רילוקיישן עם חברה ישראלית או עסק בישראל: תושבות החברה, מס יציאה, משכורת, דיבידנד וסגירה

ישראלים רבים עוברים לחו״ל כשיש להם חברה בע״מ פעילה, עסק של עוסק מורשה, או מניות בחברה משפחתית. המעבר משנה את התושבות של הבעלים, אבל לא בהכרח את התושבות של החברה, ולפעמים יוצר בעיה חדשה במדינת היעד. המדריך עונה על השאלות שעולות לפני היציאה: איפה החברה תושבת, איך מוציאים ממנה כסף, מה עם העובדים בישראל, ומתי עדיף לסגור.

על הצד האישי של ניתוק התושבות, החזקות ומס היציאה של היחיד כתבנו במדריך נפרד על ניתוק תושבות מס בישראל ברילוקיישן. על משקיע ישראלי שמחזיק חברה זרה ראו מס למשקיע ישראלי בחברת פרויקט זרה.

1האם החברה הישראלית נשארת תושבת ישראל אחרי שהבעלים עוברים לחו״ל?

כן, לפי הדין הישראלי. סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע שחבר בני אדם הוא תושב ישראל אם התקיים בו אחד משני מבחנים: הוא התאגד בישראל, או שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל. חברה בע״מ שנרשמה ברשם החברות עומדת במבחן הראשון, ולכן היא נשארת תושבת ישראל גם אם כל בעלי המניות והדירקטורים גרים בחו״ל.

הבעיה עלולה לבוא מהצד השני. אם הבעלים מנהלים את החברה מהמדינה החדשה, הדין שם עשוי לראות בה חברה תושבת או חברה שיש לה מוסד קבע. במצב של תושבות כפולה, אמנת המס בין ישראל לאותה מדינה, אם יש, מכריעה. לפי PwC, ישראל אימצה את תיקוני האמנה הרב-צדדית (MLI), שחלים בדרך כלל כשגם המדינה השנייה אשררה אותם ושתיהן לא הסתייגו, ולכן כלל ההכרעה לחברות צריך להיבדק בכל אמנה בנפרד.

2מתי חברה זרה שהקמתם הופכת לחברה ישראלית?

כשהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל. זה המבחן השני של סעיף 1, והוא חל גם על חברה שהתאגדה כדין בחו״ל. לפי PwC, החוק ובתי המשפט לא הגדירו את המונח, וכל מקרה נבחן לפי העובדות. מי שמקים חברה במדינה החדשה עוד לפני המעבר, ומנהל אותה מתל אביב בחודשים הראשונים, חשוף לטענה שהחברה ישראלית בתקופה הזו.

הפקודה קובעת חריג: חברה שהשליטה והניהול שלה מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, וטרם חלפו עשר שנים מאז, אינה נחשבת תושבת ישראל רק בגלל זה. החריג רלוונטי למי שחוזר לישראל, לא למי שיוצא ממנה.

3מתי חל מס יציאה על חברה או על עסק?

סעיף 100א חל על ״נכס של אדם תושב ישראל שחדל להיות תושב ישראל״, והפקודה מגדירה ״אדם״ כולל חברה וחבר בני אדם. לכן חברה שחדלה להיות תושבת ישראל נחשבת כאילו מכרה את נכסיה ביום שלפני כן, ואפשר לדחות את תשלום המס עד המכירה בפועל, כמו אצל יחיד. מאחר שחברה שהתאגדה בישראל נשארת תושבת לפי מבחן ההתאגדות, השאלה עולה בעיקר בחברה זרה שהיתה מנוהלת מישראל והניהול שלה עובר לחו״ל.

4איך מוציאים כסף מהחברה הישראלית אחרי המעבר?

יש שלוש דרכים עיקריות, ולכל אחת תוצאה אחרת בישראל ובמדינה החדשה. ההבחנה המרכזית היא איפה מבוצעת העבודה ומי משלם.

לפני היציאה כדאי לבדוק עם רואה חשבון אם לחלק את הרווחים שנצברו בחברה לפני הניתוק, אחריו, או בכלל לא. השיקולים כוללים את המס על הדיבידנד בישראל, את המס במדינה החדשה, את שיעור האמנה ואת משטרי המס המיוחדים לתושבים חדשים במדינת היעד, שבחלק מהמדינות פוטרים או מקלים על דיבידנדים מחו״ל לתקופה מוגבלת.

5מה זה מוסד קבע במדינה החדשה, ולמה זה מסוכן לחברה הישראלית?

מוסד קבע הוא נוכחות עסקית במדינה שמאפשרת לה למסות את הרווחים של חברה זרה שמיוחסים לאותה נוכחות. כשבעל החברה גר במדינה החדשה, עובד משם, חותם משם על חוזים בשם החברה הישראלית או מנהל משם את הלקוחות, רשויות המס שם עשויות לטעון שלחברה הישראלית יש מוסד קבע אצלן, ולדרוש דוחות ומס חברות על חלק מהרווח.

• בדקו את האמנה. ההגדרה של מוסד קבע ושל ״סוכן תלוי״ נקבעת באמנה, ובמדינה בלי אמנה, כמו קפריסין, לפי הדין המקומי בלבד.
• שקלו ישות מקומית. חברה בת או חברה פרטית במדינה החדשה שמספקת שירותים לחברה הישראלית לפי הסכם, במחיר שוק, מפרידה בין הפעילויות. ראו השוואה בין 8 מדינות לפתיחת חברה בחו״ל.
• הגדירו סמכויות חתימה. מי חותם על חוזים בשם החברה הישראלית, ואיפה.
• תעדו. חוזה עבודה או חוזה שירותים, דוחות שעות ומקום ביצוע העבודה.

לכל מדינה באתר יש גם מדריך לחברה ישראלית שפועלת בה, למשל חברה ישראלית שפועלת בפורטוגל, ביוון ובקפריסין.

6מה קורה לעובדים שנשארים בישראל?

החברה ממשיכה להיות המעסיקה שלהם, והחובות שלה כמעסיק לא משתנות בגלל שהבעלים עבר: ניכוי מס במקור, דמי ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה, תלושי שכר ודיווחים שוטפים. מה שמשתנה הוא היכולת לבצע אותם מרחוק.

• משרד רשום. לפי סעיף 123 לחוק החברות, החברה חייבת לקיים משרד רשום בישראל שאליו אפשר להפנות הודעות, ולעדכן את הרשם על שינוי בתוך 14 ימים.
• מורשה חתימה ובנק. מינוי מנהל או מורשה חתימה בישראל, או ייפוי כוח מסודר, כדי שהבנק והרשויות יוכלו לעבוד מול מישהו כאן.
• הנהלת חשבונות ושכר. רואה חשבון ומשרד שכר שממשיכים לדווח לרשות המסים ולביטוח לאומי.
• דוחות שנתיים. החברה ממשיכה להגיש דוח שנתי לרשות המסים, ודיווחים לרשם החברות.

7לסגור את החברה או להשאיר אותה?

אין תשובה אחת. חברה פעילה עם לקוחות ועובדים בישראל נשארת בדרך כלל. חברה שהיתה מסגרת לעבודה אישית של הבעלים, ושכל הפעילות שלה עוברת לחו״ל, הופכת לעיתים לנטל: דיווחים בשתי מדינות, סיכון של מוסד קבע ועלויות שוטפות.

8יש לכם עסק כעוסק מורשה או עוסק פטור: מה עושים עם התיקים?

עוסק שמפסיק את הפעילות בישראל מגיש בקשה לסגירת התיק במע״מ, בטופס 18, למשרד מע״מ האזורי שבו הוא רשום. לפי דף השירות של רשות המסים, מציינים בבקשה את מועד הפסקת הפעילות ומפרטים ציוד, נכסים ומלאי שנשארו ולא נמכרו. עוסק פטור יכול לבקש את הסגירה גם בהצהרה השנתית שלו. במקביל סוגרים את התיק במס הכנסה ומודיעים לביטוח לאומי על הפסקת העיסוק כעצמאי.

מי שממשיך לתת שירותים ללקוחות ישראליים מהמדינה החדשה צריך לבדוק שני דברים לפני שהוא סוגר: איך המדינה החדשה רואה את הפעילות (רישום עסק, מע״מ מקומי וביטוח סוציאלי), והאם נשארת לו פעילות בישראל שמחייבת המשך רישום כאן.

9מה סדר הפעולות לפני המעבר?

1. מיפוי: רשימת החברות, האחזקות, העסקים, החוזים, העובדים והנכסים בישראל ובחו״ל.
2. החלטה על כל חברה: להשאיר פעילה, להשאיר רדומה, לפרק או להעביר את הפעילות.
3. בדיקת תושבות החברה: מי ינהל אותה אחרי המעבר ומאיפה, ומה קובעת האמנה עם מדינת היעד.
4. בדיקת מוסד קבע: האם העבודה שלכם מהמדינה החדשה עלולה ליצור לחברה הישראלית נוכחות חייבת במס שם.
5. תכנון תשלומים: שכר, דיבידנד או דמי שירותים, ומתי לחלק רווחים שנצברו.
6. מס יציאה: שווי המניות והנכסים ביום הניתוק, והחלטה על תשלום או דחייה.
7. תפעול בישראל: משרד רשום, מורשה חתימה, רואה חשבון ומשרד שכר.
8. הסכמים: הסכם שירותים בין החברה הישראלית לבין חברה או עוסק במדינה החדשה, ועדכון הסכם בעלי המניות כשיש שותפים.
9. סגירות: אם מחליטים לסגור, מתחילים את הליך הפירוק או את סגירת התיקים לפני שהבעלים עוזב.

המדריך הוא מידע כללי נכון לנובמבר 2026; כל מבנה צריך להיבדק עם רואה חשבון בישראל ועם יועץ מס במדינת היעד לפני המעבר.

עוד על רילוקיישן: ניתוק תושבות מס בישראל · הצ׳קליסט המשפטי למשפחה

הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהמיזם משותף עם שותף מקומי בחו״ל: מיזם חוזי או חברה משותפת, הסכם בעלי מניות, קיפאון, יציאה ובדיקת השותףאיך בונים מיזם משותף עם שותף מקומי בחו״ל: מיזם חוזי או חברה משותפת, הסכם בעלי מניות, קיפאון, גרירה והצטרפות, הקצאות בעין, זכויות חתימה ובדיקת נהנה סופי.לקריאת המדריך