חשבונית ללקוח בחו״ל: מע״מ אפס בישראל, חיוב עצמי באיחוד האירופי ו-OSS לשירותים דיגיטליים

חברות וסטארטאפים ישראליים, משרדי ייעוץ, מפתחים ומשווקים דיגיטליים מוציאים חשבוניות ללקוחות בחו״ל כל יום. שתי שאלות חוזרות בכל עסקה: האם לחייב מע״מ ישראלי, והאם נוצרת חובת מע״מ במדינת הלקוח. התשובה תלויה בשלושה דברים: מי הלקוח (עסק או צרכן פרטי), איפה הוא נמצא, ומה סוג השירות.

המדריך מסביר את הכללים הבסיסיים בישראל ובאיחוד האירופי. הוא לא עוסק במכירת טובין פיזיים, ולא מחליף בדיקה של עסקה מסוימת. את הסיווג של כל סוג הכנסה ואת הדיווח למע״מ עושים עם רואה חשבון ישראלי, ובמקרה הצורך עם יועץ מע״מ במדינת הלקוח.

1מתי שירות ללקוח בחו״ל ממוסה במע״מ אפס בישראל?

כשהשירות ניתן לתושב חוץ שנמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל. לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, מתן שירות לתושב חוץ ממוסה בשיעור אפס, ״למעט שירות ששר האוצר קבע לענין זה״. ההגדרה של ״תושב חוץ״ לעניין הסעיף היא תושב חוץ כשהוא נמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל.

הסעיף כולל סייג חשוב: לא רואים שירות כניתן לתושב חוץ כשנושא ההסכם הוא מתן שירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה של תושבי ישראל, או לחברה שנחשבת תושבת ישראל לפי פקודת מס הכנסה. כלומר, השאלה היא לא רק מי משלם, אלא גם מי מקבל את השירות בפועל.

כדי להוכיח שמדובר בתושב חוץ, כדאי לשמור בתיק: חוזה עם הישות הזרה, תעודת רישום של הלקוח במדינתו, מספר מע״מ או מספר מזהה לצורכי מס שלו, והוכחה שהתשלום הגיע מחו״ל. ספרו לרואה החשבון גם על כל קשר של הלקוח לישראל, כי הוא משנה את התשובה.

2לקוח עסקי באיחוד האירופי: מי משלם את המע״מ?

הלקוח. לפי סעיף 44 לדירקטיבת המע״מ האירופית (2006/112/EC), מקום השירות לעסק הוא המקום שבו העסק מבוסס. לפי סעיף 196, כשהשירות ניתן בידי ספק שאינו מבוסס באותה מדינה, הלקוח העסקי הוא שחייב במע״מ. זה מנגנון ״החיוב העצמי״ (reverse charge): הלקוח מדווח על המע״מ בדוח שלו, והספק הישראלי אינו גובה מע״מ אירופי.

• בדקו שהלקוח הוא עסק: מקובל לבקש את מספר המע״מ האירופי שלו ולאמת אותו במערכת VIES של הנציבות.
• ציינו בחשבונית את פרטי הלקוח ואת מספר המע״מ שלו, והפניה לכך שהמע״מ חל על הלקוח בחיוב עצמי. הנוסח המדויק כדאי לתאם עם רואה החשבון.
• יש חריגים: לשירותים מסוימים יש כללי מקום אחרים, למשל שירותים שקשורים למקרקעין שנמצאים באיחוד, או כניסה לאירועים. בהם עשויה לקום חובת רישום במדינה שבה נמצא הנכס או מתקיים האירוע.

3לקוח פרטי באיחוד שקונה שירות דיגיטלי: מי גובה את המע״מ?

הספק הישראלי. כשהלקוח הוא אדם פרטי ולא עסק, אין חיוב עצמי, כי לאדם פרטי אין תיק מע״מ שבו הוא יכול לדווח. לכן החובה עוברת לספק: בשירות דיגיטלי הוא צריך לגבות מהלקוח מע״מ לפי השיעור של המדינה שבה הלקוח גר, ולהעביר אותו לאותה מדינה (סעיף 58 לדירקטיבה). שירות דיגיטלי הוא שירות שניתן דרך האינטרנט כמעט בלי מעורבות אנושית, למשל מנוי לתוכנה או לאפליקציה, קורס מוקלט, הורדת קובץ או תוכן בתשלום באתר. ייעוץ של איש מקצוע במייל או שיעור חי עם מורה באינטרנט אינם שירות דיגיטלי במובן הזה (תקנת הביצוע 282/2011, סעיף 7).

דוגמה: חברה ישראלית מוכרת מנוי חודשי לאפליקציה ב-10 אירו לפני מע״מ. לקוחה פרטית מגרמניה תשלם 11.90 אירו, כי שיעור המע״מ בגרמניה הוא 19%. לקוח פרטי מצרפת ישלם 12 אירו, כי השיעור בצרפת הוא 20%. את 1.90 האירו החברה מעבירה לגרמניה, ואת 2 האירו לצרפת. כדי שלא תצטרך להירשם בכל מדינה בנפרד, היא יכולה להשתמש במסלול OSS שמוסבר בהמשך.

אין סכום מינימום: גם מכירה אחת ללקוח פרטי באיחוד מחייבת במע״מ של מדינתו. התקרה של 10,000 אירו שמוזכרת לפעמים חלה רק על ספק שמבוסס באחת ממדינות האיחוד, ולא על ספק ישראלי.

4איך עובד מסלול OSS לספק מחוץ לאיחוד?

במקום להירשם לצורכי מע״מ בכל מדינה שבה יש צרכנים, ספק שאינו מבוסס באיחוד יכול להירשם ל״מסלול שאינו של האיחוד״ (non-Union scheme) במדינה אחת לבחירתו, ולדווח ולשלם דרכה את המע״מ על כל השירותים לצרכנים פרטיים בכל מדינות האיחוד. לפי פורטל ה-OSS של הנציבות:

1. מי רשאי: נישום שאינו מבוסס באיחוד ונותן שירותים לצרכנים פרטיים באיחוד. עסק שיש לו מקום עסק באיחוד אינו יכול להשתמש במסלול הזה.
2. מדינת הזיהוי: הספק בוחר מדינה אחת, והיא מנפיקה לו מספר זיהוי ייעודי למסלול, בתבנית EUxxxyyyyyz.
3. תחילה: הרישום חל מהיום הראשון של הרבעון הקלנדרי שאחרי ההודעה למדינת הזיהוי.
4. דוח: תקופת הדיווח היא רבעון קלנדרי, והדוח מוגש עד סוף החודש שאחרי הרבעון: 30 באפריל, 31 ביולי, 31 באוקטובר ו-31 בינואר.
5. תשלום: עם הדוח, ולא יאוחר מסוף החודש שאחרי תום הרבעון.
6. שיעורים: בכל מכירה חל שיעור המע״מ של מדינת הצרכן, ולכן צריך לזהות את מקום מגוריו ולשמור ראיות לכך.

5ומה עם שירות לא דיגיטלי לצרכן פרטי באיחוד?

כאן הכלל הבסיסי שונה: Your Europe מציין שבשירותים לצרכנים המוכר גובה בדרך כלל את המע״מ של מדינתו, בכפוף לחריגים. לגבי ספק שמבוסס בישראל, המשמעות היא שבדרך כלל לא חל מע״מ אירופי על שירות כמו ייעוץ לצרכן פרטי, אבל יש חריגים לפי סוג השירות, למשל שירותים שקשורים למקרקעין באיחוד, הובלה, אירועים ושירותים שמדינות מסוימות ממסות לפי מקום השימוש בפועל. בשירות כזה נדרשת בדיקה פרטנית.

6מתי צריך להירשם למע״מ במדינה זרה?

כשהעסקה ממוסה באותה מדינה והחובה לדווח עליה מוטלת על הספק ולא על הלקוח. אלה מצבים נפוצים שבהם כדאי לבדוק רישום מקומי:

• שירותים דיגיטליים לצרכנים פרטיים, אם לא נבחר מסלול OSS.
• שירותים שקשורים למקרקעין במדינה, כמו שירותי בנייה, תכנון או ניהול נכס, כשהלקוח אינו חייב בחיוב עצמי.
• ארגון אירועים, כנסים או השכרת שטח, כשמקום השירות הוא מקום האירוע.
• פעילות דרך מקום עסק קבוע במדינה, כמו סניף או משרד. ראו את המדריך למוסד קבע ולעובד מרחוק.
• יבוא ומכירה של טובין שנמצאים במדינה, שאינם בתחום המדריך הזה.

חברה מחוץ לאיחוד שנרשמת למע״מ במדינה מסוימת עשויה להידרש למנות נציג פיסקלי מקומי, לפי הדין המקומי. דוגמאות ספציפיות לכל מדינה מופיעות במדריכים לפעילות חברה ישראלית, למשל ברומניה, ביוון ובקפריסין. מדינות מחוץ לאיחוד, כמו בריטניה, שווייץ ונורווגיה, מפעילות כללים משלהן לשירותים דיגיטליים, ובארה״ב אין מע״מ פדרלי אלא מס מכירה ברמת המדינה.

7האם אמנות המס של ישראל עוסקות במע״מ?

לא. אמנות המס למניעת כפל מס שישראל חתמה עליהן חלות על מסים על הכנסה, ובחלקן גם על מסים על הון. רשימת המסים שכל אמנה חלה עליהם מופיעה בסעיף 2 שלה, ומע״מ אינו ביניהם. המע״מ נקבע בדין של כל מדינה, ובאיחוד האירופי לפי דירקטיבת המע״מ. ברוב המקרים לא נוצר כפל מס גם בלי אמנה: ישראל מחייבת מע״מ בשיעור אפס על שירות לתושב חוץ, והמע״מ משולם רק במדינת הלקוח.

8טבלת סיכום: איך מחייבים לפי סוג הלקוח

9מה בודקים ואיך אנחנו מלווים את זה יחד עם רואה החשבון?

לפני שמתחילים למכור ללקוחות בחו״ל, כדאי למפות את סוגי הלקוחות והשירותים, ולוודא שהחוזים וההצעות מנוסחים כך שיתאימו לסיווג. אנחנו עובדים על הצד החוזי: הגדרת הצדדים ומי מקבל את השירות, מקום מתן השירות, סעיפי מס ומע״מ בחוזה, ותנאי התשלום, ומתאמים מול עורכי דין או יועצים במדינת הלקוח כשנדרש. את סיווג העסקאות למע״מ, את הרישום ל-OSS ואת הדיווח עושה רואה החשבון הישראלי שלכם, ואנחנו עובדים מולו. מי שפועל דרך חברה זרה צריך לבדוק גם את כללי חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה.

הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהמוסד קבע ועובד מרחוק בחו״ל: מתי חברה ישראלית חייבת במס במדינת העובד, ומה עם שכר וביטוח לאומיעובד שעובד מהבית בחו״ל עלול ליצור לחברה ישראלית מוסד קבע. מקום עסקים קבוע, סוכן תלוי, אתר בנייה, עדכון OECD 2025 לעבודה מהבית, שכר וביטוח לאומי.לקריאת המדריך