מיזם משותף עם שותף מקומי בחו״ל: מיזם חוזי או חברה משותפת, הסכם בעלי מניות, קיפאון, יציאה ובדיקת השותף

חברה ישראלית שנכנסת לשוק זר עם שותף מקומי מקבלת בדרך כלל משהו שקשה להשיג לבד: קשרים, רישיונות, קרקע, היכרות עם הרשויות או כוח אדם. בתמורה היא מביאה טכנולוגיה, מימון או ידע. השילוב יכול לחסוך שנים, אבל רוב הבעיות במיזמים כאלה לא נובעות מהעסק עצמו אלא ממה שלא נקבע בהסכם: מי מחליט, מי חותם, מה קורה כשלא מסכימים ואיך יוצאים. מדריך זה עוסק במיזם עסקי כללי; למיזם עם בעל קרקע בפרויקט נדל״ן ראו עסקת קומבינציה ומיזם משותף עם בעל קרקע.

1מיזם חוזי או חברה משותפת: מה עדיף?

מיזם חוזי מתאים לפרויקט מוגדר בזמן ובהיקף; חברה משותפת מתאימה כשיש פעילות מתמשכת, נכסים משותפים או צורך בבנק ובעובדים. במיזם חוזי כל צד ממשיך לפעול דרך הישות שלו, וההסכם קובע חלוקת עבודה, הוצאות ורווחים. בחברה משותפת מקימים ישות במדינת היעד, ושני הצדדים מחזיקים במניותיה.

במדינות רבות שותף מקומי מעדיף חברה משותפת כי היא נותנת לו מעמד של בעל מניות ולא של קבלן משנה. מנגד, חברה ישראלית שמכניסה טכנולוגיה יכולה לשמור עליה מחוץ לחברה המשותפת ולתת לה רישיון שימוש בלבד, כך שביציאה הקניין הרוחני נשאר אצלה. השוואה בין מדינות לגבי מס חברות ודיבידנד לישראל: פתיחת חברה בחו״ל: השוואה בין 8 מדינות.

2מה חייב להיות בהסכם בעלי מניות במיזם משותף?

הסכם בעלי מניות טוב עונה מראש על חמש שאלות: מי מנהל, מה דורש הסכמה של שני הצדדים, מי מממן, מה קורה בקיפאון ואיך יוצאים. הסעיפים המרכזיים:

• הון ומימון: כמה כל צד משקיע, במזומן או בעין, לוח זמנים לקריאות להון, ומה קורה לצד שלא מעביר את חלקו (דילול, הלוואה בריבית, אובדן זכויות).
• הרכב הדירקטוריון וההנהלה: זכות מינוי לכל צד, יושב ראש, קול מכריע (אם בכלל), מי מנכ״ל ומי מנהל הכספים.
• החלטות שמורות (reserved matters): רשימת החלטות שדורשות הסכמת שני הצדדים או רוב מיוחד, כמו אישור תקציב, נטילת הלוואות מעל סכום, מכירת נכסים, עסקאות עם צד קשור, גיוס שותף חדש, חלוקת דיבידנד ושינוי תחום הפעילות.
• זכות סירוב ראשונה (pre-emption): צד שרוצה למכור מניות מציע אותן קודם לשותף; כך גם בהקצאת מניות חדשות.
• זכות הצטרפות (tag-along): אם בעל הרוב מוכר, המיעוט רשאי למכור באותם תנאים.
• זכות גרירה (drag-along): בעל הרוב שמקבל הצעה לכל החברה רשאי לחייב את המיעוט למכור יחד איתו, בדרך כלל ברף מחיר מינימלי.
• אי-תחרות וסודיות: מה כל צד רשאי לעשות במקביל בשוק, בתקופת המיזם ואחריו, בכפוף לדיני התחרות המקומיים.
• קניין רוחני: מה מוכנס לחברה בבעלות ומה ברישיון, ומי הבעלים של פיתוחים חדשים.
• מדיניות דיבידנד ומידע: מתי מחלקים רווחים, דוחות כספיים, זכות עיון וביקורת.

3איך פותרים קיפאון במיזם 50/50?

קובעים מנגנון מדורג: הסלמה להנהלה הבכירה, גישור, ורק בסוף מנגנון יציאה כפוי. במיזם שבו לכל צד חצי מהקולות, מחלוקת על תקציב או על מנכ״ל עלולה לשתק את החברה. מנגנונים נפוצים:

1. הסלמה: העברת המחלוקת למנכ״לים של החברות האם לתקופה קצובה.
2. גישור או מומחה: גישור מחייב בזמן קצוב, או הכרעת מומחה בשאלות טכניות או חשבונאיות.
3. אופציית מכר או קנייה: צד אחד רשאי לחייב את השני לקנות או למכור לפי מחיר שנקבע בנוסחה או בהערכת שווי.
4. מנגנון ״רולטה רוסית״ (shotgun): צד אחד נוקב מחיר למניה, והצד השני בוחר אם לקנות או למכור באותו מחיר. המנגנון פשוט, אבל מיטיב עם הצד החזק כלכלית.
5. פירוק: מוצא אחרון, כשאין אפשרות אחרת.

בחירת המנגנון תלויה ביחסי הכוחות. שותף ישראלי עם יותר מזומנים עשוי להעדיף shotgun; שותף מקומי עם נכסים ופחות נזילות עלול להיפגע ממנו. רעיונות דומים מופיעים בהסכם מייסדים לקבוצה שמפתחת פרויקט בחו״ל, שם יש גם מטריצת החלטות לדוגמה.

4איך מעריכים הקצאה בעין של השותף המקומי?

מסכימים על שווי בהסכם, נסמכים על הערכה עצמאית, ובודקים מה הדין המקומי מחייב. שותף מקומי מכניס לא פעם קרקע, ציוד, רישיון או ״קשרים״, ומבקש תמורתם מניות. בדירקטיבה האירופית על דיני חברות (2017/1132), סעיף 49 מחייב בחברות מניות ציבוריות דוח של מומחה בלתי תלוי על כל תמורה שאינה במזומן. בחברות פרטיות הדרישות משתנות ממדינה למדינה.

• קרקע או מבנה: נסח רישום, שעבודים, היתרים וייעוד, לפני שהנכס עובר לחברה.
• רישיונות והיתרים: האם ניתנים להעברה לחברה חדשה, או שהם אישיים לשותף.
• קשרים ו״גישה לשוק״: אינם נכס שניתן לרשום כהון; מתגמלים אותם בדרך כלל בהסכם שירותים או במניות שמבשילות לפי יעדים.
• התאמת שווי: מנגנון תיקון אם מתגלה פגם בנכס שהוכנס, למשל הקצאת מניות נוספות לצד השני.

5מי חותם בשם החברה המשותפת?

זכויות החתימה צריכות להיות רשומות במרשם ולא רק כתובות בהסכם. במדינות רבות צד שלישי רשאי להסתמך על מי שרשום כמנהל או כבעל זכות חתימה. אם השותף המקומי רשום כמנהל יחיד, הוא יכול לחייב את החברה גם בניגוד להסכם בעלי המניות, והתרופה תהיה תביעה נגדו, לא ביטול העסקה.

• חתימה משותפת של נציג מכל צד מעל סכום מוגדר, ורישום ההגבלה במרשם ככל שהדין מאפשר.
• הרשאות בנק כפולות: שני מורשי חתימה לכל העברה מעל סף.
• גישה של שני הצדדים לחשבון הבנק, לתוכנת הנהלת החשבונות ולמערכות הדיווח לרשויות.
• ייפוי כוח מוגבל בזמן ובנושא, ולא ייפוי כוח כללי.
• מעקב אחרי שינויים במרשם: רוב המרשמים מאפשרים לבדוק את הנסח בכל עת, וכדאי לעשות זאת באופן קבוע.

6איך בודקים את השותף המקומי לפני שנכנסים למיזם?

בודקים את החברה במרשם החברות, את בעלי השליטה במרשם הנהנים הסופיים, ואת ההיסטוריה המשפטית והפיננסית שלה. מדינות האיחוד מחויבות לנהל מרשם מרכזי של נהנים סופיים. עם זאת, ב-22 בנובמבר 2022 פסק בית הדין האירופי (תיקים מאוחדים C-37/20 ו-C-601/20) שהחובה לפתוח את המידע לכל אדם מהציבור בטלה, ולכן הגישה תלויה כיום בכללי כל מדינה ולעיתים מחייבת להראות אינטרס לגיטימי. פורטל e-Justice של האיחוד מפנה למרשמים הלאומיים.

7איך יוצאים ממיזם משותף בחו״ל?

היציאה צריכה להיות מתוכננת בהסכם כבר ביום הראשון: מתי מותר למכור, למי, ובאיזה מחיר. סעיפי יציאה נפוצים: תקופת חסימה שבה אסור למכור (lock-up), זכות סירוב ראשונה, אופציות מכר וקנייה באירועים מוגדרים (הפרה, שינוי שליטה אצל אחד הצדדים, קיפאון מתמשך, אי עמידה ביעדים), ונוסחת הערכת שווי מוסכמת. כדאי לקבוע גם מה קורה לחוזים, לעובדים, לקניין הרוחני ולשם המסחרי ביום שאחרי.

8איזה מנגנון יישוב סכסוכים מתאים למיזם עם שותף זר?

לרוב בוררות בינלאומית במוסד מוכר, במקום ניטרלי, עם אפשרות לסעד זמני בבית משפט מקומי. פסק בורר ניתן לאכיפה ברוב מדינות העולם לפי אמנת ניו יורק, ואילו פסק דין ישראלי צריך לעבור הליך אכיפה במדינת השותף. מומלץ לקבוע שפת הליך, מספר בוררים, דין חל, ושלבים מקדימים (הסלמה וגישור) עם לוחות זמנים קצרים. על בוררות ובתי משפט במדינות ספציפיות: רומניה, קפריסין, ארה״ב.

9מה צריך לדווח בישראל על החזקה בחברה משותפת בחו״ל?

תושב ישראל, יחיד או חברה, שמחזיק בחברה זרה מצרף לדוח השנתי את טופס 150, ועסקאות עם צדדים קשורים מדווחות בטופס 1385. הלוואות בעלים, דמי ניהול ותמלוגים מהחברה המשותפת לחברה הישראלית צריכים להיות בתנאי שוק, ורווחים שמחולקים כדיבידנד ממוסים לפי אמנת המס. פירוט: מס למשקיע ישראלי בחברת פרויקט זרה ואמנות המס של ישראל.

10מה לבדוק לפני חתימה ואיך אנחנו מלווים

לפני חתימה כדאי לבחור בין מיזם חוזי לחברה משותפת לפי משך הפעילות והנכסים, לבדוק את השותף במרשמים, לקבוע רשימת החלטות שמורות ומנגנון קיפאון, להעריך כל הקצאה בעין, לרשום את הגבלות החתימה במרשם ולתכנן את היציאה. אנחנו מלווים חברות ויזמים ישראלים בניסוח הסכם המיזם ובתיאום מול עורך דין מקומי שמעגן את ההוראות בתקנון ובמרשם, ובודקים יחד עם יועץ המס בישראל את מבנה ההחזקה והדיווח.

עוד על פעילות עסקית בחו״ל: רכישת חברה בחו״ל ובדיקת נאותות · הסכם מייסדים לפרויקט בחו״ל · כל המדריכים לחברות ועסקים

הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהמוסד קבע ועובד מרחוק בחו״ל: מתי חברה ישראלית חייבת במס במדינת העובד, ומה עם שכר וביטוח לאומיעובד שעובד מהבית בחו״ל עלול ליצור לחברה ישראלית מוסד קבע. מקום עסקים קבוע, סוכן תלוי, אתר בנייה, עדכון OECD 2025 לעבודה מהבית, שכר וביטוח לאומי.לקריאת המדריך