בקצרה
אין אמנה בין ישראל לאיחוד האמירויות לאכיפה הדדית של פסקי דין, ולא נמצא תקדים פומבי לאכיפת פסק דין ישראלי שם. עם זאת, חוק סדר הדין האזרחי האמירתי (Federal Decree-Law 42/2022, סעיפים 222-225) מאפשר אכיפה של פסק דין זר בבקשה לשופט ההוצאה לפועל, על בסיס הדדיות ובחמישה תנאים, בלי לדון מחדש בתיק לגופו. המסלול אפשרי אבל לא ודאי, ולכן בחוזים חדשים עדיף לרוב לקבוע בוררות, שנאכפת לפי אמנת ניו יורק.
הנקודות החשובות
- 1אין אמנה דו-צדדית בין ישראל ל-UAE לאכיפת פסקי דין, ולא נמצא תקדים פומבי לאכיפה באף אחד מהכיוונים.
- 2באמירויות, אכיפת פסק דין זר נעשית בבקשה לשופט ההוצאה לפועל לפי סעיף 222 לחוק 42/2022. השופט אמור להכריע בתוך 5 ימי עבודה ובודק תנאים פורמליים בלבד.
- 3בתי המשפט המקומיים בדובאי פסקו שיחס הדדי מספיק גם בלי אמנה. אין צורך להוכיח שפסק דין אמירתי כבר נאכף בישראל.
- 4ה-UAE אינה צד לאמנת האפוסטיל: פסק הדין הישראלי צריך אימות במשרד החוץ, בשגרירות ה-UAE ובמשרד החוץ האמירתי, ותרגום לערבית.
- 5חלופה בטוחה יותר בחוזים חדשים: בוררות. גם ה-UAE (מאז 2006) וגם ישראל צד לאמנת ניו יורק.
חברה ישראלית שזכתה בתביעה נגד לקוח, ספק או שותף מדובאי מגלה לעיתים קרובות שפסק הדין הוא רק חצי מהדרך. אם לנתבע אין נכסים בישראל, צריך לאכוף את פסק הדין באמירויות. המדריך מסביר מה החוק האמירתי דורש, מה הסיכונים, אילו מסמכים מכינים בישראל, ומה כדאי לעשות כבר בשלב החוזה כדי לא להגיע למצב הזה. המצב המשפטי מתואר נכון לנובמבר 2026.
האם אפשר לאכוף פסק דין ישראלי בדובאי?
אפשר לנסות, אבל אין ודאות. החוק האמירתי מאפשר אכיפה של פסק דין זר גם בלי אמנה, בתנאי של הדדיות ובתנאים נוספים, אבל אין אמנה בין ישראל ל-UAE ולא נמצא תקדים פומבי לאכיפת פסק דין ישראלי שם. כל בקשה תיבחן לגופה.
חשוב להבחין בין שני דברים: היעדר תקדים פומבי אינו אומר שאכיפה בלתי אפשרית, וגם לא שהיא כבר נעשתה בהצלחה. בתי המשפט באמירויות אכפו בשנים האחרונות פסקי דין ממדינות שאין להן אמנה עם ה-UAE, ובהן סינגפור (2021), הולנד (2021), פולין (2022) ובריטניה (2022), לפי סקירה של Hadef & Partners. מה שיקבע בסוף הוא אם בית המשפט ישתכנע שמתקיים יחס הדדי מצד ישראל ושכל התנאים הפורמליים מולאו.
לפני שמשקיעים בהליך אכיפה בדובאי כדאי לברר אם לחייב יש נכסים שם, באיזו אמירות, ואם יש לו נכסים במדינה שלישית שבה האכיפה פשוטה יותר. הליך אכיפה בלי נכסים לגבות מהם הוא הוצאה בלי תמורה.
מה אומר החוק האמירתי על אכיפת פסק דין זר?
אכיפה של פסק דין זר בבתי המשפט המקומיים (onshore) מוסדרת בסעיפים 222 עד 225 לחוק סדר הדין האזרחי, Federal Decree-Law 42/2022, שנכנס לתוקף ב-2.1.2023. מגישים בקשה לשופט ההוצאה לפועל בבית המשפט המוסמך, והוא רשאי להורות על אכיפה באותם תנאים שהמדינה הזרה מחילה על פסקי דין אמירתיים.
לפי Hadef & Partners, החוק החדש הפך את ההליך לבקשה לצו, במקום תביעה מלאה כפי שהיה בעבר, ושופט ההוצאה לפועל צריך להחליט בתוך 5 ימי עבודה מהגשת הבקשה. על ההחלטה אפשר לערער לפי הכללים הרגילים. סעיף 225 קובע שאמנות שה-UAE צד להן גוברות על הכללים האלה, אבל, כאמור, אין אמנה כזו עם ישראל.

מה חמשת התנאים לאכיפת פסק דין זר באמירויות?
לפי סעיף 222, צו אכיפה יינתן רק אם מתקיימים כל חמשת התנאים, ובית המשפט בודק רק אותם, בלי לדון מחדש בתיק לגופו:
- סמכות: לבתי המשפט באמירויות אין סמכות ייחודית בעניין, ולבית המשפט הזר הייתה סמכות לפי כללי הסמכות הבינלאומית שלו.
- סמכות לפי הדין הזר ואימות: בית המשפט הישראלי היה מוסמך לפי הדין הישראלי, ופסק הדין אומת כדין.
- המצאה וייצוג: הצדדים זומנו כדין והיו מיוצגים כראוי. פסק דין בהעדר הגנה דורש הוכחה קפדנית של ההמצאה.
- סופיות: פסק הדין חלוט לפי הדין הישראלי, עם אישור על כך או קביעה בפסק הדין עצמו.
- אין סתירה ואין פגיעה בסדר הציבורי: פסק הדין אינו סותר פסק דין או צו אמירתי, ואין בו דבר שפוגע במוסר או בסדר הציבורי של ה-UAE.
מעבר לכך, בית המשפט בוחן הדדיות: האם בית משפט בישראל היה אוכף פסק דין אמירתי דומה. לפי Pinsent Masons, בתי המשפט המקומיים בדובאי פסקו שיחס הדדי מספיק גם בלי אמנה דו-צדדית, ולפי Hadef אין צורך להראות שפסק דין אמירתי כבר נאכף בפועל במדינה הזרה.
איך מוכיחים הדדיות מול ישראל?
מציגים לבית המשפט האמירתי את הדין הישראלי: חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי״ח-1958, מאפשר לאכוף בישראל פסק דין זר בתנאי שהמדינה הזרה אינה מסרבת לאכוף פסקי דין ישראליים, ובית המשפט העליון פסק ש״אפשרות סבירה״ לאכיפה מספיקה. הטיעון הוא שגם ישראל תאכוף פסק דין אמירתי באותם תנאים.
בפועל, הדבר נעשה בדרך כלל בחוות דעת מומחה על הדין הישראלי, מתורגמת לערבית. כיוון שאין תקדים פומבי באף אחד מהכיוונים, הטיעון נשען על לשון החוקים ולא על פסיקה קודמת, וזו נקודת התורפה של ההליך. בצד הישראלי כדאי לזכור שבקשה לאכיפת פסק חוץ בישראל מוגשת בתוך 5 שנים מיום מתן פסק הדין, וזה רלוונטי למי שמבקש לאכוף בישראל פסק דין אמירתי.
האם יש מסלול דרך בתי המשפט של DIFC?
כן, אבל הוא מתאים בעיקר למצבים מסוימים. בתי המשפט של DIFC מכירים בפסק דין זר לפי כללי common law, בלי צורך באמנה, כשהוא סופי ומוחלט, ניתן על ידי בית משפט מוסמך, לא הושג במרמה או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, והוא פסק דין כספי. פסקי דין על מסים, קנסות או עונשים אינם נאכפים בדרך זו.
ל-DIFC יש גם מזכרי הבנה עם בתי משפט במדינות שונות, ובהם ניו יורק, סינגפור, אנגליה ווילס והונג קונג, אבל לא עם ישראל, ומזכרי ההבנה האלה אינם מחייבים משפטית. כשהנכסים של החייב נמצאים בדובאי מחוץ ל-DIFC, פסק דין של DIFC מועבר לאכיפה בבתי המשפט של דובאי לפי סעיף 32(A) לחוק דובאי 2/2025. לפי פרשנות של משרד עורכי דין מקומי, מי שאין לו קשר ל-DIFC לא יכול בדרך כלל להשתמש בו רק כ״צינור״ לנכסים מקומיים. פירוט על ההבדלים בין המערכות בבתי משפט DIFC מול בתי המשפט המקומיים.
לפי Pinsent Masons, בתי המשפט של DIFC יכולים לתת צווי הקפאה וסעדים זמניים לתמיכה בהליכים ובפסקי דין זרים. כשיש חשש שהחייב יבריח נכסים, כדאי לבדוק עם עורך דין מקומי אם המסלול הזה זמין במקרה הספציפי.
אילו מסמכים מישראל צריך להכין לאכיפה בדובאי?
ה-UAE אינה צד לאמנת האפוסטיל, ולכן אפוסטיל ישראלי לבדו אינו מספיק. כל מסמך ישראלי עובר שרשרת אימות: משרד החוץ הישראלי, שגרירות ה-UAE בתל אביב, ולפי הצורך משרד החוץ האמירתי, ואחר כך תרגום משפטי לערבית לצורך ההליך המקומי.
| מסמך | למה הוא נדרש | הערה מעשית |
|---|---|---|
| פסק הדין המלא | הבסיס לבקשה | עותק מאושר מבית המשפט, מאומת ומתורגם לערבית |
| אישור על חלוטיות | תנאי הסופיות בסעיף 222 | אישור מזכירות שלא הוגש ערעור או שהערעור הוכרע |
| הוכחת המצאה | תנאי ההמצאה והייצוג | חשוב במיוחד בפסק דין בהעדר הגנה |
| חוות דעת על הדין הישראלי | הוכחת הדדיות | מבוססת על חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי״ח-1958 |
| ייפוי כוח לעורך דין מקומי | ייצוג בהליך | חתום ומאומת בשרשרת האימות |
| מסמכי החברה הנושה | זהות המבקש וסמכות החתימה | תעודת התאגדות, נסח חברה ופרוטוקול הסמכה |
שרשרת האימות והתרגום לוקחות זמן, ולכן כדאי להתחיל בהן מיד כשפסק הדין הופך חלוט. על ייפוי כוח שנחתם בישראל לשימוש בדובאי ראו ייפוי כוח מישראל לעסקה בדובאי.
מה השלבים של הליך אכיפה בדובאי?
- בדיקת נכסים: איתור נכסים של החייב בדובאי ובאמירויות אחרות, כדי לקבוע אם בכלל כדאי לפתוח הליך ובאיזה בית משפט.
- הכנת התיק בישראל: עותק מאושר של פסק הדין, אישור חלוטיות, הוכחת המצאה וחוות דעת על הדין הישראלי.
- שרשרת אימות ותרגום: משרד החוץ הישראלי, שגרירות ה-UAE, משרד החוץ האמירתי לפי הצורך, ותרגום משפטי לערבית.
- הגשת בקשה לשופט ההוצאה לפועל: על ידי עורך דין מקומי מוסמך, בבית המשפט המוסמך באמירות שבה הנכסים.
- החלטה וערעור: השופט אמור להחליט בתוך 5 ימי עבודה; הצד שנפגע מההחלטה רשאי לערער.
- הליכי גבייה: אחרי צו האכיפה, הליכי ההוצאה לפועל הרגילים על הנכסים שאותרו.
בוררות כחלופה: למה עדיף לקבוע אותה כבר בחוזה?
כי פסק בוררות נהנה ממסגרת בינלאומית ברורה: ה-UAE אשררה את אמנת ניו יורק לאכיפת פסקי בוררות זרים באוגוסט 2006, בלי הסתייגויות, וגם ישראל צד לאמנה. לכן פסק בוררות שניתן בישראל, בדובאי או במדינה שלישית נאכף על בסיס אמנה מחייבת, ולא על בסיס טיעון הדדיות.
בחוזה חדש עם צד אמירתי כדאי לשקול סעיף בוררות מוסדית, עם מקום בוררות, שפה ומספר בוררים מוגדרים. בדובאי פועל מרכז DIAC, שכלליו מ-2022 קובעים את DIFC כמקום הבוררות ברירת המחדל. על כך במדריך חוזה מסחרי עם צד אמירתי: דין חל, שיפוט ובוררות, ועל אכיפת פסקי דין ישראליים בחו״ל בכלל ראו אכיפת פסק דין ישראלי בחו״ל.
מה לגבי הכיוון ההפוך: אכיפת פסק דין אמירתי בישראל?
הכיוון ההפוך עובר לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי״ח-1958. בית המשפט בישראל בודק סופיות, סמכות, תקינות ציבורית והדדיות, ואת הבקשה יש להגיש בתוך 5 שנים מיום מתן פסק הדין. גם כאן לא נמצא תקדים פומבי, והשאלה תיבחן לגופה.
לפני שחותמים: איך אנחנו מלווים
בחוזה חדש אנחנו בוחנים איפה נמצאים הנכסים של הצד האמירתי ומנסחים סעיף דין, שיפוט או בוררות שייתן פסק שאפשר לגבות בפועל. כשכבר יש פסק דין ישראלי, אנחנו מכינים את התיק בישראל, מלווים את שרשרת האימות והתרגום, ועובדים בתיאום עם עורכי דין מקומיים מוסמכים בדובאי שמגישים את הבקשה ומנהלים את הגבייה. לשלב שלפני פסק הדין ראו השותף או הלקוח בדובאי לא משלם.
המדריך משקף את המצב המשפטי נכון לנובמבר 2026 ואינו מהווה ייעוץ משפטי למקרה מסוים. סיכויי האכיפה תלויים בנסיבות, ואין לראות בו הבטחה שפסק דין ישראלי ייאכף באמירויות.
שאלות נפוצות
האם יש אמנה בין ישראל לאיחוד האמירויות לאכיפת פסקי דין?
לא. אין אמנה דו-צדדית בין המדינות לאכיפה הדדית של פסקי דין. יש ביניהן אמנת מס, הסכם סחר ואמנת השקעות, אבל אף אחת מהן אינה מסדירה אכיפת פסקי דין.
אפשר לאכוף פסק דין ישראלי בדובאי בלי אמנה?
החוק האמירתי מאפשר זאת על בסיס הדדיות ובחמישה תנאים לפי סעיף 222 לחוק 42/2022, ובתי המשפט בדובאי פסקו שיחס הדדי מספיק גם בלי אמנה. עם זאת, לא נמצא תקדים פומבי לאכיפת פסק דין ישראלי, ולכן אין ודאות בתוצאה.
כמה זמן לוקחת אכיפת פסק דין זר בדובאי?
לפי החוק, שופט ההוצאה לפועל אמור להחליט בתוך 5 ימי עבודה מהגשת הבקשה. בפועל יש להוסיף את הזמן להכנת המסמכים בישראל, לשרשרת האימות ולתרגום, וגם ערעור אפשרי והליכי הגבייה עצמם.
בית המשפט בדובאי ידון מחדש בתיק?
לא. לפי סעיף 222 שופט ההוצאה לפועל בודק רק את התנאים: סמכות, המצאה, סופיות, היעדר סתירה לפסק דין אמירתי ותקינות ציבורית. הוא אינו בוחן מחדש את טענות הצדדים לגופן.
האם אפוסטיל מספיק לפסק דין ישראלי בדובאי?
לא. ה-UAE אינה צד לאמנת האפוסטיל. פסק הדין צריך אימות במשרד החוץ הישראלי ובשגרירות ה-UAE בתל אביב, ולפי הצורך במשרד החוץ האמירתי, ותרגום משפטי לערבית.
מה עדיף בחוזה עם חברה מדובאי: בית משפט בישראל או בוררות?
כשהנכסים של הצד השני נמצאים ב-UAE, בוררות היא לרוב הבחירה הבטוחה יותר, כי פסק בוררות נאכף לפי אמנת ניו יורק, ששתי המדינות צד לה. פסק דין של בית משפט ישראלי תלוי בהוכחת הדדיות בלי תקדים פומבי.
אפשר לאכוף בישראל פסק דין שניתן בדובאי?
אפשר להגיש בקשה לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי״ח-1958, בתוך 5 שנים מיום מתן פסק הדין. בית המשפט יבדוק סופיות, סמכות, תקינות ציבורית והדדיות, וגם בכיוון הזה לא נמצא תקדים פומבי.
הקריאה הבאה · 9 דק׳ קריאהUBO בדובאי: רישום נהנה סופי וחובות Substance בחברה אמירתית בבעלות ישראליתרישום UBO בדובאי לחברה בבעלות ישראלית: מי נחשב בעל שליטה לפי החלטה 109/2023, מועדים, קנסות, מה נשאר מחובות ESR, ולמה מהות כלכלית חשובה גם בישראל.לקריאת המדריךמקורות
- Hadef & Partners - Enforcement of foreign judgments in the UAE revisited
- Pinsent Masons - Understanding enforcement of foreign judgments in the UAE (11.5.2026)
- Clyde & Co - Enforcement of foreign judgments in the UAE under the new Civil Procedure Law
- Kayrouz & Associates - DIFC Courts opt-in jurisdiction and Article 32 enforcement
- HCCH - Apostille Convention status table
- UAE MOFA - Attestation services, UAE Embassy Tel Aviv
- National Law Review - Foreign judgments in Israel: recognition and enforcement








