בקצרה
יזם שמשווק בישראל יחידות בפרויקט בדובאי כפוף לשתי מערכות דין. בדובאי, פרסום של מכירה על הנייר, גם מחוץ לאמירות, מחייב אישור בכתב של DLD, וכל פרסום נדל״ן מחייב היתר Trakheesi. בישראל, השאלה המרכזית היא מה משווקים: מכירה של דירה לרוכש שמחזיק ומנהל אותה היא ככלל עסקה צרכנית, אבל הצעה שבמהותה השקעה פסיבית, למשל עם תשואה קבועה והשכרה חזרה ליזם, עלולה להיחשב הצעת ניירות ערך שמחייבת תשקיף, כפי שקבעה רשות ניירות ערך ב-2022 לגבי שני מיזמי נדל״ן בחו״ל. בנוסף חלים על הפרסום בישראל כללי ההטעיה של חוק הגנת הצרכן.
הנקודות החשובות
- 1בדובאי: פרסום או תערוכה של מכירה על הנייר מחייבים אישור בכתב של DLD (Article 5, חוק 8/2007), ומספר היתר Trakheesi חייב להופיע בכל מודעה.
- 2רשות ניירות ערך קבעה בפברואר 2022 ששני מיזמי נדל״ן בחו״ל הציעו לכאורה ניירות ערך בלי תשקיף, אף שהיחידות נרשמו על שם המשקיעים.
- 3הסימנים שהרשות מנתה: השקעה פסיבית, השכרה חזרה ליזם לתקופה ארוכה, תשלום קבוע שנגזר מסכום ההשקעה, ותשואה מרווחי הפרויקט כולו. משווק אינו פטור רק מפני שהוא ״מתווך״.
- 4חוק הגנת הצרכן מגדיר ״נכס״ ככולל מקרקעין, אוסר הטעיה בכל עניין מהותי ומטיל אחריות על המפרסם ועל מי שגרם לפרסום.
- 5לא מצאנו פסיקה שמחילה את חוקי המכר (דירות) על דירה בחו״ל, ולפי פסק דין מחוזי מ-2012 חוק המתווכים במקרקעין אינו חל על מקרקעין בחו״ל.
יזמים בדובאי, ובהם יזמים ישראלים, רואים בישראלים קהל רוכשים טבעי: טיסה קצרה, עניין גובר ושיווק בעברית. אבל הרגע שבו פרויקט בדובאי משווק בתל אביב, בכנס, ברשת חברתית או דרך סוכנים מקומיים, נכנס לתמונה גם הדין הישראלי. המדריך מסביר אילו חוקים ישראליים עשויים לחול על שיווק כזה, איפה הקו בין מכירת דירה לבין הצעת השקעה, ומה דובאי עצמה דורשת מכל מי שמפרסם פרויקט על הנייר. בחלק מהשאלות אין עדיין תשובה מוחלטת בפסיקה, ואנחנו מציינים זאת במפורש.
איזה דין חל כשמשווקים בישראל פרויקט בדובאי?
שתי מערכות דין במקביל. הדין של דובאי חל על הפרויקט, על היזם, על חשבון הנאמנות ועל הפרסום של המכירה. הדין הישראלי חל על הפעילות שמתבצעת בישראל ומכוונת לציבור בישראל: הצעת השקעות, פרסום ומצגים לצרכנים. העובדה שהנכס נמצא בחו״ל לא מוציאה את השיווק בישראל מתחולת הדין הישראלי, אבל היא משפיעה על השאלה אילו חוקים רלוונטיים.
| תחום | מה חל | מידת הוודאות |
|---|---|---|
| פרסום מכירה על הנייר (דובאי) | אישור DLD בכתב והיתר Trakheesi | גבוהה: Article 5 לחוק 8/2007 ונוהלי DLD |
| הצעת השקעה לציבור בישראל | חוק ניירות ערך: תשקיף או פטור | גבוהה לגבי העיקרון; תלויה במבנה העסקה |
| פרסום ומצגים לרוכשים בישראל | חוק הגנת הצרכן: איסור הטעיה ואחריות המפרסם | בינונית: לא ברור אם רוכש לצורך השקעה הוא ״צרכן״ |
| חובות בטוחה ומפרט לפי חוקי המכר (דירות) | לא נמצאה פסיקה שמחילה אותם על דירה בחו״ל | נמוכה: לא להבטיח לרוכשים הגנה זו |
| רישיון תיווך ישראלי | לפי פסק דין מחוזי מ-2012, החוק אינו חל על מקרקעין בחו״ל | בינונית: פסק דין של ערכאה מחוזית |
מתי שיווק דירות בדובאי נחשב הצעת ניירות ערך?
כשמה שמוצע הוא במהותו השקעה פיננסית פסיבית ולא רכישה של דירה שהקונה שולט בה. בפברואר 2022 פרסמה רשות ניירות ערך ממצאים ועמדת סגל לגבי שני מיזמי נדל״ן בחו״ל ששווקו למשקיעים ישראלים, וקבעה שבשניהם הוצעו לכאורה ניירות ערך בלי תשקיף. במקרה הראשון, רוכשי דירות רשמו את היחידה על שמם במרשם המקומי, אבל השכירו אותה חזרה ליזם ל-10 שנים תמורת תשלום שנתי שנגזר מסכום ההשקעה ולא מהכנסות השכירות בפועל. במקרה השני, רוכשי יחידות נופש במלון רשמו יחידה מסוימת על שמם, אבל קיבלו חלק ברווחי המלון כולו, בלי קשר לביצועי היחידה שלהם.
לפי הדיווחים על עמדת הרשות, רישום הנכס על שם המשקיע אינו מכריע. הרשות בחנה את המהות: האם המשקיע מעורב בהחלטות או שהיזם מנהל לבד, האם יש מגבלות על שימוש בנכס או על העברתו, והאם התשואה קבועה או נגזרת מהפרויקט כולו. לעומת זאת, רכישה ישירה של דירה למגורים או להשקעה עצמאית היא לפי אותם דיווחים ככלל עסקה צרכנית ולא פיננסית.
| סימן לעסקת דירה רגילה | סימן להצעת השקעה (נייר ערך) |
|---|---|
| הרוכש בוחר יחידה מסוימת ומנהל משא ומתן על המחיר | מחיר אחיד לכל היחידות בלי הבחנה |
| הרוכש מחליט אם להשכיר, למי ובכמה | השכרה חזרה ליזם לתקופה ארוכה |
| ההכנסה תלויה בשכירות של היחידה עצמה | תשלום קבוע שנגזר מסכום ההשקעה, או חלק ברווחי הפרויקט כולו |
| הרוכש חופשי למכור | מגבלות על העברה או התחייבות לרכישה חוזרת |
| השיווק מתאר את הדירה | השיווק מתאר תשואה |
מכאן שתי מסקנות ליזם. ראשית, הוספת ״תשואה מובטחת״ או תוכנית ניהול מרוכזת לפרויקט שנמכר לישראלים יכולה לשנות את הסיווג המשפטי של כל המכירה. על כך בתשואה מובטחת ושכירות מובטחת בנדל״ן בחו״ל. שנית, כשמדובר בהצעת ניירות ערך, הצעה לציבור מחייבת תשקיף או עמידה באחד הפטורים, כמו הצעה למספר מוגבל של ניצעים או למשקיעים מסוגים שבתוספת הראשונה לחוק. פירוט בגיוס כסף מישראלים וחוק ניירות ערך.
לפי הדיווח על ממצאי הרשות מפברואר 2022, החוק אינו מכיר במעמד ״מתווך״ כפוטר מתחולתו, וכל מי שמציע ניירות ערך לציבור, כולל מתווך, כפוף לחובות החוק. עוד נקבע שפרסום נתונים ״אובייקטיביים״, כמו תשואה ממוצעת בשכונה או בעיר, כדי לרמוז על התשואה הצפויה בפרויקט, אינו נכנס לפטור של פרסום כללי.

האם חוק הגנת הצרכן חל על שיווק דירות בדובאי לישראלים?
ככל הנראה כן לגבי הפרסום בישראל, אבל עם סימן שאלה לגבי רוכש שקונה לצורך השקעה. חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, מגדיר ״נכס״ ככולל מקרקעין, ו״עוסק״ כמי שמוכר נכס דרך עיסוק. סעיף 2 אוסר על עוסק לעשות דבר העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה, ובכלל זה הטיב, המהות, הכמות והסוג של הנכס. סעיף 7 מחיל את האיסור על פרסומת ומטיל אחריות על מי שהפרסומת נעשתה מטעמו ועל מי שגרם לפרסומה, וסעיף 4 מחייב לגלות פגם או איכות נחותה הידועים לעוסק ומפחיתים במידה ניכרת מערך הנכס.
הקושי הוא בהגדרת ״צרכן״: מי שקונה נכס ״לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי״. רוכש שקונה דירה בדובאי למגורים או לנופש של המשפחה נכנס להגדרה ביתר קלות מרוכש שקונה להשקעה בלבד. לא מצאנו פסיקה שמכריעה בשאלה לגבי נכס בחו״ל. בכל מקרה, מצג שווא בשיווק עלול לחשוף את היזם ואת המשווקים גם לתביעות לפי דיני החוזים והנזיקין הכלליים, ולכן הכלל המעשי זהה: לא לפרסם דבר שאינו מדויק.
האם חוק המכר (דירות) מגן על רוכש ישראלי של דירה בדובאי?
לא מצאנו פסיקה או הוראה שמחילה אותו על דירה בחו״ל, ולכן אין להציג לרוכשים הגנה כזו. חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה-1974, אוסר על מוכר לקבל יותר מ-7% ממחיר הדירה בלי אחת מהבטוחות שבסעיף 2: ערבות בנקאית, פוליסת ביטוח, משכנתא, הערת אזהרה או העברת בעלות, וסעיף 4 קובע עונשים על הפרה. החוק אינו כולל הוראת תחולה טריטוריאלית כללית, אבל חלק מהבטוחות שהוא מונה בנויות על מוסדות ישראליים, כמו הערת אזהרה, וההוראה היחידה בו שעוסקת בסוג הקרקע מתייחסת למקרקעי ישראל. גם חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973, נבנה סביב שוק הדירות בישראל.
ההגנות שחלות בפועל על רוכש דירה על הנייר בדובאי הן של הדין המקומי: חשבון נאמנות נפרד לכל פרויקט לפי חוק 8/2007, רישום ביניים (Oqood) לפי חוק 13/2008, וכללי ההחזר בביטול לפי חוק 19/2020. יזם שמשווק לישראלים צריך להסביר את ההגנות האלה, ולא להשתמש במונחים ישראליים כמו ״ערבות חוק מכר״ כשהם אינם חלים. על ההגנות ברכישה על הנייר ראו חשבון נאמנות באוף פלאן.
האם משווק בישראל צריך רישיון תיווך כדי לשווק נכס בדובאי?
לפי הדין הישראלי, ככל הנראה לא: ביולי 2012 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי דיווח בכלכליסט, שחוק המתווכים במקרקעין אינו חל על מקרקעין בחו״ל. זו הכרעה של ערכאה מחוזית, ולא נבדק אם נקבעה הלכה אחרת מאז.
בצד של דובאי התמונה שונה. לפי Afridi & Angell, הסכמי תיווך נרשמים ב-DLD, וגם עורך דין אינו רשאי לשווק או לנהל משא ומתן תמורת עמלה בלי רישיון RERA. לפי Article 16 לחוק 8/2007, יזם שמתקשר עם מתווך שאינו רשום עובר עבירה שדינה מאסר או קנס של AED 100,000 לפחות. לכן לפני שיזם מתקשר עם סוכנים בישראל, כדאי לבדוק מול עורך דין מקומי איך ההתקשרות צריכה להיות בנויה מבחינת הדין בדובאי.
מה דובאי דורשת ממי שמפרסם פרויקט על הנייר בחו״ל?
לפי Article 5 לחוק 8/2007, פרסום של מכירה על הנייר והשתתפות בתערוכות, בדובאי או מחוצה לה, מחייבים אישור בכתב של DLD. כל פרסום נדל״ן בדובאי מחייב היתר בפלטפורמת Trakheesi, ומספר ההיתר חייב להופיע במודעה. DLD אוכף את הכללים: באוקטובר 2020 הודיע משרד התקשורת של דובאי על קנסות ל-10 חברות נדל״ן ועל אזהרות ל-30 נוספות בגלל הפרת דרישות הפרסום. בנוסף, אסור לגבות כסף מרוכשים לפני שהיזם נרשם, הפרויקט נרשם ונפתח חשבון נאמנות.
רשימת בדיקה לחומר שיווקי לרוכשים ישראלים
- אישורים: אישור DLD לפרסום המכירה על הנייר ומספר היתר Trakheesi בכל מודעה.
- זהות: מי היזם, מספר הרישום שלו ופרטי חשבון הנאמנות של הפרויקט; תשלומים רק לחשבון הנאמנות.
- בלי הבטחות תשואה: לא ״תשואה מובטחת״, לא נתוני תשואה ממוצעת שמרמזים על הפרויקט, ולא תוכנית ניהול שהופכת את העסקה להשקעה פסיבית בלי בדיקה מוקדמת של חוק ניירות ערך.
- עלויות מלאות: נכון לנובמבר 2026, לפי DLD, אגרת העברה של 4% ועמלות קבועות, דמי ניהול ועלויות מימון.
- הגנות נכונות: תיאור ההגנות לפי הדין בדובאי, בלי מונחים ישראליים שאינם חלים.
- מס בישראל: הבהרה שלרוכש יש חובות דיווח ומס בישראל, ושכדאי לו לבדוק אותן עם יועץ. ראו חובות דיווח למי שקנה דירה בדובאי.
- ייצוג: הבהרה מי מייצג את מי, והמלצה לרוכש להיעזר בעורך דין משלו. ראו משווק, מתווך ועורך דין בעסקת דובאי.
לפני שחותמים: איך אנחנו מלווים
לפני השקת שיווק בישראל אנחנו בודקים עם היזם את מבנה המכירה מול חוק ניירות ערך, את החומר השיווקי מול כללי ההטעיה, ואת ההתקשרות עם המשווקים. בדובאי אנו פועלים בתיאום עם עורכי דין מקומיים מוסמכים, שבודקים את אישורי DLD ואת ההיתרים. כך היזם מקבל תמונה אחת של שני הצדדים לפני שהמודעה הראשונה עולה.
המדריך משקף את המצב המשפטי נכון לנובמבר 2026 ואינו מהווה ייעוץ משפטי למקרה מסוים. בחלק מהשאלות אין הכרעה בפסיקה, ועמדות הרשויות יכולות להשתנות. כל מבנה שיווק נבדק לגופו מול עורך דין בישראל ומול עורך דין מקומי מוסמך בדובאי.
שאלות נפוצות
האם מותר לשווק בישראל דירות בפרויקט בדובאי?
כן, אבל בכפוף לשני דינים. בדובאי, פרסום מכירה על הנייר מחייב אישור DLD בכתב והיתר Trakheesi. בישראל חלים כללי ההטעיה של חוק הגנת הצרכן, וכשהעסקה במהותה השקעה פסיבית גם חוק ניירות ערך.
מתי דירה בחו״ל נחשבת נייר ערך?
כשהעסקה במהותה השקעה פיננסית פסיבית. בעמדה מפברואר 2022 ראתה רשות ניירות ערך ניירות ערך בהסכמים שבהם הרוכש השכיר את הדירה חזרה ליזם ל-10 שנים תמורת תשלום קבוע, ובהסכמים שבהם רוכשי יחידות מלון קיבלו חלק ברווחי המלון כולו, אף שהיחידות נרשמו על שמם.
האם רישום הדירה על שם הרוכש בטאבו בדובאי מונע את תחולת חוק ניירות ערך?
לא. לפי הדיווחים על עמדת רשות ניירות ערך, רישום הנכס על שם המשקיע אינו מכריע, והרשות בוחנת את מהות העסקה: מעורבות בהחלטות, מגבלות על השימוש וההעברה, ומבנה התשואה.
האם משווק ישראלי של נכסים בדובאי צריך רישיון תיווך ישראלי?
לפי פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מ-2012, חוק המתווכים במקרקעין אינו חל על מקרקעין בחו״ל. בדובאי, לעומת זאת, תיווך דורש רישיון RERA, ויזם שמתקשר עם מתווך לא רשום עובר עבירה לפי חוק 8/2007.
האם חוק המכר מחייב יזם בדובאי לתת ערבות בנקאית לרוכש ישראלי?
לא מצאנו פסיקה או הוראה שמחילה את חוק המכר (הבטחת השקעות) על דירה בחו״ל. ההגנה ברכישה על הנייר בדובאי היא חשבון הנאמנות של הפרויקט לפי חוק 8/2007 והרישום במרשם הביניים, ולא ערבות לפי הדין הישראלי.
האם מותר לפרסם תשואה צפויה בפרויקט בדובאי?
זה מסוכן. לפי ממצאי רשות ניירות ערך, פרסום נתוני תשואה, גם ממוצעים חיצוניים לפרויקט, כדי לרמוז על התשואה הצפויה אינו נחשב פרסום כללי ועלול להיות חלק מהצעה לציבור. בנוסף, נתון לא מדויק עלול להיחשב הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן.
מי אחראי לפרסומת מטעה: היזם או המשווק?
לפי סעיף 7 לחוק הגנת הצרכן, האחריות לפרסומת מטעה מוטלת על מי שהפרסומת נעשתה מטעמו ועל מי שגרם לפרסומה, ובתנאים מסוימים גם על מפיץ הפרסומת. בהצעת ניירות ערך, לפי ממצאי הרשות, גם מתווך כפוף לחובות החוק.
האם צריך אישור מ-DLD כדי לפרסם פרויקט בדובאי בישראל?
לפי Article 5 לחוק 8/2007, פרסום של מכירה על הנייר והשתתפות בתערוכות, בדובאי או מחוצה לה, מחייבים אישור בכתב של DLD, ומספר היתר Trakheesi צריך להופיע במודעה.
הקריאה הבאה · 9 דק׳ קריאהUBO בדובאי: רישום נהנה סופי וחובות Substance בחברה אמירתית בבעלות ישראליתרישום UBO בדובאי לחברה בבעלות ישראלית: מי נחשב בעל שליטה לפי החלטה 109/2023, מועדים, קנסות, מה נשאר מחובות ESR, ולמה מהות כלכלית חשובה גם בישראל.לקריאת המדריךמקורות
- Funder - רשות ניירות ערך: השקעה בנדל״ן עשויה להיחשב נייר ערך (20.2.2022)
- כלכליסט - רשות ני״ע: גיוסי הון למיזמי נדל״ן בישראל ובחו״ל (26.5.2022)
- חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981 (ויקיטקסט)
- חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה-1974 (ויקיטקסט)
- חוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968 (ויקיטקסט)
- כלכליסט - חוק המתווכים אינו חל על נדל״ן בחו״ל (25.7.2012)
- Dubai Law No. 8 of 2007 Concerning Escrow Accounts for Real Estate Development (DLP)
- Dubai Media Office - DLD fines 10 real estate companies and warns another 30 over advertising requirements (20.10.2020)
- Afridi & Angell - Purchasing and Selling Commercial Real Estate, Emirate of Dubai (April 2026)








