בקצרה
עוסק ישראלי שנותן שירות לתושב חוץ שנמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל מחייב בדרך כלל מע״מ בשיעור אפס, לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע״מ, בכפוף לחריגים. כשהלקוח הוא עסק באיחוד האירופי, הלקוח מדווח ומשלם את המע״מ במדינתו (חיוב עצמי). כשהלקוח הוא אדם פרטי באיחוד שקונה שירות דיגיטלי, כמו מנוי לאפליקציה, הספק הישראלי גובה ממנו מע״מ לפי השיעור של המדינה שבה הוא גר ומעביר אותו לשם, בדרך כלל דרך מסלול הדיווח המרוכז OSS. אמנות המס של ישראל לא עוסקות במע״מ. סיווג כל עסקה נעשה עם רואה חשבון ישראלי.
הנקודות החשובות
- 1מע״מ אפס בישראל חל על שירות לתושב חוץ שנמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל, למעט שירותים שנקבעו ושירות שניתן בפועל גם לתושב ישראל בישראל.
- 2גם בשיעור אפס, העסקה מדווחת במע״מ, מוציאים חשבונית, ומס התשומות מותר בניכוי לפי הכללים.
- 3לקוח עסקי באיחוד: מקום השירות הוא מקום עסקו (סעיף 44 לדירקטיבה) והוא משלם את המע״מ (סעיף 196).
- 4לקוח פרטי באיחוד שקונה שירות דיגיטלי משלם מע״מ לפי השיעור של המדינה שבה הוא גר. הספק הישראלי גובה את המע״מ ומעביר אותו, ויכול לעשות זאת דרך רישום אחד ל-OSS ודוח רבעוני.
- 5שיעור המע״מ הרגיל בישראל הוא 18% (נכון לנובמבר 2026, לפי PwC).
חברות וסטארטאפים ישראליים, משרדי ייעוץ, מפתחים ומשווקים דיגיטליים מוציאים חשבוניות ללקוחות בחו״ל כל יום. שתי שאלות חוזרות בכל עסקה: האם לחייב מע״מ ישראלי, והאם נוצרת חובת מע״מ במדינת הלקוח. התשובה תלויה בשלושה דברים: מי הלקוח (עסק או צרכן פרטי), איפה הוא נמצא, ומה סוג השירות.
המדריך מסביר את הכללים הבסיסיים בישראל ובאיחוד האירופי. הוא לא עוסק במכירת טובין פיזיים, ולא מחליף בדיקה של עסקה מסוימת. את הסיווג של כל סוג הכנסה ואת הדיווח למע״מ עושים עם רואה חשבון ישראלי, ובמקרה הצורך עם יועץ מע״מ במדינת הלקוח.
מתי שירות ללקוח בחו״ל ממוסה במע״מ אפס בישראל?
כשהשירות ניתן לתושב חוץ שנמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל. לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, מתן שירות לתושב חוץ ממוסה בשיעור אפס, ״למעט שירות ששר האוצר קבע לענין זה״. ההגדרה של ״תושב חוץ״ לעניין הסעיף היא תושב חוץ כשהוא נמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל.
הסעיף כולל סייג חשוב: לא רואים שירות כניתן לתושב חוץ כשנושא ההסכם הוא מתן שירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה של תושבי ישראל, או לחברה שנחשבת תושבת ישראל לפי פקודת מס הכנסה. כלומר, השאלה היא לא רק מי משלם, אלא גם מי מקבל את השירות בפועל.
| מצב | השאלה למע״מ אפס | מה לבדוק |
|---|---|---|
| לקוח זר בלי שום נוכחות בישראל, השירות ניתן לו בחו״ל | בדרך כלל מתקיים | שהשירות אינו בין השירותים שהוחרגו בתקנות |
| לקוח זר שיש לו חברה בת, סניף או פעילות בישראל | עלול לא להתקיים | אם יש ללקוח ״עסקים או פעילות בישראל״ ולמי ניתן השירות בפועל |
| לקוח זר משלם, אבל השירות ניתן לחברה ישראלית בקבוצה | לפי הסייג, לא יראו את השירות כניתן לתושב חוץ | נוסח ההסכם ומי מקבל את התועלת |
| שירות שקשור לנכס בישראל | עלול להיות מוחרג | התקנות שקבע שר האוצר לגבי שירותים שאינם בשיעור אפס |
| חברה זרה שבעליה ישראלים ומנוהלת מישראל | עלולה להיחשב תושבת ישראל | מבחן השליטה והניהול, וראו את המדריך לחברה נשלטת זרה |
לפי סעיף 30(ב) לחוק, מי שחל עליו מס בשיעור אפס דינו כדין חייב במס. העסקה נרשמת ומדווחת בדוח המע״מ, החשבונית יוצאת כרגיל עם מע״מ בשיעור אפס, ומס התשומות על ההוצאות הקשורות מותר בניכוי לפי הכללים. זה ההבדל מעסקה פטורה.
כדי להוכיח שמדובר בתושב חוץ, כדאי לשמור בתיק: חוזה עם הישות הזרה, תעודת רישום של הלקוח במדינתו, מספר מע״מ או מספר מזהה לצורכי מס שלו, והוכחה שהתשלום הגיע מחו״ל. ספרו לרואה החשבון גם על כל קשר של הלקוח לישראל, כי הוא משנה את התשובה.
לקוח עסקי באיחוד האירופי: מי משלם את המע״מ?
הלקוח. לפי סעיף 44 לדירקטיבת המע״מ האירופית (2006/112/EC), מקום השירות לעסק הוא המקום שבו העסק מבוסס. לפי סעיף 196, כשהשירות ניתן בידי ספק שאינו מבוסס באותה מדינה, הלקוח העסקי הוא שחייב במע״מ. זה מנגנון ״החיוב העצמי״ (reverse charge): הלקוח מדווח על המע״מ בדוח שלו, והספק הישראלי אינו גובה מע״מ אירופי.
- בדקו שהלקוח הוא עסק: מקובל לבקש את מספר המע״מ האירופי שלו ולאמת אותו במערכת VIES של הנציבות.
- ציינו בחשבונית את פרטי הלקוח ואת מספר המע״מ שלו, והפניה לכך שהמע״מ חל על הלקוח בחיוב עצמי. הנוסח המדויק כדאי לתאם עם רואה החשבון.
- יש חריגים: לשירותים מסוימים יש כללי מקום אחרים, למשל שירותים שקשורים למקרקעין שנמצאים באיחוד, או כניסה לאירועים. בהם עשויה לקום חובת רישום במדינה שבה נמצא הנכס או מתקיים האירוע.

לקוח פרטי באיחוד שקונה שירות דיגיטלי: מי גובה את המע״מ?
הספק הישראלי. כשהלקוח הוא אדם פרטי ולא עסק, אין חיוב עצמי, כי לאדם פרטי אין תיק מע״מ שבו הוא יכול לדווח. לכן החובה עוברת לספק: בשירות דיגיטלי הוא צריך לגבות מהלקוח מע״מ לפי השיעור של המדינה שבה הלקוח גר, ולהעביר אותו לאותה מדינה (סעיף 58 לדירקטיבה). שירות דיגיטלי הוא שירות שניתן דרך האינטרנט כמעט בלי מעורבות אנושית, למשל מנוי לתוכנה או לאפליקציה, קורס מוקלט, הורדת קובץ או תוכן בתשלום באתר. ייעוץ של איש מקצוע במייל או שיעור חי עם מורה באינטרנט אינם שירות דיגיטלי במובן הזה (תקנת הביצוע 282/2011, סעיף 7).
דוגמה: חברה ישראלית מוכרת מנוי חודשי לאפליקציה ב-10 אירו לפני מע״מ. לקוחה פרטית מגרמניה תשלם 11.90 אירו, כי שיעור המע״מ בגרמניה הוא 19%. לקוח פרטי מצרפת ישלם 12 אירו, כי השיעור בצרפת הוא 20%. את 1.90 האירו החברה מעבירה לגרמניה, ואת 2 האירו לצרפת. כדי שלא תצטרך להירשם בכל מדינה בנפרד, היא יכולה להשתמש במסלול OSS שמוסבר בהמשך.
אין סכום מינימום: גם מכירה אחת ללקוח פרטי באיחוד מחייבת במע״מ של מדינתו. התקרה של 10,000 אירו שמוזכרת לפעמים חלה רק על ספק שמבוסס באחת ממדינות האיחוד, ולא על ספק ישראלי.
איך עובד מסלול OSS לספק מחוץ לאיחוד?
במקום להירשם לצורכי מע״מ בכל מדינה שבה יש צרכנים, ספק שאינו מבוסס באיחוד יכול להירשם ל״מסלול שאינו של האיחוד״ (non-Union scheme) במדינה אחת לבחירתו, ולדווח ולשלם דרכה את המע״מ על כל השירותים לצרכנים פרטיים בכל מדינות האיחוד. לפי פורטל ה-OSS של הנציבות:
- מי רשאי: נישום שאינו מבוסס באיחוד ונותן שירותים לצרכנים פרטיים באיחוד. עסק שיש לו מקום עסק באיחוד אינו יכול להשתמש במסלול הזה.
- מדינת הזיהוי: הספק בוחר מדינה אחת, והיא מנפיקה לו מספר זיהוי ייעודי למסלול, בתבנית EUxxxyyyyyz.
- תחילה: הרישום חל מהיום הראשון של הרבעון הקלנדרי שאחרי ההודעה למדינת הזיהוי.
- דוח: תקופת הדיווח היא רבעון קלנדרי, והדוח מוגש עד סוף החודש שאחרי הרבעון: 30 באפריל, 31 ביולי, 31 באוקטובר ו-31 בינואר.
- תשלום: עם הדוח, ולא יאוחר מסוף החודש שאחרי תום הרבעון.
- שיעורים: בכל מכירה חל שיעור המע״מ של מדינת הצרכן, ולכן צריך לזהות את מקום מגוריו ולשמור ראיות לכך.
המסלול הוא דרך מרוכזת לשלם את המע״מ, לא פטור ממנו. מי שמוכר שירותים דיגיטליים לצרכנים באיחוד בלי להירשם ל-OSS או בכל מדינה, צובר חוב מע״מ במדינות הצרכנים. כדאי לבדוק את הנושא עם תחילת המכירות, לא אחרי שנה.
ומה עם שירות לא דיגיטלי לצרכן פרטי באיחוד?
כאן הכלל הבסיסי שונה: Your Europe מציין שבשירותים לצרכנים המוכר גובה בדרך כלל את המע״מ של מדינתו, בכפוף לחריגים. לגבי ספק שמבוסס בישראל, המשמעות היא שבדרך כלל לא חל מע״מ אירופי על שירות כמו ייעוץ לצרכן פרטי, אבל יש חריגים לפי סוג השירות, למשל שירותים שקשורים למקרקעין באיחוד, הובלה, אירועים ושירותים שמדינות מסוימות ממסות לפי מקום השימוש בפועל. בשירות כזה נדרשת בדיקה פרטנית.
מתי צריך להירשם למע״מ במדינה זרה?
כשהעסקה ממוסה באותה מדינה והחובה לדווח עליה מוטלת על הספק ולא על הלקוח. אלה מצבים נפוצים שבהם כדאי לבדוק רישום מקומי:
- שירותים דיגיטליים לצרכנים פרטיים, אם לא נבחר מסלול OSS.
- שירותים שקשורים למקרקעין במדינה, כמו שירותי בנייה, תכנון או ניהול נכס, כשהלקוח אינו חייב בחיוב עצמי.
- ארגון אירועים, כנסים או השכרת שטח, כשמקום השירות הוא מקום האירוע.
- פעילות דרך מקום עסק קבוע במדינה, כמו סניף או משרד. ראו את המדריך למוסד קבע ולעובד מרחוק.
- יבוא ומכירה של טובין שנמצאים במדינה, שאינם בתחום המדריך הזה.
חברה מחוץ לאיחוד שנרשמת למע״מ במדינה מסוימת עשויה להידרש למנות נציג פיסקלי מקומי, לפי הדין המקומי. דוגמאות ספציפיות לכל מדינה מופיעות במדריכים לפעילות חברה ישראלית, למשל ברומניה, ביוון ובקפריסין. מדינות מחוץ לאיחוד, כמו בריטניה, שווייץ ונורווגיה, מפעילות כללים משלהן לשירותים דיגיטליים, ובארה״ב אין מע״מ פדרלי אלא מס מכירה ברמת המדינה.
האם אמנות המס של ישראל עוסקות במע״מ?
לא. אמנות המס למניעת כפל מס שישראל חתמה עליהן חלות על מסים על הכנסה, ובחלקן גם על מסים על הון. רשימת המסים שכל אמנה חלה עליהם מופיעה בסעיף 2 שלה, ומע״מ אינו ביניהם. המע״מ נקבע בדין של כל מדינה, ובאיחוד האירופי לפי דירקטיבת המע״מ. ברוב המקרים לא נוצר כפל מס גם בלי אמנה: ישראל מחייבת מע״מ בשיעור אפס על שירות לתושב חוץ, והמע״מ משולם רק במדינת הלקוח.
טבלת סיכום: איך מחייבים לפי סוג הלקוח
| לקוח | סוג שירות | בישראל | במדינת הלקוח (איחוד אירופי) |
|---|---|---|---|
| עסק באיחוד | רוב השירותים | בדרך כלל מע״מ אפס, בכפוף לתנאים ולחריגים | חיוב עצמי בידי הלקוח |
| צרכן פרטי באיחוד | שירות דיגיטלי, תקשורת או שידור | לבדוק עם רואה החשבון | מע״מ של מדינת הצרכן, דרך OSS או רישום מקומי |
| צרכן פרטי באיחוד | שירות אחר, כמו ייעוץ | לבדוק עם רואה החשבון | בדרך כלל לא חל, בכפוף לחריגים |
| כל לקוח | שירות שקשור למקרקעין באיחוד | לבדוק עם רואה החשבון | לפי מקום הנכס; ייתכן רישום מקומי |
| לקוח מחוץ לאיחוד | כל שירות | בדרך כלל מע״מ אפס, בכפוף לתנאים | לפי הדין של אותה מדינה |
מה בודקים ואיך אנחנו מלווים את זה יחד עם רואה החשבון?
לפני שמתחילים למכור ללקוחות בחו״ל, כדאי למפות את סוגי הלקוחות והשירותים, ולוודא שהחוזים וההצעות מנוסחים כך שיתאימו לסיווג. אנחנו עובדים על הצד החוזי: הגדרת הצדדים ומי מקבל את השירות, מקום מתן השירות, סעיפי מס ומע״מ בחוזה, ותנאי התשלום, ומתאמים מול עורכי דין או יועצים במדינת הלקוח כשנדרש. את סיווג העסקאות למע״מ, את הרישום ל-OSS ואת הדיווח עושה רואה החשבון הישראלי שלכם, ואנחנו עובדים מולו. מי שפועל דרך חברה זרה צריך לבדוק גם את כללי חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה.
המאמר הוא מידע כללי נכון לנובמבר 2026, ואינו ייעוץ מס או ייעוץ משפטי לעסקה מסוימת. כללי המע״מ בישראל ובאיחוד משתנים, ויש חריגים רבים לפי סוג השירות והמדינה. הסיווג והדיווח נעשים רק עם רואה חשבון ישראלי, ובמקרה הצורך עם יועץ מע״מ מקומי.
שאלות נפוצות
האם גובים מע״מ מלקוח בחו״ל?
בדרך כלל לא מע״מ ישראלי בשיעור מלא: שירות לתושב חוץ שנמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל ממוסה בשיעור אפס, לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע״מ. יש חריגים, ולכן כדאי לבדוק כל סוג שירות עם רואה החשבון.
איך מוציאים חשבונית ללקוח בחו״ל?
מוציאים חשבונית מס רגילה עם מע״מ בשיעור אפס, עם פרטי הלקוח הזר. ללקוח עסקי באיחוד מקובל לציין את מספר המע״מ שלו ואת החלת החיוב העצמי. את העסקה מדווחים בדוח המע״מ התקופתי.
מה זה reverse charge?
מנגנון שבו הלקוח העסקי, ולא הספק, מדווח ומשלם את המע״מ במדינתו. באיחוד הוא חל לפי סעיף 196 לדירקטיבת המע״מ על שירותים שספק זר נותן לעסק, כשמקום השירות הוא מדינת הלקוח.
מה זה OSS לעסק ישראלי?
מסלול דיווח מרוכז של האיחוד האירופי. ספק שאינו מבוסס באיחוד ונותן שירותים לצרכנים פרטיים באיחוד יכול להירשם במדינה אחת, להגיש דוח רבעוני ולשלם דרכה את המע״מ של כל מדינות הצרכנים.
האם תקרת 10,000 אירו חלה על עסק ישראלי?
לא. התקרה מיועדת לספק שמבוסס במדינה אחת באיחוד. ספק ישראלי בלי מקום עסק באיחוד חייב במע״מ של מדינת הצרכן על שירותים דיגיטליים כבר מהמכירה הראשונה.
האם שירות לחברה זרה שיש לה סניף בישראל זכאי למע״מ אפס?
לא בהכרח. ההגדרה בחוק דורשת שלתושב החוץ לא יהיו עסקים או פעילות בישראל, וגם שהשירות לא יינתן בפועל לתושב ישראל בישראל. במקרה כזה נדרשת בדיקה עם רואה החשבון.
מתי עסק ישראלי צריך להירשם למע״מ באירופה?
כשהעסקה ממוסה באותה מדינה והחובה מוטלת על הספק: למשל שירותים דיגיטליים לצרכנים בלי OSS, שירותים שקשורים לנכס במדינה, אירועים, או פעילות דרך מקום עסק קבוע שם.
האם אמנת מס בין ישראל למדינת הלקוח משנה משהו לגבי מע״מ?
לא. אמנות המס של ישראל חלות על מסים על הכנסה ולא על מע״מ. החיוב במע״מ נקבע לפי הדין בישראל ובמדינת הלקוח.
הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהמוסד קבע ועובד מרחוק בחו״ל: מתי חברה ישראלית חייבת במס במדינת העובד, ומה עם שכר וביטוח לאומיעובד שעובד מהבית בחו״ל עלול ליצור לחברה ישראלית מוסד קבע. מקום עסקים קבוע, סוכן תלוי, אתר בנייה, עדכון OECD 2025 לעבודה מהבית, שכר וביטוח לאומי.לקריאת המדריךמקורות
- חוק מס ערך מוסף, התשל״ו-1975: סעיף 30 (נוסח מאוחד, ויקיטקסט, נבדק 10.11.2026)
- Council Directive 2006/112/EC, Articles 44, 58, 196, 358a (legislation.gov.uk)
- European Commission, VAT One Stop Shop - Register (Union and non-Union schemes)
- European Commission, VAT One Stop Shop - Declare and pay
- Your Europe - Cross-border VAT rules
- PwC Worldwide Tax Summaries - Israel, Corporate, Other taxes (VAT) (נבדק 29.6.2026)








