אילן ליבוביץ ושות׳עורך דין ויזם נדל״ן
דובאייזמות ופיתוח

סכסוך שותפים בפרויקט בדובאי: השותפות ב-JV נתקעה - מה עושים עכשיו, איך יוצאים ואיך מגינים על הפרויקט

סכסוך שותפים בפרויקט בדובאי: מה עושים כש-JV נתקע, מנגנוני קיפאון בהסכם, דירקטורים בלתי תלויים לפי תיקון 2025, בוררות DIAC, פירוק, וחשבון הנאמנות.

מאת עו״ד אילן ליבוביץעודכן: 13 דק׳ קריאה
דובאיPl. IX·350

בקצרה

כשה-JV בפרויקט בדובאי נתקע, הכלי הראשון הוא הסכם בעלי המניות ומסמכי ההתאגדות: מנגנון הקיפאון, ההסלמה, מנגנון הקנייה וסעיף הבוררות. חוק החברות האמירתי אינו כולל מנגנון כללי לפתרון קיפאון, אבל מאז תיקון 2025 רשות הרישוי רשאית למנות דירקטורים בלתי תלויים לתקופה של עד שנה כשבעלי המניות לא מסכימים על מינוי דירקטורים, ופירוק בבית משפט נשאר מוצא אחרון. בזמן הסכסוך, כספי הרוכשים מוגנים בחשבון הנאמנות של הפרויקט, אבל הזמן פועל נגד השותפים: יזם שלא מתחיל לבנות בזמן או שהפרויקט שלו נעצר חשוף למחיקה מהמרשם ולביטול הפרויקט.

הנקודות החשובות

  1. 1קודם קוראים את המסמכים: הסכם בעלי המניות, מסמכי ההתאגדות הרשומים, הסכם הפיתוח עם בעל הקרקע וסעיף השיפוט. הם קובעים איזה כלי זמין.
  2. 2חוק החברות אינו מגדיר קיפאון. תיקון 2025 מאפשר לרשות הרישוי למנות דירקטורים בלתי תלויים לעד שנה כשאין הסכמה על מינוי דירקטורים (לפי Cleary Gottlieb).
  3. 3כספי הרוכשים בחשבון הנאמנות מוגנים ומשמשים רק לבנייה, ונושי היזם לא יכולים לעקל אותם (סעיף 9 לחוק 8/2007).
  4. 4קיפאון ארוך מסכן את הפרויקט עצמו: אי תחילת בנייה תוך 6 חודשים מאישור המכירה עלולה להוביל למחיקה מהמרשם (סעיף 17), ו-RERA רשאית לבטל פרויקט שנעצר.
  5. 5בוררות DIAC: מקום ברירת המחדל DIFC, הליך מזורז עד AED 1,000,000, ופסק ניתן לאכיפה בישראל לפי אמנת ניו יורק.

התשובה הקצרה

מתחילים במסמכים, לא במכתב התראה. אם הסכם בעלי המניות כולל מנגנון קיפאון, הסלמה או קנייה הדדית, מפעילים אותו בדיוק לפי הנוסח. אם אין מנגנון כזה, המסלולים הם משא ומתן מובנה או גישור, בוררות או בית משפט לפי סעיף השיפוט, פנייה לרשות הרישוי למינוי דירקטורים בלתי תלויים כשהקיפאון הוא במינוי הדירקטוריון, ובמקרה הקיצוני בקשה לפירוק. במקביל מגינים על הפרויקט מול DLD ו-RERA, כי קיפאון ארוך עלול לעלות בביטול הפרויקט.

המדריך נכתב ליזם ישראלי שנמצא בתוך שותפות שנתקעה: עם בעל קרקע מקומי, עם יזם מקומי, או עם משקיעים מישראל. על מבנה ה-JV ועל מה שכדאי לכתוב בהסכם מראש ראו הסכם JV ליזם ישראלי בדובאי.

למה שותפויות בפרויקטים בדובאי נתקעות?

ברוב המקרים בגלל כסף ושליטה, לא בגלל משפט. הסיבות החוזרות הן מחלוקת על חריגת עלות ומי מממן אותה, שותף שלא מעמיד את חלקו בקריאה להון, ויכוח על מחירי מכירה או על קצב השיווק, חוסר אמון בדיווחים הכספיים, ושינוי באינטרס של אחד הצדדים. בדובאי יש עוד מאפיינים שמחריפים את הבעיה:

  • כסף נעול בחשבון נאמנות: כספי הרוכשים משמשים רק לבנייה (סעיף 9 לחוק 8/2007), ולכן מחלוקת על מימון שמחוץ לחשבון לא נפתרת מהמכירות.
  • בעל קרקע שהוא גם שותף: כשהקרקע נשארת בבעלותו, יש לו מנוף שהשותף הישראלי לא תמיד מעריך מראש.
  • פער מידע: השותף המקומי מנהל את הקשר עם DLD, RERA, הבנק והמאסטר דבלופר.
  • מרחק ושפה: מסמכים בערבית, ישיבות שמתקיימות בדובאי, וחתימות שדורשות שרשרת אימות מישראל.
  • הסכם שלא תואם את מסמכי ההתאגדות: הסכם בעלי מניות מפורט באנגלית, לצד מסמכי התאגדות סטנדרטיים שנרשמו אצל הרשם.
דובאי

מה אומר החוק בדובאי על קיפאון בין שותפים?

חוק החברות הפדרלי (Federal Decree-Law 32/2021) אינו מגדיר ״קיפאון״ ואינו כולל מנגנון כללי לפתרונו, לפי סקירות של משרדי עורכי דין מקומיים. לכן הכלים העיקריים הם חוזיים. התיקון של 2025 (Federal Decree-Law 20/2025, בתוקף מ-15.10.2025) הוסיף כמה כלים חשובים, לפי סקירת Cleary Gottlieb:

כלימה הוא עושהמתי רלוונטימגבלות
דירקטורים בלתי תלוייםרשות הרישוי (בדובאי: מחלקת הכלכלה והתיירות) רשאית למנות דירקטורים שאינם בעלי מניות לתקופה של עד שנהכשבעלי המניות לא מסכימים על מינוי דירקטוריםפתרון זמני; לא מכריע במחלוקת המהותית
זכויות גרירה והצטרפותמוכרות במפורש במסמכי ההתאגדות של LLCכשרוב השותפים רוצה למכור את כל החברהכפופות לזכות הקדימה הסטטוטורית, אלא אם ויתרו עליה
סוגי מניותזכויות כלכליות והצבעה שונותבעיקר בתכנון מראשתקנות היישום עוד מתפרסמות
ירושת מניותרכישת מניות של שותף שנפטר; שווי במחלוקת נקבע בידי מומחים שבית המשפט ממנהכשהקיפאון נוצר בגלל פטירת שותףרק אם מסמכי ההתאגדות קבעו זאת
פירוק בבית משפטסיום החברה וחלוקת הנכסיםמוצא אחרוןלפי סקירות, הליך שעלול להימשך חודשים רבים ופוגע בערך הפרויקט

לצד חוק החברות פועלת הרגולציה של הפרויקט. לפי חוק 8/2007, יזם שלא התחיל לבנות תוך 6 חודשים מאישור המכירה על הנייר, בלי סיבה מקובלת, עלול להימחק ממרשם היזמים (סעיף 17), וכשפרויקט נתקע, סוכן הנאמנות מתייעץ עם DLD ונוקט צעדים להגנת המפקידים, כולל החזר (סעיף 15). לפי החלטה 6/2010, RERA רשאית לבטל פרויקט, בין היתר בגלל אי תחילת בנייה למרות האישורים, היעדר כוונה אמיתית לבנות או רשלנות חמורה (סעיף 23). במילים אחרות: הרגולטור לא ימתין שהשותפים יסיימו להתווכח.

מה מגן על הרוכשים בזמן הסכסוך

כספי הרוכשים נמצאים בחשבון נאמנות על שם הפרויקט, משמשים רק לבנייתו, ונושי היזם לא יכולים לעקל אותם (סעיף 9 לחוק 8/2007). זה מגן על הרוכשים, אבל גם אומר שאף שותף לא יכול ״לקחת את הכסף״ כדי ללחוץ על השני. על החובות בחשבון ראו חשבון נאמנות פרויקט ליזם.

מה עושים עכשיו - צעד אחר צעד

  1. אוספים את כל המסמכים: הסכם בעלי המניות, מסמכי ההתאגדות הרשומים ותיקוניהם, הסכם הפיתוח עם בעל הקרקע, הסכם הנאמנות, הסכם המימון, חוזה המאסטר דבלופר וחוזי הקבלנים.
  2. ממפים את מצב הפרויקט מול הרגולטור: האם הבנייה התחילה, אחוז ההשלמה האחרון שאושר, מועדים מול DLD ו-RERA, ומועדים מול המאסטר דבלופר. זה קובע כמה זמן יש.
  3. מזהים מה בדיוק תקוע: החלטה בדירקטוריון, החלטה של האסיפה, מינוי מנהל, קריאה להון או חתימה מול הבנק. לכל אחד יש כלי אחר.
  4. מפעילים את המנגנון החוזי לפי הנוסח: הודעת קיפאון, תקופת הסלמה, פגישת מנכ״לים, גישור. סטייה מהנוסח עלולה לאפשר לצד השני לטעון שהמנגנון לא הופעל כדין.
  5. מגינים על הפרויקט במקביל: מוודאים שהקבלן ממשיך לעבוד במידת האפשר, שהדיווחים לסוכן הנאמנות נמשכים ושאין הפרה מול המאסטר דבלופר.
  6. שולחים מכתב מסודר דרך עורך דין מקומי: בשפה ובצורה שיתאימו להליך שעשוי לבוא. בבתי המשפט ב-onshore ההליך בערבית, ומסמכים זרים טעונים תרגום מוסמך.
  7. שוקלים פנייה לרשות הרישוי: אם הקיפאון הוא במינוי דירקטורים, לבחון בקשה למינוי דירקטורים בלתי תלויים.
  8. בוחנים את מסלול היציאה: מכירת המניות לשותף, קנייה של חלקו, מכירת הפרויקט לצד שלישי, או פיצול. כל אחד נבחן גם מבחינת אגרות DLD ומס.
  9. רק אם אין ברירה, הליך: בוררות או תביעה לפי סעיף השיפוט, כולל סעדים זמניים, או בקשה לפירוק.
  10. מתאמים את הצד הישראלי: השלכות מס של יציאה, דיווח לרשות המסים, והאם צריך לאכוף פסק בישראל.

איפה מתבררים סכסוכי שותפים בפרויקט בדובאי?

התשובה תלויה בסעיף השיפוט ובנושא הסכסוך. על הסכם בעלי המניות, הצדדים יכולים להסכים בכתב, לפני הסכסוך או אחריו, לסמכות בתי המשפט של DIFC גם בלי קשר אחר ל-DIFC (Dubai Law 16/2011), ושם ההליך באנגלית. אם נקבעה בוררות, מרכז הבוררות המרכזי בדובאי הוא DIAC, שאיחד אליו ב-2021 את המוסדות האחרים (Decree 34/2021). אבל על הקרקע עצמה ב-mainland, בתי המשפט של דובאי מוסמכים: ב-Hackett v Hania (2017) קבעו בתי המשפט של DIFC שאין להם סמכות בנכס מחוץ ל-DIFC גם כשהצדדים הסכימו. על ההבדלים בין הפורומים ראו DIFC מול בתי המשפט המקומיים.

פורוםמתישפהאכיפה בישראל
בוררות DIACכשנקבעה בהסכם; מקום ברירת המחדל DIFC; הליך מזורז עד AED 1,000,000לפי הסכמת הצדדיםלפי אמנת ניו יורק, ששתי המדינות צד לה
בתי המשפט של DIFCבהסכמה בכתב (opt-in); לא בסכסוך על נכס ב-mainlandאנגליתאין אמנה דו-צדדית; לפי חוק אכיפת פסקי חוץ
בתי המשפט של דובאיברירת המחדל, וחובה בסכסוך על הקרקע ב-mainlandערביתאין אמנה דו-צדדית; לא נמצא תקדים פומבי
גוף מיוחד לפרויקטים מבוטליםכש-RERA ביטלה את הפרויקט (Decree 33/2020)ערביתרלוונטי בעיקר לרוכשים

איך יוצאים מ-JV תקוע בלי להרוס את הפרויקט?

היציאה הטובה ביותר היא בדרך כלל זו שהפרויקט ממשיך לבנות בזמן שהיא קורית. האפשרויות העיקריות:

  • קנייה או מכירה בין השותפים: לפי מנגנון בהסכם, או במשא ומתן. השווי נקבע בדרך כלל בשמאות, ונדרשת העברת מניות רשמית. לפי סקירות, העברת מניות ב-LLC דורשת אישור נוטריוני, ושותף סרבן יכול לעכב אותה.
  • הכנסת שותף חדש: משקיע או יזם מקומי שקונה את חלקו של אחד הצדדים. זכות הקדימה של השותף הנותר חלה, אלא אם ויתרו עליה.
  • מכירת הפרויקט או החברה: לצד שלישי, עם חלוקת התמורה לפי ההסכם. לפי PwC, העברת מניות בחברה שמחזיקה מקרקעין עלולה להתחייב באגרת DLD.
  • פיצול: בפרויקט רב-שלבי, חלוקת השלבים בין השותפים, בכפוף לאישור המאסטר דבלופר והרגולטור.
  • פירוק: מוצא אחרון, אחרי שחשבון הנאמנות, הרוכשים והחובות מטופלים.

איך מונעים את זה מראש?

  • הגדרה ברורה של קיפאון: אילו החלטות, כמה ישיבות, ותוך כמה זמן.
  • מדרג הסלמה: מנהלים, בעלי השליטה, גישור, ורק אז בוררות.
  • מנגנון יציאה: הצעה הדדית (כל שותף מציע מחיר והאחר בוחר אם לקנות או למכור), או זכות מכירה וקנייה בשמאות.
  • ויתור מפורש על זכות הקדימה הסטטוטורית, ועיגון זכויות הגרירה וההצטרפות גם במסמכי ההתאגדות.
  • מנגנון לשותף שלא מעמיד הון: דילול, הלוואה בריבית או אובדן זכויות הצבעה.
  • גישה מלאה לדוחות, לחשבון הנאמנות ולמערכות DLD לשני השותפים.
  • סעיף ירושה שמסדיר רכישת מניות של שותף שנפטר.
  • סעיף שיפוט שמבחין בין סכסוך שותפים לבין סכסוך על הקרקע.
  • התאמה מלאה בין הסכם בעלי המניות לבין מסמכי ההתאגדות הרשומים.

טעויות נפוצות של יזמים ישראלים בקיפאון

  • הפסקת מימון כדי ללחוץ: במקום ללחוץ על השותף, זה מסכן את הפרויקט מול הרגולטור ומול הקבלן.
  • מכתבים בוואטסאפ במקום הודעות פורמליות: מנגנון שלא הופעל לפי הנוסח עלול לא להחזיק.
  • הנחה ש-DIFC יכריע בכל דבר: סכסוך על קרקע ב-mainland לא יגיע לשם.
  • הנחה שפסק דין ישראלי יאכף בדובאי: אין אמנה דו-צדדית לאכיפת פסקי דין, ולא נמצא תקדים פומבי. ראו אכיפת פסק דין ישראלי באמירויות.
  • שכחה של בעל הקרקע: כשהקרקע לא בחברה, היציאה מהחברה לא פותרת את הסכם הפיתוח.
  • התעלמות מהצד הישראלי: מכירת מניות או קבלת תמורה היא אירוע מס בישראל, ואמנת המס חלה משנת המס 2022. ראו אמנות המס של ישראל.

לפני שחותמים: איך אנחנו מלווים שותפות שנתקעה

כשה-JV נתקע, אנחנו מתחילים במיפוי: מה כתוב במסמכים, מה מצב הפרויקט מול הרגולטור, וכמה זמן יש. אנחנו עובדים בתיאום עם עורכי דין מקומיים מורשים בדובאי, בונים אסטרטגיה שמשלבת משא ומתן עם הכנה להליך, ומתאמים את הצד הישראלי של המס והאכיפה. אילן ליבוביץ פועל גם כיזם, ולכן המטרה היא לא רק לנצח בוויכוח, אלא לצאת עם פרויקט שעדיין שווה משהו. וכשמדובר בשותפות חדשה, המקום הנכון לטפל בכל זה הוא בהסכם, לפני החתימה.

מידע כללי, לא ייעוץ משפטי

המדריך הוא מידע כללי נכון לנובמבר 2026 ואינו ייעוץ משפטי. בסכסוך קיים יש מועדים שעלולים לחלוף, וכל מקרה נבדק לגופו מול עורך דין מקומי מורשה בדובאי ומול עורך דין בישראל.

שאלות נפוצות

השותף שלי בדובאי חוסם כל החלטה. מה הצעד הראשון?

לקרוא את הסכם בעלי המניות ואת מסמכי ההתאגדות הרשומים ולבדוק אם יש מנגנון קיפאון. אם יש, מפעילים אותו בדיוק לפי הנוסח. במקביל ממפים את המועדים של הפרויקט מול DLD ו-RERA.

האם יש בחוק האמירתי מנגנון לפתרון קיפאון בין שותפים?

לפי סקירות של משרדי עורכי דין, חוק החברות אינו כולל מנגנון כללי. תיקון 2025 מאפשר לרשות הרישוי למנות דירקטורים בלתי תלויים לתקופה של עד שנה כשבעלי המניות לא מסכימים על מינוי דירקטורים, ופירוק בבית משפט נשאר מוצא אחרון.

האם השותף יכול למשוך את כספי הרוכשים בזמן הסכסוך?

לא. כספי הרוכשים בחשבון הנאמנות משמשים רק לבניית הפרויקט, ומשיכות צמודות להתקדמות הבנייה. שימוש לרעה בכספי הפרויקט הוא עבירה לפי סעיף 16 לחוק 8/2007.

מה קורה לפרויקט אם הסכסוך נמשך חודשים?

הסיכון גדל. יזם שלא התחיל לבנות תוך 6 חודשים מאישור המכירה עלול להימחק מהמרשם, ו-RERA רשאית לבטל פרויקט, בין היתר בגלל אי תחילת בנייה או רשלנות חמורה. ביטול מפעיל מנגנון החזר לרוכשים.

אפשר לתבוע את השותף ב-DIFC?

על הסכם בעלי המניות, אם הצדדים הסכימו בכתב לסמכות DIFC. על הקרקע עצמה ב-mainland דובאי לא, כי בתי המשפט של DIFC קבעו ב-Hackett v Hania (2017) שאין להם סמכות גם בהסכמה.

האם פסק בורר מדובאי ייאכף בישראל?

ככלל זה המסלול הנוח ביותר, כי איחוד האמירויות וישראל צד לאמנת ניו יורק לאכיפת פסקי בוררות זרים. כל בקשה נבחנת לגופה.

האם פסק דין ישראלי נגד השותף ייאכף בדובאי?

אין אמנה דו-צדדית בין המדינות לאכיפת פסקי דין, ולא נמצא תקדים פומבי לאכיפת פסק דין ישראלי באיחוד האמירויות. האכיפה נבחנת לפי כללי ההדדיות של חוק סדר הדין האזרחי.

השותף לא מגיע לחתום על העברת המניות. מה אפשר לעשות?

לפי סקירות, העברת מניות ב-LLC דורשת אישור נוטריוני, ושותף סרבן יכול לעכב אותה. לכן חשוב מנגנון חוזי שמסמיך מראש, ובמקרה סרבנות פונים לפורום שנקבע בהסכם לקבלת צו.

השותף שלי נפטר והיורשים לא משתפים פעולה. מה עכשיו?

תלוי במסמכי ההתאגדות. מאז תיקון 2025 הם יכולים לאפשר לשותפים או לחברה לרכוש את המניות, ושווי במחלוקת נקבע בידי מומחים שבית המשפט ממנה. אם אין הוראה כזו, נדרש ייעוץ מקומי מיידי.

הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהMaster developer ו-Sub-developer בדובאי: מי אחראי על מה, ומה יזם ישראלי צריך לבדוק בהסכםMaster developer ו-Sub-developer בדובאי: מה קובעים חוק 8/2007 וחוק 6/2019, מי אחראי לקרקע, לאישורים, לנאמנות, לרכוש המשותף ולליקויים, ומה בודקים בהסכם.לקריאת המדריך

מקורות

  1. Cleary Gottlieb - UAE Companies Law Update 2025
  2. Dubai Legal Portal - Law No. 8 of 2007 Concerning Escrow Accounts
  3. Dubai Legal Portal - Executive Council Resolution No. 6 of 2010
  4. DIFC Courts - Hackett v Hania [2017] DIFC SCT 034
  5. DIFC Courts - Dubai Law No. 16 of 2011
  6. CMS - The DIAC Rules 2022
  7. Pinsent Masons - Understanding enforcement of foreign judgments in the UAE (2026)

נתחיל בשיחה.

עסקה בינלאומית טובה מתחילה הרבה לפני החתימה. שיחת היכרות קצרה תבהיר אם ואיך נכון שנלווה אתכם.

עוד לא מוכנים לשיחה? בדיקת מוכנות לעסקה · לקבל את הניוזלטר החודשי

טלפון
073-3211022
משרד
הנפת הדגל 7, נס ציונה
רומניה
פגישות בבוקרשט בתיאום מראש
  • עברית · רומנית · אנגלית
  • נס ציונה · פגישות בבוקרשט בתיאום
  • פגישות מקוונות