחב יותר. PwC מציין לגבי ישראל, למשל, שבהיעדר אמנה, תושב חוץ חייב במס על הכנסה שהופקה בישראל, וזה סף נמוך יותר ממבחן מוסד הקבע. רשימת האמנות של ישראל והנושאים שהן מסדירות מופיעה במדריך לאמנות המס של ישראל.

7מה חובות השכר והביטוח הסוציאלי במדינת העובד?

השאלות האלה עומדות בנפרד ממוסד קבע: גם כשאין מוסד קבע, מדינת העובד עשויה לדרוש ניכוי מס משכרו ותשלום ביטוח סוציאלי. בחלק מהמדינות מעסיק זר יכול להירשם כמעסיק בלי ישות מקומית, ובאחרות פועלים דרך חברה מקומית או דרך ספק שמעסיק את העובד בשם החברה (Employer of Record). גם דיני העבודה המגנים של מדינת העובד עשויים לחול עליו, לצד החוזה הישראלי.

• מס הכנסה של העובד: עובד שהפך לתושב המדינה השנייה ממוסה בה בדרך כלל על שכרו. בישראל צריך לבדוק אם ממשיכים לנכות מס, ואם נדרש אישור מפקיד השומה.
• ביטוח סוציאלי: באיחוד האירופי, טופס A1 קובע לאיזו מדינה העובד משלם ביטוח סוציאלי. זה הסדר של תיאום בין מדינות האיחוד והאזור הכלכלי האירופי ושווייץ, וישראל אינה חלק ממנו.
• אמנות דו-צדדיות של ישראל: לישראל יש אמנות לביטחון סוציאלי עם חלק מהמדינות. כשעובד נשלח בידי מעסיק ישראלי למדינת אמנה, המעסיק פונה לאגף לקשרי חוץ במוסד לביטוח לאומי לפני היציאה, ומבקש אישור לפטור מכפל תשלום. תקופת ההסדר נקבעת בכל אמנה.
• בלי אמנה: עלול להיווצר חיוב בשתי המדינות. לפי כל זכות, כשאין אמנה צריך להמשיך לשלם דמי ביטוח לאומי גם בישראל.

8מה בודקים לפני שמאשרים עבודה מחו״ל?

1. באיזו מדינה העובד יעבוד, לכמה זמן, ואיזה חלק מזמן העבודה.
2. מה תפקידו: האם הוא פוגש לקוחות, מנהל משא ומתן או חותם על חוזים.
3. האם יש אמנת מס עם אותה מדינה, ומה נוסח סעיף 5 בה.
4. מה עמדת המדינה בעדכון ה-OECD של 2025 ומה הדין הפנימי שלה.
5. מה חובות השכר והרישום כמעסיק במדינה, והאם צריך ישות מקומית או ספק העסקה.
6. האם יש אמנה לביטחון סוציאלי, ואם כן, לבקש אישור מהביטוח הלאומי לפני היציאה.
7. לתעד בכתב את ההסדר: מקום העבודה, הסמכויות (בלי סמכות לחתום בשם החברה, אם זו הכוונה), ומשך התקופה.

חברות שמתכננות פעילות רחבה יותר במדינה מסוימת ימצאו פירוט במדריכים לפעילות חברה ישראלית, למשל ברומניה, בפורטוגל ובארה״ב. על חיוב מע״מ ללקוחות בחו״ל ראו את המדריך לחשבונית ללקוח בחו״ל.

9מה בודקים ואיך אנחנו מלווים את זה יחד עם רואה החשבון?

לפני שעובד מתחיל לעבוד ממדינה אחרת, או לפני פרויקט בחו״ל, כדאי למפות את התפקיד, את הסמכויות ואת משך הפעילות, ולבדוק את האמנה הרלוונטית. אנחנו עובדים על הצד המשפטי: נוסח הסכם ההעסקה או ההתקשרות, הגדרת הסמכויות של העובד מול לקוחות, הסכמי פרויקט, ובמקרה הצורך מבנה של חברה בת או סניף, בתיאום עם עורכי דין מקומיים. את השאלה אם נוצר מוסד קבע, את חישוב המס ואת הדיווח בישראל בודק רואה החשבון הישראלי שלכם יחד עם יועץ במדינת העובד, ואנחנו עובדים מולם.

הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהמיזם משותף עם שותף מקומי בחו״ל: מיזם חוזי או חברה משותפת, הסכם בעלי מניות, קיפאון, יציאה ובדיקת השותףאיך בונים מיזם משותף עם שותף מקומי בחו״ל: מיזם חוזי או חברה משותפת, הסכם בעלי מניות, קיפאון, גרירה והצטרפות, הקצאות בעין, זכויות חתימה ובדיקת נהנה סופי.לקריאת המדריך