בקצרה
חברה שהתאגדה בדובאי עלולה להיחשב חברה תושבת ישראל אם השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מישראל, ואז היא חייבת במס חברות ישראלי של 23% על הכנסותיה בכל העולם, בלי קשר למס של 0% או 9% באמירויות. אין לכך הגדרה מדויקת בחוק, והבחינה נעשית לפי נסיבות כל מקרה. גם כשהחברה אינה תושבת ישראל, בעל מניות ישראלי עשוי להיות ממוסה על רווחיה לפי כללי חברה נשלטת זרה או חברת משלח יד זרה, וחייב לדווח עליה בטופס 150.
הנקודות החשובות
- 1חברה היא תושבת ישראל אם התאגדה בישראל או אם השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מישראל (סעיף 1 לפקודת מס הכנסה).
- 2התוצאה: מס חברות ישראלי של 23% (2026) על כל הכנסות החברה, גם אם היא רשומה ב-free zone.
- 3חברה נשלטת זרה: מחזיק ישראלי של 10% ומעלה עלול להיות ממוסה על רווחים שלא חולקו, כשרוב ההכנסות פסיביות וממוסות ב-15% או פחות.
- 4אמנת המס ישראל-איחוד האמירויות חלה משנת המס 2022 וכוללת הוראות נגד ניצול לרעה; היא לא מכשירה ניהול בפועל מישראל.
- 5ההגנה המעשית: לתכנן מראש היכן יושבים המנהלים, היכן מתקבלות ההחלטות ואיך זה מתועד.
״תפתח חברה בדובאי ותשלם 0% מס״ - זו אחת ההבטחות הנפוצות ביותר שישראלים שומעים. היא מתעלמת מכלל בסיסי בדיני המס הישראליים: המקום שבו חברה רשומה לא תמיד קובע היכן היא תושבת. המדריך מסביר מתי חברה אמירתית בבעלות ישראלית עלולה להיחשב חברה ישראלית, אילו כללים נוספים חלים על בעלי המניות, ומה אפשר לעשות כבר בשלב התכנון. נכון לנובמבר 2026.
מתי חברה בדובאי נחשבת תושבת ישראל לצורכי מס?
כשהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מישראל. לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, חברה היא תושבת ישראל אם התאגדה בישראל, או אם השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מישראל. לפי PwC, אין לכך הגדרה בחוק או בפסיקה, והבחינה נעשית לפי נסיבות כל מקרה.
בפועל, הבחינה מתמקדת בשאלה היכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות והעסקיות המהותיות של החברה, ולא היכן נמצא המשרד הרשום או הרישיון. חברה עם רישיון באזור חופשי, כתובת וחשבון בנק בדובאי, אבל שכל ההחלטות שלה מתקבלות בטלפון מתל אביב, חשופה לטענה שהיא תושבת ישראל.
מה קורה אם החברה נחשבת תושבת ישראל?
היא ממוסה בישראל כמו חברה ישראלית: מס חברות של 23% בשנת 2026 על הכנסותיה בכל העולם, לפי PwC. המס האמירתי, אם שולם, עשוי לשמש זיכוי, אבל כשהמס באמירויות הוא 0% או 9%, רוב הפער עובר לישראל. בנוסף, הדיבידנד שהחברה מחלקת לבעלי המניות ממוסה ברמתם.
חברה שנחשבת תושבת בשתי המדינות נבחנת גם לפי אמנת המס בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנחתמה ב-31.5.2021 וחלה משנת המס 2022. האמנה מבוססת על מודל ה-OECD וכוללת הוראות מחמירות נגד ניצול לרעה, ולכן אין להניח שהיא תכריע אוטומטית לטובת האמירויות כשהניהול בפועל נעשה מישראל.

אילו סימנים מצביעים על ניהול מישראל?
אין רשימה סגורה, אבל אלה השאלות שבדרך כלל נבדקות. ככל שיותר תשובות מצביעות על ישראל, הסיכון גבוה יותר:
| שאלה | מצביע על ניהול באמירויות | מצביע על ניהול מישראל |
|---|---|---|
| היכן גרים ועובדים המנהלים? | דירקטורים שחיים ועובדים באמירויות | כל המנהלים תושבי ישראל ופועלים ממנה |
| היכן מתקיימות ישיבות הדירקטוריון? | באמירויות, עם פרוטוקולים שמשקפים דיון אמיתי | בישראל, או ״ישיבות״ פורמליות בלבד |
| מי חותם על חוזים ומאשר הוצאות? | מורשי חתימה שפועלים מהאמירויות | בעל המניות בישראל, מרחוק |
| היכן העובדים והפעילות? | צוות ומשרד באמירויות | אין עובדים; הפעילות בפועל בישראל |
| מי מנהל את חשבון הבנק? | מורשים באמירויות | גישה וניהול מישראל בלבד |
ויזת תושב באמירויות או רישיון עסק אינם מבחן מס. הם תנאי רגולטורי לפעילות שם. המבחן הישראלי נוגע למקום שבו מתקבלות ההחלטות בפועל.
גם אם החברה אינה תושבת ישראל - מה זה חברה נשלטת זרה?
זה מנגנון שמאפשר למסות בעל מניות ישראלי על רווחים שהחברה הזרה לא חילקה. לפי סעיף 75ב לפקודה, תושב ישראל שמחזיק 10% ומעלה מאמצעי השליטה בחברה זרה עשוי להיות ממוסה על ״דיבידנד רעיוני״, כשרוב הכנסות החברה פסיביות והן ממוסות בשיעור אפקטיבי של 15% לכל היותר, ובצירוף תנאים נוספים. בגלל שיעורי המס באמירויות, 0% או 9%, המבחן הזה רלוונטי במיוחד לחברות אמירתיות שמחזיקות השקעות, ריבית, תמלוגים או נכסים מניבים.
ומה זה חברת משלח יד זרה?
סעיף 75ב1 לפקודה עוסק בחברה זרה שבשליטה של מעט בעלי מניות, שרובה מוחזקת בידי תושבי ישראל, והכנסתה נובעת מ״משלח יד מיוחד״ - למשל ייעוץ, ניהול או שירותים מקצועיים אחרים. רווחי חברה כזו עלולים להיות ממוסים בישראל. התנאים המדויקים מורכבים ויש לבדוק אותם מול נוסח הפקודה העדכני. הרחבה בחברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה.
אילו דיווחים בישראל חלים על מי שמחזיק חברה בדובאי?
- טופס 150: הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ, כנספח לדוח השנתי (1301 ליחיד, 1214 לחברה). מדוחות שהוגשו מ-1.1.2025 חובה להשתמש בטופס החדש, ורשות המסים פרסמה הנחיות בחוזר מס הכנסה 4/2026.
- טופס 1385: דיווח על עסקאות בינלאומיות עם צד קשור, למשל שירותים בין החברה הישראלית לחברה האמירתית.
- דיבידנד: 25% לתושב ישראל, 30% לבעל מניות מהותי (10% ומעלה), ועל הכנסות הון גבוהות גם מס יסף.
- תושבות אישית: מי שעובר לגור באמירויות נבחן לפי מרכז החיים ולפי חזקות הימים (183 יום, או 30 יום ו-425 יום בשלוש שנים).
תמונה מלאה של החובות בהצד הישראלי של פעילות בחו״ל.
ומה אם אני עובר לגור בדובאי?
המעבר עצמו לא פותר את השאלה. תושבות היחיד נבחנת לפי מרכז החיים, וחזקות הימים ניתנות לסתירה. לפי סיכומים של משרדי עורכי דין, באמנה יש הוראה שלפיה ישראלי שעובר לאמירויות לא ייהנה מהטבות האמנה במשך תקופה מסוימת, וישראל רשאית למסות רווח הון שנצבר עד המעבר; את הנוסח המדויק יש לבדוק באמנה עצמה. המשרד שלנו אינו עוסק ברילוקיישן; לבדיקת התושבות האישית יש לפנות ליועץ מס.
איך מתכננים נכון מההתחלה?
- מגדירים את המודל: מה החברה האמירתית עושה, מי הלקוחות, ולמה היא צריכה להיות באמירויות ולא בישראל.
- בונים מהות אמיתית: מנהל או דירקטור שחי ועובד באמירויות ובעל סמכות אמיתית, משרד ועובדים לפי היקף הפעילות.
- מחלקים סמכויות בכתב: מה מחליט הדירקטוריון באמירויות, ומה נשאר לבעלי המניות כאסיפה כללית.
- מתעדים: פרוטוקולים, מקום הישיבות, מי חתם ומאיפה.
- מתמחרים עסקאות בין-חברתיות: הסכמי שירות בין החברה הישראלית לאמירתית, במחיר שוק ועם תיעוד.
- בודקים CFC וחברת משלח יד: לפני ההקמה, מול רואה חשבון ישראלי.
- מדווחים: טופס 150 ושאר הנספחים בכל שנה.
להקים חברה באזור חופשי, למנות את עצמכם כמנהל יחיד, ולהמשיך לנהל הכול מישראל. זה המבנה שהכי קל לטעון שהוא חברה תושבת ישראל - והוא גם עלול לפגוע בעמידה בתנאי המהות של Qualifying Free Zone Person.
על בחירת המסלול האמירתי עצמו ראו פרי זון או מיינלנד, ועל שיעורי המס באמירויות ראו מס חברות 9% ומע״מ 5%.
לפני שחותמים / איך אנחנו מלווים
לפני רישום החברה כדאי לשבת עם רואה חשבון ישראלי ולהחליט מי ינהל, מאיפה ואיך זה יתועד. אנחנו מלווים את הצד המשפטי: תקנון וחלוקת סמכויות, מינוי דירקטורים, הסכמי שירות בין-חברתיים והסכמי מייסדים, בתיאום עם עורכי דין מורשים באיחוד האמירויות ועם יועצי המס של הלקוח. לא נבטיח ״0% מס״ - נעזור לבנות מבנה שמחזיק מעמד בבדיקה.
המדריך הוא מידע כללי נכון לנובמבר 2026 ואינו ייעוץ משפטי או מיסויי. שאלת התושבות נבחנת לפי נסיבות כל מקרה, ויש לבדוק אותה מול יועץ מס מוסמך בישראל.
שאלות נפוצות
אם אפתח חברה בדובאי, אשלם מס בישראל?
ייתכן. אם השליטה והניהול של החברה מופעלים מישראל, היא עלולה להיחשב תושבת ישראל ולשלם מס חברות של 23%. גם אם לא, דיבידנד שתקבלו ממוסה בישראל, וייתכן מיסוי לפי כללי חברה נשלטת זרה.
מה זה שליטה וניהול לצורכי מס?
המקום שבו מתקבלות בפועל ההחלטות העסקיות המהותיות של החברה. אין לכך הגדרה בחוק או בפסיקה, ולכן נבחנות הנסיבות: היכן יושבים המנהלים, היכן מתקיימות הישיבות ומי חותם.
האם ויזת תושב בדובאי מספיקה כדי שהחברה לא תהיה ישראלית?
לא. הוויזה היא תנאי רגולטורי באמירויות. המבחן הישראלי נוגע למקום שבו מתקבלות ההחלטות בפועל, וגם לתושבות האישית של המנהל.
מה זה חברה נשלטת זרה?
חברה זרה שתושבי ישראל שולטים בה, שרוב הכנסותיה פסיביות וממוסות ב-15% או פחות. מחזיק של 10% ומעלה עלול להיות ממוסה על רווחיה גם בלי חלוקה בפועל.
האם צריך לדווח לרשות המסים על חברה בדובאי?
כן. תושב ישראל שמחזיק בחברה זרה מצרף לדוח השנתי את טופס 150, ועסקאות עם צד קשור מדווחות בטופס 1385.
האם אמנת המס מגינה על חברה שמנוהלת מישראל?
לא בהכרח. האמנה, שחלה משנת המס 2022, מבוססת על מודל ה-OECD וכוללת הוראות נגד ניצול לרעה. כשהניהול בפועל נעשה מישראל, אין להניח שהיא תכריע לטובת האמירויות.
איך מקטינים את הסיכון?
ממנים מנהלים בעלי סמכות אמיתית שפועלים באמירויות, מקיימים ומתעדים שם את הישיבות וההחלטות, בונים פעילות אמיתית ומתמחרים כל עסקה עם החברה הישראלית לפי מחיר שוק.
הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהאמנת המס ישראל-איחוד האמירויות: מה היא אומרת על נדל״ן, דיבידנדים ומעבר לדובאיאמנת מס ישראל איחוד האמירויות: מי נחשב תושב, מי ממסה שכירות ורווח מדירה בדובאי, שיעורי דיבידנד וריבית, כלל חמש השנים למי שעובר לדובאי, וחילופי מידע.לקריאת המדריךמקורות
- PwC Worldwide Tax Summaries - Israel, Corporate residence
- PwC Worldwide Tax Summaries - Israel, Taxes on corporate income
- PwC Worldwide Tax Summaries - Israel, Group taxation (CFC)
- PwC Worldwide Tax Summaries - Israel, Withholding taxes (UAE treaty, dividends)
- PwC Worldwide Tax Summaries - Israel, Individual residence
- רשות המסים - טופס 150, הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ
- Herzog Fox & Neeman - Israel and the UAE sign tax treaty
- PwC Worldwide Tax Summaries - UAE, Corporate: Tax credits and incentives (QFZP substance)








