אכיפת פסק דין ישראלי בחו״ל ואכיפת פסק דין זר בישראל: הכרה באיחוד האירופי, אמנת ניו יורק ואמנת האג 2019

חברה ישראלית שזכתה בפסק דין נגד צד זר מגלה לא פעם שהזכייה היא רק חצי מהדרך: הכסף נמצא בחו״ל, ופסק הדין צריך לעבור הליך נוסף כדי שמוציא לפועל שם יפעל לפיו. המדריך מסביר מה קורה לפסק דין ישראלי באירופה, איך אוכפים פסק בוררות, ומה הכללים בכיוון ההפוך, כשצד זר רוצה לאכוף פסק דין נגד חברה ישראלית בישראל. המצב המשפטי נכון לנובמבר 2026.

1האם פסק דין ישראלי נאכף אוטומטית באיחוד האירופי?

לא. תקנת בריסל I המתוקנת (1215/2012) קובעת שפסק דין שניתן במדינה חברה מוכר במדינות החברות האחרות בלי הליך מיוחד (סעיף 36), ונאכף בהן בלי הכרזת אכיפות (סעיף 39). הכלל הזה חל רק על פסקי דין של מדינות חברות. פסק דין ישראלי הוא פסק דין של מדינה שלישית, ולכן כל מדינה באיחוד בוחנת אותו לפי הדין הלאומי שלה ולפי אמנות שהיא צד להן.

בפועל, ברוב המדינות פסק דין ישראלי עובר הליך שנקרא באירופה exequatur: בקשה לבית משפט מקומי להכיר בפסק דין ולהכריז שהוא אכיף. בית המשפט אינו דן מחדש במחלוקת עצמה, אבל בודק תנאים כמו סופיות פסק הדין, סמכות בית המשפט הישראלי, זכות הנתבע להתגונן, תקנת הציבור ולעיתים גם הדדיות.

2איך נראה הליך הכרה ואכיפה של פסק דין ישראלי באירופה?

הפרטים משתנים בין מדינות, אבל המבנה דומה: מגישים בקשה לבית המשפט המוסמך במדינה שבה נמצאים הנכסים, מצרפים את המסמכים, ואחרי ההכרזה פונים לרשויות האכיפה המקומיות. ברומניה, למשל, אחרי ההכרה נדרשת פנייה למוציא לפועל (executor judecătoresc) כדי לעקל חשבונות או נכסים.

1. העתק מאושר של פסק הדין ואישור שהוא סופי ואינו ניתן עוד לערעור, לפי הדרישות של המדינה המבקשת.
2. הוכחה שהנתבע זומן כדין ושניתנה לו הזדמנות להתגונן, במיוחד בפסק דין שניתן בהיעדר הגנה.
3. אפוסטיל על המסמכים הישראליים: ישראל צד לאמנת האג בדבר ביטול דרישת האימות מ-1978, וכל מדינות האיחוד צד לה.
4. תרגום מוסמך לשפת בית המשפט המקומי.
5. בקשה בידי עורך דין מקומי, שבודק גם את שאלת ההדדיות ואת המועדים במדינה המבקשת.
6. אכיפה בפועל לפי הדין המקומי, אחרי שההכרזה הפכה לסופית.

3האם אמנת האג 2019 על פסקי דין חלה על ישראל?

לא, נכון לנובמבר 2026. לפי טבלת המעמד של ועידת האג, ישראל חתמה על האמנה ב-3 במרץ 2021, אבל לא אשררה אותה, ולכן היא אינה בתוקף לגביה. האמנה חלה רק בין מדינות שהיא בתוקף בשתיהן, ולכן פסק דין ישראלי אינו נהנה ממנה באירופה, ופסק דין אירופי אינו נהנה ממנה בישראל.

גם על אמנת האג משנת 2005 בדבר הסכמי בחירת פורום ישראל חתמה באותו יום ולא אשררה אותה, ולכן סעיף שיפוט שבוחר בבית משפט ישראלי אינו מקבל את ההגנה של האמנה הזו באירופה. כדאי לעקוב אחרי טבלאות המעמד של ועידת האג, כי אשרור עתידי ישנה את התמונה.

4איך אוכפים פסק בוררות בחו״ל?

לפי אמנת ניו יורק משנת 1958 על הכרה ואכיפה של פסקי בוררות זרים. ישראל חתמה עליה ב-10 ביוני 1958, אשררה ב-5 בינואר 1959 והיא בתוקף לגביה מ-7 ביוני 1959, בלי הסתייגויות. כל 27 המדינות החברות באיחוד צד לאמנה, ובסך הכול 172 מדינות לפי טבלת המעמד של UNCITRAL. חלק מהמדינות, ובהן רומניה, הצהירו שיחילו את האמנה רק על פסקי בוררות ממדינות שצד לה ורק על יחסים מסחריים, אבל ישראל צד לה, וסכסוך בין חברות הוא בדרך כלל מסחרי.

מי שמבקש לאכוף מגיש את פסק הבוררות ואת הסכם הבוררות, במקור או בהעתק מאושר, ובמידת הצורך עם תרגום. בית המשפט רשאי לסרב רק מעילות מוגדרות בסעיף V לאמנה:

• חוסר כשרות של צד, או הסכם בוררות שאינו תקף לפי הדין החל עליו.
• הצד שנגדו מבקשים לאכוף לא קיבל הודעה נאותה על מינוי הבורר או על ההליך, או לא יכול היה להציג את עמדתו.
• פסק הבוררות חורג מגבולות הסכם הבוררות.
• הרכב הבוררים או ההליך לא היו לפי הסכמת הצדדים או לפי הדין של מקום הבוררות.
• פסק הבוררות אינו מחייב עדיין, או שבוטל או עוכב במדינה שבה ניתן או לפי דינה.
• הנושא אינו ניתן להכרעה בבוררות לפי דין המדינה המבקשת, או שהאכיפה סותרת את תקנת הציבור שלה.

בישראל, בקשה לאשר או לבטל פסק בוררות חוץ שחלה עליו אמנה שישראל צד לה נדונה לפי הוראות האמנה (סעיף 29א לחוק הבוררות, התשכ״ח-1968), ולצד זה הותקנו תקנות לביצוע אמנת ניו יורק (בוררות חוץ), התשל״ח-1978.

5איך אוכפים פסק דין זר בישראל?

לפי חוק אכיפת פסקי־חוץ, התשי״ח-1958, שקובע שפסק דין זר לא ייאכף בישראל אלא לפיו (סעיף 2). בית המשפט רשאי להכריז על פסק דין זר כאכיף אם התקיימו ארבעה תנאים (סעיף 3): הוא ניתן במדינה שבתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו לפי דיניה, אינו ניתן עוד לערעור, החיוב בו ניתן לאכיפה לפי דיני האכיפה בישראל ותוכנו אינו סותר את תקנת הציבור, והוא בר ביצוע במדינה שבה ניתן.

לחברה ישראלית שנתבעה בחו״ל יש כאן נקודה חשובה: לפי סעיף 6(ב), עצם ההתייצבות לפני בית המשפט הזר כדי לכפור בסמכותו, לבקש עיכוב לטובת בוררות או להגן על נכסים שנתפסו אינה נחשבת הסכמה לסמכותו. אבל התעלמות מתביעה בחו״ל היא סיכון, כי פסק דין בהיעדר הגנה עלול להיאכף במדינה שבה יש לחברה נכסים.

6פסק דין או פסק בוררות: מה קל יותר לאכוף בחו״ל?

בדרך כלל פסק בוררות, בגלל אמנת ניו יורק והעילות המצומצמות לסירוב שבה. אבל בוררות היא החלטה שמתקבלת בחוזה, לפני הסכסוך, ויש לה עלויות משלה.

איך מנסחים את ההחלטה הזו מראש בחוזה מוסבר במדריך לסעיף דין חל, סמכות שיפוט ובוררות, ועל סכסוך עם יזם נדל״ן ראו סכסוך עם יזם בחו״ל: בוררות או בית משפט.

7מה בודקים לפני שתובעים בישראל צד שהנכסים שלו בחו״ל?

1. איפה הנכסים ובאיזו מדינה תידרש האכיפה.
2. איך המדינה הזו מכירה בפסקי דין ישראליים: אמנה, הדדיות, תנאים ומועדים.
3. האם יש סעיף בוררות או סעיף שיפוט שמכריע את הפורום.
4. האם אפשר להמציא כדין לחו״ל: המצאה פגומה היא עילה נפוצה לסירוב.
5. מה העלות הכוללת: הליך בישראל, ולאחריו הליך הכרה, תרגומים ואכיפה בחו״ל.
6. האם סעד זמני דחוף נדרש במדינת הנכסים כבר עכשיו.

8מה עושים עכשיו, ואיך אנחנו מלווים את זה?

לפני תביעה, ובוודאי לפני שמנסים לאכוף פסק דין בחו״ל, כדאי למפות את המדינה שבה נמצאים הנכסים ואת הכללים שלה להכרה בפסקי דין ישראליים ובפסקי בוררות. משרדנו בנס ציונה מסייע לחברות ישראליות לבחון את מסלול האכיפה, להכין את מסמכי פסק הדין לשימוש בחו״ל ולתאם את ההליך מול עורכי דין בעלי רישיון במדינה המבקשת. פגישות בבוקרשט אפשריות בתיאום מראש.

הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהמוסד קבע ועובד מרחוק בחו״ל: מתי חברה ישראלית חייבת במס במדינת העובד, ומה עם שכר וביטוח לאומיעובד שעובד מהבית בחו״ל עלול ליצור לחברה ישראלית מוסד קבע. מקום עסקים קבוע, סוכן תלוי, אתר בנייה, עדכון OECD 2025 לעבודה מהבית, שכר וביטוח לאומי.לקריאת המדריך