בקצרה
מאז 2021 יזם ישראלי אינו חייב שותף אמירתי כדי להקים חברה ב-mainland של האמירויות, למעט בפעילויות שהוגדרו כבעלות השפעה אסטרטגית. שותף מקומי נבחר לכן בעיקר בגלל קרקע, קשרים, ניסיון באישורים או מימון, ולא בגלל חובה חוקית. הסיכונים המרכזיים הם בעלות לא נקייה בקרקע, שליטה של השותף ברישומים מול DLD ובחשבון הנאמנות, קיפאון בהחלטות, פורום סכסוכים לא מתאים, ועלות יציאה, שכן לפי PwC אגרת ההעברה של 4% עשויה לחול גם על העברת מניות בחברה שמחזיקה נדל״ן.
הנקודות החשובות
- 1לפי פורטל הממשל של האמירויות, מאז תיקון חוק החברות (Federal Decree-Law 26/2020) מותרת בעלות זרה מלאה בחברות mainland, למעט פעילויות אסטרטגיות שנקבעו בהחלטת קבינט.
- 2שותף אמירתי בחברה לא הופך אותה ל״לאומית״ לעניין בעלות במקרקעין: חברה עם בעל מניות זר כלשהו מוגבלת לאזורים שיועדו לזרים, כמו זר.
- 3הבדיקה הראשונה היא בעלות הקרקע ב-DLD, רישום היזם ב-Register of Real Estate Developers ורישיון החברה של השותף.
- 4סכסוך על נכס ב-mainland דובאי לא יידון בבתי המשפט של DIFC גם אם הצדדים הסכימו לכך; זה משפיע על ניסוח סעיף השיפוט בהסכם השותפות.
- 5בצד הישראלי: חברה דובאית שמנוהלת בפועל מישראל עלולה להיחשב תושבת ישראל, וחלות חובות דיווח כמו טופס 150.
יזם ישראלי שמגיע לדובאי פוגש מהר את ההצעה ״לעבוד עם שותף מקומי״: בעל קרקע, יזם אמירתי ותיק או איש עסקים עם קשרים. לפעמים זו הדרך הנכונה להיכנס לשוק, ולפעמים זה מבנה שמוסיף סיכון בלי צורך. המדריך מסביר מתי באמת צריך שותף מקומי, מה הסיכונים המשפטיים המרכזיים, מה בודקים לפני חתימה, ואילו סעיפי יציאה חייבים להיות בהסכם. הוא נכתב ליזמים ולחברות נדל״ן ישראליות, לא לרוכשי דירות.
האם יזם ישראלי חייב שותף מקומי כדי לפעול בדובאי?
ברוב המקרים לא. לפי פורטל הממשל הפדרלי u.ae, Federal Decree-Law 26/2020 תיקן את חוק החברות והתיר בעלות זרה מלאה בחברות mainland, וההוראות אוחדו בחוק החברות החדש, Federal Decree-Law 32/2021. החוק ביטל את החובה לבעל מניות אמירתי בשליטה או לשותף מקומי, ואת החובה של סניף של חברה זרה למנות סוכן שירות אמירתי.
יש חריגים. פעילויות בעלות ״השפעה אסטרטגית״ נקבעות בהחלטת קבינט, ולפי הפורטל אין בהן בעלות זרה מלאה, בין היתר בביטחון, בטלקום, בבנקים, במימון ובביטוח ובסוכנויות מסחריות. גם לפי חוק הסוכנויות המסחריות, Federal Law 3/2022, סוכן מסחרי יכול להיות רק אזרח אמירתי או תאגיד בבעלות מלאה של אזרחים. פיתוח נדל״ן אינו מופיע ברשימה שבפורטל, אבל לפני הקמת המבנה כדאי לוודא מול עורך דין מקומי את סיווג הפעילות ברישיון. באזורי סחר חופשי (Free Zones) הבעלות הזרה המלאה הייתה אפשרית גם קודם. על ההבדלים בין המסלולים ראו פרי זון או מיינלנד.
לפי Afridi & Angell (אפריל 2026), חברה שהתאגדה באמירויות או במדינות GCC ויש לה בעל מניות זר כלשהו אינה נחשבת ״לאומית״ לעניין בעלות במקרקעין. היא מוגבלת לאזורים שיועדו לזרים, בדיוק כמו זר. כלומר, הכנסת שותף אמירתי כבעל מניות בחברה משותפת לא מאפשרת לה לרכוש Freehold מחוץ לאזורים האלה.
למה יזמים ישראלים בכל זאת מחפשים שותף מקומי?
כי השותף מביא משהו שקשה להשיג לבד: קרקע, ניסיון בתהליכי אישור מול הרשויות ומול ה-Master developer, קשרים עם קבלנים ועם בנקים, או הון. במקרים רבים בעל הקרקע הוא השותף, והעסקה היא עסקה משותפת (JV) שבה הוא מכניס קרקע והיזם הישראלי מכניס ידע, ניהול והון.
בינואר 2025 הורחבו אזורי ה-Freehold בדובאי: לפי BSA, 128 חלקות לאורך Sheikh Zayed Road ו-329 חלקות ב-Al Jaddaf יכולות לעבור ל-Freehold, בדמי המרה של 30% מהשומה. לפי אותו מקור משני, ההרחבה פותחת אפשרויות של JV עם בעלי קרקעות, הכנסת קרקע כהשקעה בעין לחברה וזכויות Musataha. הדרישות המשפטיות המדויקות לכל אחת מהאפשרויות לא פורטו במקור, ולכן כל מבנה כזה נבדק לגופו. על מבנה העסקה עצמו ראו הסכם JV ליזם ישראלי בדובאי.

מהם הסיכונים העיקריים בשותפות עם יזם מקומי בדובאי?
הסיכונים מתחלקים לחמש קבוצות: הקרקע והזכויות, השליטה ברישומים, הכסף, הסכסוך והיציאה, והצד הישראלי. הטבלה מרכזת אותם.
| סיכון | איך הוא מתבטא | מה מצמצם אותו |
|---|---|---|
| בעלות בקרקע | הקרקע רשומה על שם גוף אחר, משועבדת, או שאינה באזור Freehold | בדיקת Title deed ושעבודים ב-DLD לפני כל התחייבות, ותנאי מתלה בהסכם |
| שליטה ברישומים | רישום היזם ב-DLD, רישיון החברה וחשבון הנאמנות נמצאים בשליטת השותף | חברת פרויקט משותפת עם זכויות חתימה משותפות, וסעיף שמחייב שקיפות מלאה מול DLD ובנק הנאמנות |
| הסדרים לא רשומים | הסכם צד או ״נאמנות״ שלא משתקפים במרשם | רישום הבעלות והמניות בפועל; לפי מקורות משניים, חברה שמחזיקה נכס חייבת לדווח ל-DLD על שינוי בבעלות המניות עד הנהנה הסופי |
| קיפאון | שני שותפים בחצי-חצי ואין מנגנון הכרעה | רשימת החלטות מהותיות, מנגנון הסלמה ומנגנון יציאה |
| כסף | הכספים זורמים לחשבון שאינו חשבון הנאמנות של הפרויקט | לפי חוק 8/2007, תשלומי רוכשים ומממנים נכנסים לחשבון נאמנות נפרד לכל פרויקט |
| סכסוך | סעיף שיפוט לא מתאים, הליך בערבית, קושי באכיפה | ניסוח מוקדם של דין, פורום ובוררות, בהתאם לסוג הסכסוך הצפוי |
| יציאה | עלות העברה גבוהה, אין קונה, השותף חוסם | מנגנוני יציאה מוסכמים מראש ותמחור עלות ההעברה |
| מס בישראל | החברה מנוהלת מישראל ונחשבת תושבת ישראל | תכנון מקום הניהול והשליטה ודיווח מסודר |
שני סיכונים ראויים להדגשה. הראשון: לפי חוק 8/2007, יזם שמוכר יחידות על הנייר חייב להיות רשום ב-Register of Real Estate Developers של DLD ולקבל רישיון מהרשויות. אם הרישום והרישיון הם של השותף, הוא מחזיק בפועל בנכס הרגולטורי של הפרויקט. השני: לפי Article 17 לאותו חוק, יזם עלול להימחק מהמרשם אם לא התחיל לבנות בתוך 6 חודשים מאישור המכירה על הנייר בלי סיבה מוצדקת. עיכוב שנובע מהשותף עלול לפגוע בכל הפרויקט, ולכן לוחות הזמנים צריכים להיות חלק מהסכם השותפות.
איך בודקים שותף מקומי לפני שחותמים?
בודקים את השותף כמו שבודקים קרקע: מסמכים, מרשמים ורקע, לפני כל תשלום או מכתב כוונות מחייב. הרשימה הבאה היא הבסיס.
- בעלות בקרקע: Title deed עדכני ובדיקת שעבודים ב-DLD. לוודא שהקרקע נמצאת באזור שבו זר רשאי להחזיק Freehold, או לבדוק איזו זכות אפשר לקבל בה.
- רישיון ותאגיד: רישיון מסחרי בתוקף, סוג הפעילות המותרת, מורשי החתימה, ולשותף שהוא יזם גם רישום ב-Register of Real Estate Developers.
- בעלי שליטה: מי הנהנה הסופי. לפי Cabinet Resolution 109/2023, בעל שליטה הוא מי שמחזיק במישרין או בעקיפין 25% לפחות מהבעלות, השליטה או זכויות ההצבעה.
- פרויקטים קודמים: אילו פרויקטים השותף השלים, באיזה מצב הם, והאם יש סכסוכים פתוחים עם רוכשים או עם קבלנים.
- יכולת כספית: מה השותף מכניס בפועל, באיזה מועד, ומה קורה אם לא יעמוד בהתחייבות.
- אישורים: מה נדרש מה-Master developer ומהרשויות, ומי אחראי להשיג כל אישור.
- מסמכים מישראל: האמירויות אינה צד לאמנת האפוסטיל לפי טבלת HCCH. מסמך ישראלי עובר אימות במשרד החוץ הישראלי, בשגרירות האמירויות בתל אביב ולפי הצורך במשרד החוץ האמירתי, ומסמך שאינו בערבית או באנגלית מתורגם תרגום משפטי.
באיזה מבנה כדאי להחזיק שותפות עם יזם מקומי?
אין מבנה אחד נכון. הבחירה תלויה בשאלה מי מחזיק בקרקע, מי צריך להיות רשום כיזם, איך נכנס המימון, ואיך יוצאים. אלה ארבעת המבנים הנפוצים:
| מבנה | יתרון | נקודת תשומת לב |
|---|---|---|
| JV חוזי בלבד | פשוט ומהיר להקמה | אין ישות משותפת; הזכויות בקרקע ובפרויקט נשארות אצל השותף, וההגנה היא חוזית בלבד |
| חברת פרויקט משותפת ב-mainland (LLC) | שליטה משותפת בנכס, ברישיון ובחשבון; לפי משרד הכלכלה אין דרישת הון מינימלי ל-LLC | חובות UBO, מס חברות ודיווח ל-DLD על שינויי בעלות |
| חברה באזור סחר חופשי | בעלות זרה מלאה, משטר מוכר למשקיעים | לא כל חברת אזור חופשי או offshore רשאית להחזיק נכס בדובאי; המקורות סותרים, ונדרש אישור ספציפי |
| חברת אחזקות מעל חברת הפרויקט | מקום מוסכם להסכם בעלי המניות ולסכסוכים | העברת מניות עשויה עדיין לחייב אגרת העברה בדובאי, ונדרש תכנון מס בישראל |
המבנה משפיע גם על מס החברות באמירויות: נכון לנובמבר 2026, לפי PwC, השיעור הוא 0% על הכנסה חייבת עד AED 375,000 ו-9% מעליה. פירוט במדריך מס החברות באמירויות לחברה בבעלות ישראלית.
אילו סעיפי יציאה חייבים להיות בהסכם עם שותף מקומי?
סעיפי יציאה הם הסעיפים שקובעים מה קורה כשהשותפות לא עובדת. כדאי לכתוב אותם כשהיחסים טובים, כי בסכסוך כבר אי אפשר להסכים עליהם.
- אבני דרך עם יציאה: אם לא התקבל היתר, לא נפתח חשבון נאמנות או לא הועברה הקרקע עד מועד מסוים, לכל צד יש זכות לצאת, עם מנגנון להשבת ההשקעה.
- מנגנון קיפאון: רשימת החלטות שמחייבות הסכמה, הסלמה לדרג בכיר, גישור, ובסוף מנגנון פירוק או רכישה. על מצבי קיפאון בפועל ראו שותפות JV בדובאי שנתקעה.
- זכות סירוב ראשונה וזכויות הצטרפות: מי רשאי למכור, למי, ובאילו תנאים; זכות הצטרפות למכירה (Tag-along) וחובת הצטרפות (Drag-along).
- הפרה ודילול: מה קורה כשצד לא מעביר את חלקו בהון או במימון במועד.
- שינוי שליטה: זכות יציאה אם השליטה בשותף עוברת לגורם אחר.
- עלות ההעברה: לפי PwC, אגרת ההעברה של DLD היא 4% משווי השוק, וייתכן חיוב גם בהעברה ישירה או עקיפה של מניות בישות שמחזיקה נדל״ן. ההסכם צריך לקבוע מי נושא בעלות הזו ביציאה.
- דין, פורום ובוררות: סכסוך על נכס ב-mainland דובאי שייך לבתי המשפט של דובאי. ב-Hackett v Hania (2017) קבע בית הדין של DIFC שאין לו סמכות בתביעה על נכס ב-mainland גם כשהצדדים הסכימו לסמכותו. בסכסוך בין בעלי המניות עצמם אפשר לשקול בוררות, למשל ב-DIAC. פירוט בבתי משפט DIFC מול בתי המשפט המקומיים.
אין אמנה דו-צדדית בין ישראל לאמירויות על אכיפת פסקי דין, ולא נמצא תקדים פומבי לאכיפת פסק דין ישראלי באמירויות. לעומת זאת, האמירויות אשררה את אמנת ניו יורק ב-2006 וישראל צד לה, ולכן פסק בוררות עשוי להיות כלי אכיפה צפוי יותר. שפת בתי המשפט המקומיים היא ערבית, ומסמכים בשפה זרה טעונים תרגום מוסמך.
מה צריך לבדוק בצד הישראלי של שותפות בדובאי?
חברה היא תושבת ישראל אם השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מישראל, לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה. חברת פרויקט דובאית שכל ההחלטות שלה מתקבלות במשרד בתל אביב עלולה להיחשב חברה ישראלית ולהתחייב במס חברות ישראלי של 23% (2026) על הכנסותיה. בנוסף, תושב ישראל שמחזיק בחברה זרה מדווח עליה, בין היתר בטופס 150, וייתכן שיחולו כללי חברה נשלטת זרה (CFC) אם רוב ההכנסות פסיביות. אמנת המס בין ישראל לאמירויות נחתמה ב-31.5.2021 והיא בתוקף משנת המס 2022. על כך בחברה בדובאי שמנוהלת מישראל ובמיסוי משקיע ישראלי בחברת פרויקט זרה.
לפני שחותמים: איך אנחנו מלווים
לפני חתימה עם שותף מקומי אנחנו בודקים את הקרקע, את השותף ואת המבנה, ומנסחים את הסכם השותפות ואת סעיפי היציאה מנקודת המבט של היזם הישראלי. בדובאי אנו פועלים בתיאום עם עורכי דין מקומיים מוסמכים, שבודקים את המרשמים ומטפלים בהליכים מול הרשויות, ואנחנו מרכזים את התמונה המשפטית ואת הצד הישראלי. מבט רחב יותר על שותפויות בחו״ל במדריך מיזם משותף עם שותף מקומי בחו״ל.
המדריך משקף את המצב המשפטי נכון לנובמבר 2026 ואינו מהווה ייעוץ משפטי למקרה מסוים. כללי הבעלות, האגרות והמסים משתנים, וכל שותפות נבדקת לגופה מול עורך דין מקומי מוסמך בדובאי ומול יועצי מס בישראל.
שאלות נפוצות
האם זר חייב שותף אמירתי כדי לפתוח חברה בדובאי?
ברוב הפעילויות לא. לפי פורטל u.ae, מאז Federal Decree-Law 26/2020 מותרת בעלות זרה מלאה בחברות mainland, למעט פעילויות בעלות השפעה אסטרטגית, כמו בנקאות, ביטוח, טלקום וסוכנויות מסחריות. באזורי סחר חופשי בעלות זרה מלאה אפשרית. את סיווג הפעילות הספציפית בודקים מול עורך דין מקומי.
אם יש לי שותף אמירתי, אפשר לקנות קרקע מחוץ לאזורי ה-Freehold?
לא דרך חברה משותפת. לפי Afridi & Angell, חברה עם בעל מניות זר כלשהו מוגבלת לאזורים שיועדו לזרים, כמו זר. לפי אותו מקור, זר יכול לקבל זכות Leasehold גם מחוץ לאזורים האלה, אבל לא Freehold.
מה הסיכון הגדול ביותר בשותפות עם יזם מקומי?
בדרך כלל שליטה: כשהקרקע, רישום היזם ב-DLD, הרישיון וחשבון הנאמנות נמצאים בידי השותף, ליזם הישראלי נשארת הגנה חוזית בלבד. לכן בודקים את המרשמים לפני חתימה ובונים מבנה שבו הזכויות המהותיות נמצאות בישות משותפת.
האם אפשר להסכים שסכסוך על פרויקט בדובאי יידון ב-DIFC?
בסכסוך שנוגע לנכס ב-mainland דובאי לא. ב-Hackett v Hania (2017) נקבע שבית הדין של DIFC אינו מוסמך לדון בתביעה על נכס כזה גם כשהצדדים הסכימו. בסכסוכים חוזיים בין בעלי המניות אפשר לשקול בוררות או פורום מוסכם, בניסוח מתאים.
האם יציאה משותפות דרך מכירת מניות חוסכת את אגרת ההעברה בדובאי?
לא בהכרח. לפי PwC, אגרת ההעברה של DLD היא 4% משווי השוק, וייתכן חיוב גם בהעברה ישירה או עקיפה של מניות בישות שמחזיקה נדל״ן. את העלות הזו כדאי לתמחר ולחלק מראש בהסכם.
צריך לרשום את השותפים במרשם בעלי השליטה?
כן, בחברות mainland ובאזורי סחר חופשי מסחריים. לפי Cabinet Resolution 109/2023, בעל שליטה הוא מי שמחזיק במישרין או בעקיפין 25% לפחות מהבעלות, השליטה או זכויות ההצבעה. DIFC ו-ADGM מפעילים משטר נפרד.
האם חברה דובאית בבעלות ישראלית יכולה להיחשב תושבת ישראל?
כן. לפי פקודת מס הכנסה, חברה שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מישראל היא תושבת ישראל, ואז היא עלולה להתחייב במס חברות ישראלי על כל הכנסותיה. הבחינה נעשית לפי נסיבות כל מקרה.
האם אפוסטיל מספיק למסמכי חברה ישראלית בדובאי?
לא. האמירויות אינה צד לאמנת האפוסטיל לפי טבלת HCCH. מסמך ישראלי מאומת במשרד החוץ הישראלי, בשגרירות האמירויות בתל אביב ולפי הצורך במשרד החוץ האמירתי, ומתורגם תרגום משפטי כשהוא אינו בערבית או באנגלית.
הקריאה הבאה · 12 דק׳ קריאההשותף או הלקוח בדובאי מפסיק לשלם - איך תובעים? מסלולי גבייה, בוררות ותביעההשותף או הלקוח בדובאי לא משלם? מה עושים עכשיו: בדיקת החוזה, מכתב דרישה, צו תשלום, צ׳ק שחזר, בוררות DIAC, DIFC, עיקול זמני ואכיפה מול ישראל - צעד אחר צעד.לקריאת המדריךמקורות
- u.ae - Full foreign ownership of commercial companies
- Dubai Law No. 8 of 2007 Concerning Escrow Accounts for Real Estate Development (DLP)
- Afridi & Angell - Purchasing and Selling Commercial Real Estate, Emirate of Dubai (April 2026)
- BSA - Dubai Government to expand freehold areas (21.1.2025)
- DIFC Courts - Hackett v Hania [2017] DIFC SCT 034
- PwC Worldwide Tax Summaries - UAE, Corporate: Other taxes
- Baker McKenzie (Global Compliance News) - UAE changes to UBO regulations, Cabinet Resolution 109/2023
- HCCH - Apostille Convention status table
- PwC Worldwide Tax Summaries - Israel, Corporate residence








