אילן ליבוביץ ושות׳עורך דין ויזם נדל״ן
דובאיסיכונים ומלכודות

BuyBack בדובאי: מה בודקים בחוזה כשהיזם מתחייב לקנות את הדירה בחזרה

באייבק בדובאי: מי בדיוק מתחייב לקנות את הדירה בחזרה, מה מבטיח את התשלום, איך מחושבת ״תשואה על ההון״, מתי אפשר לממש ומה קורה אם היזם לא משלם.

מאת עו״ד אילן ליבוביץעודכן: 10 דק׳ קריאה
דובאיPl. IX·324

בקצרה

התחייבות BuyBack בדובאי היא הבטחה חוזית של גוף מסוים לקנות מכם את הדירה במחיר שנקבע מראש, והיא שווה בדיוק כמו החתימה, הבטוחה והתנאים שמאחוריה. חשבון הנאמנות לפי חוק דובאי 8/2007 מיועד לבניית הפרויקט, ואינו מבטיח את תשלום הקנייה החוזרת. לפני שחותמים בודקים מי מתחייב, על איזה סכום מחושבת התוספת, באילו תנאים ובאיזה חלון אפשר לממש, מי משלם את אגרות ההעברה, ואיפה תובעים אם התשלום לא מגיע.

הנקודות החשובות

  1. 1BuyBack הוא בדרך כלל זכות של הקונה לדרוש מהמתחייב לקנות את היחידה (אופציית מכר), לא חובה של הקונה למכור. בודקים מה בדיוק כתוב.
  2. 2הערך של ההתחייבות תלוי בזהות המתחייב: חברת הפרויקט, חברת האם או המשווק. לכל אחד יכולת תשלום אחרת.
  3. 3חוק 8/2007 מייעד את כספי הנאמנות לבניית הפרויקט בלבד (סעיף 9). את הקנייה החוזרת היזם משלם מכספים אחרים, אלא אם יש ערבות או בטוחה נפרדת.
  4. 4״X% על ההון ששולם״ שונה מאוד מ-״X% על המחיר״. מחשבים לפני החתימה, כולל אגרות DLD שלא תמיד מוחזרות.
  5. 5לפי עמדת סגל רשות ניירות ערך 103-45 (20.2.2022), התחייבות לקנייה חוזרת במחיר קבוע היא אחד הסימנים שעסקה היא במהותה נייר ערך.

מה זה BuyBack בעסקת אוף פלאן בדובאי?

BuyBack הוא סעיף או הסכם נלווה שבו גוף מסוים מתחייב לקנות מהרוכש את היחידה במחיר שנקבע מראש, בדרך כלל אחרי תקופה מוגדרת. בגרסה שמשווקים היום לרוכשים ישראלים, המחיר מוגדר לרוב כ״מחיר הרכישה ועוד אחוז מסוים על ההון ששולם״, והרוכש יכול לבקש את המימוש בחלון זמן קבוע.

חשוב להבחין בין שני מבנים. ברוב המקרים מדובר באופציית מכר של הקונה: אתם רשאים לדרוש מהמתחייב לקנות, אבל לא חייבים. במבנה אחר, נדיר יותר, יש חובה הדדית או זכות של היזם לקנות מכם. ההבדל מכריע: באופציה של הקונה הסיכון הוא שהמתחייב לא ישלם; בזכות של היזם, הסיכון הוא שתאבדו את עליית הערך אם השוק עלה. ההסבר הכללי על הבטחות תשואה בעסקאות כאלה נמצא בהבטיחו לי תשואה מובטחת בדובאי ובתשואה מובטחת בנדל״ן בחו״ל; כאן נתמקד במנגנון הקנייה החוזרת עצמו.

מי בדיוק מתחייב לקנות את הדירה בחזרה?

התשובה הקצרה: מי שחתום על ההתחייבות, ורק הוא. ״היזם״ בשיחה עם המשווק יכול להיות כמה גופים שונים, וכל אחד מהם שווה משהו אחר ביום שבו צריך לשלם.

מי חתוםמה זה אומרמה בודקים
חברת הפרויקט (SPV) הרשומה כיזם ב-DLDהגוף שמוכר לכם את היחידה. לעיתים חברה ייעודית לפרויקט אחדאילו נכסים יהיו לה אחרי שהפרויקט נמסר ונמכר
חברת האם או קבוצת היזםחתימה חזקה יותר, אם היא באמת חתומהשם הישות המדויק, מספר הרישום, והאם היא צד לחוזה או רק מופיעה בלוגו
חברה קשורה או חברת ניהולגוף נפרד מהיזם, לעיתים בלי נכסים משמעותייםמה הקשר שלה ליזם ומי עומד מאחוריה
המשווק או חברה ישראליתהתחייבות של מי שאינו בעל הנכס ואינו היזםהאם יש לו יכולת לשלם סכום כזה, ובאיזו מדינה תתבעו אותו

לפי סעיף 4 לחוק דובאי 8/2007, יזם שמוכר אוף פלאן חייב להיות רשום במרשם היזמים של DLD. מוודאים שהגוף שחתום על ה-SPA הוא היזם הרשום, ושהגוף שחתום על ה-BuyBack הוא אותו גוף או גוף שמחויב במפורש יחד איתו.

דובאי

האם חשבון הנאמנות מבטיח את תשלום ה-BuyBack?

לא. לפי סעיף 9 לחוק 8/2007, הכספים בחשבון הנאמנות של הפרויקט משמשים לבניית אותו פרויקט בלבד, ונושי היזם אינם יכולים לעקל אותם. ההגנה הזו נועדה לכסף שלכם בזמן הבנייה, לא לתשלום שהיזם יצטרך להוציא בעתיד כדי לקנות את היחידה בחזרה. כשמגיע מועד המימוש, היזם משלם מהמקורות הכלליים שלו, ובמועד הזה הפרויקט כבר עשוי להיות גמור והכסף שוחרר.

לכן שואלים מה כן מבטיח את התשלום: ערבות בנקאית לטובת הרוכש, ערבות חברת אם, קיזוז מיתרת התשלומים, שעבוד, או כלום. התחייבות בלי בטוחה אינה בהכרח פסולה, אבל צריך לתמחר אותה כהתחייבות לא מובטחת של גוף מסוים.

״תשואה על ההון ששולם״ או על המחיר: איך מחשבים?

ההבדל בין הניסוחים יכול להיות כפול ויותר. הדוגמה הבאה היפותטית לחלוטין, במספרים עגולים, ונועדה רק להמחיש את השאלות ששואלים:

נתון היפותטי״20% על המחיר״״20% על ההון ששולם״
מחיר היחידהAED 1,000,000AED 1,000,000
שולם עד המימושAED 400,000AED 400,000
התוספת המובטחתAED 200,000AED 80,000
אגרת רישום ששולמה ברכישה (4%) ואינה מוחזרתAED 40,000AED 40,000
רווח לפני מס בישראלAED 160,000AED 40,000

בדוגמה, ״20%״ על ההון שווים בפועל 10% על ההון אחרי אגרה אחת, וזאת לכל התקופה ולא לשנה. מכאן השאלות: האם ״ההון ששולם״ כולל אגרות DLD ודמי רישום, או רק תשלומים ליזם? האם התוספת מחושבת לשנה או לכל התקופה? האם האגרות שתשלמו בהעברה חזרה מקוזזות מהסכום? ומה קורה אם שילמתם יותר מהנדרש בלוח התשלומים?

מתי ואיך מממשים את ה-BuyBack?

זה החלק שבו נמצאים רוב המלכודות. אופציה שאפשר לממש רק בחלון של כמה שבועות, בהודעה בפורמט מסוים ובתנאים שקשה לעמוד בהם, שווה הרבה פחות ממה שנראה במצגת. הצעדים שכדאי לעבור על הנוסח:

  1. חלון המימוש: מתי הוא נפתח, כמה זמן הוא פתוח, ומה קורה אם לא הודעתם בזמן. האם הזכות פוקעת?
  2. הודעת מימוש: למי שולחים, באיזו דרך, ובאיזו שפה. כתובת למסירת הודעות ששונתה בלי שידעתם יכולה לבטל את הזכות.
  3. תנאים מוקדמים: שכל התשלומים שולמו בזמן, שלא הוסבה הזכות לאחר, שהיחידה לא הושכרה או לא שועבדה, שלא הוגשה תביעה נגד היזם. כל תנאי כזה הוא דרך לסרב.
  4. מועד התשלום אחרי המימוש: תוך כמה ימים היזם משלם, ומה הריבית או הפיצוי על איחור.
  5. מצב היחידה בהעברה: פנויה, נקייה משעבודים, עם דמי שירות משולמים. מי מאשר שהתנאים התקיימו?
  6. שינוי נסיבות: מה קורה לזכות אם הפרויקט מתעכב, אם היזם משנה בעלות, או אם אתם מוכרים את היחידה לפני המימוש.

שימו לב במיוחד לקשר בין ה-BuyBack ללוח התשלומים. ההתחייבות שלכם לשלם לפי ה-SPA עומדת בפני עצמה. לפי סעיף 11 לחוק דובאי 13/2008, בנוסח חוק 19/2020, כשרוכש מפר, היזם רשאי בסופו של הליך מול DLD לבטל ולשמור עד 25% משווי היחידה כשההשלמה מתחת ל-60%, או עד 40% כשההשלמה בין 60% ל-80%. רוכש שהפסיק לשלם עלול לאבד גם את הזכות ל-BuyBack וגם חלק ניכר ממה ששילם.

מה קורה ברישום ובאגרות כשהיזם קונה בחזרה?

קנייה חוזרת היא העברת זכויות לכל דבר, והיא צריכה להירשם. לפי סעיף 3(1) לחוק 13/2008, פעולה שמעבירה זכות ביחידת אוף פלאן בטלה אם לא נרשמה במרשם הביניים (Oqood). אחרי המסירה, ההעברה נרשמת במרשם הקבוע. לכן בודקים שהחוזה קובע מי מגיש את ההעברה, מתי, ומה קורה אם הכסף הועבר והרישום לא הושלם, או להפך.

אגרת ההעברה של DLD היא 4% מערך המכר, ולפי החלטת המועצה המבצעת 30/2013 הקונה והמוכר מתחלקים בה שווה בשווה אם לא סוכם אחרת. בקנייה חוזרת, אתם המוכרים והיזם הוא הקונה. לא מצאנו הסדר מפורש בדין לאגרות בקנייה חוזרת של יזם, ולכן החוזה צריך לקבוע במפורש מי נושא בהן ואם הן מקוזזות מהסכום. נוסף על כך, ברכישה עצמה משולמים לפי הנוהג דמי רישום Oqood של 4%, ובדרך כלל הם לא מוחזרים בקנייה החוזרת אלא אם נכתב אחרת.

מה עושים אם היזם לא משלם את ה-BuyBack?

התשובה הקצרה: תובעים לפי החוזה, ולכן סעיף הדין והשיפוט הוא חלק מערך ההתחייבות. תביעה על BuyBack היא בעיקרה תביעה כספית נגד מי שחתם. אין רשות ציבורית שמשלמת במקומו.

  • איפה תובעים: בתי המשפט המקומיים בדובאי דנים בערבית ומחייבים תרגום מוסמך. בתי המשפט של DIFC דנים באנגלית, וניתן להסכים מראש לסמכותם, אבל סכסוך על זכויות בנכס ב-mainland דובאי אינו עובר ל-DIFC גם בהסכמה. האם תביעה כספית על BuyBack נחשבת סכסוך כזה תלוי בנוסח ובנסיבות. ההסבר המלא בבתי משפט DIFC מול בתי המשפט המקומיים.
  • בוררות: חוזה יכול לקבוע בוררות DIAC. גם ה-UAE וגם ישראל צד לאמנת ניו יורק, כך שפסק בוררות נאכף בדרך כלל בקלות רבה יותר מפסק דין זר.
  • פסק דין ישראלי: אם המתחייב הוא משווק ישראלי, אפשר לתבוע בישראל. אם הנכסים של המתחייב בדובאי, צריך לאכוף שם, ואין אמנה בין ישראל ל-UAE לאכיפת פסקי דין. ראו אכיפת פסק דין ישראלי בדובאי.
  • חברה בלי נכסים: פסק דין נגד SPV שהשלים את הפרויקט ומכר את כל היחידות עלול להישאר על הנייר. זו הסיבה שבודקים את הבטוחה מראש.

האם BuyBack יכול להפוך את העסקה לנייר ערך?

יכול. רשות ניירות ערך פרסמה ב-20 בפברואר 2022 עמדת סגל משפטית (103-45) שבחנה מיזם ששיווק למשקיעים בישראל יחידות בפרויקט של יזם זר, עם השכרה חזרה ליזם תמורת תשלום שנתי קבוע של 10% מסכום ההשקעה ועם אופציה לקנייה חוזרת במחיר שנקבע לפי סכום ההשקעה ולא לפי שווי השוק. עמדת הסגל הייתה שבנסיבות שנבחנו ההסכמים הם ״ניירות ערך״, גם כשהיחידה נרשמה על שם המשקיע. העמדה עוסקת במקרה מסוים ולא בדובאי דווקא, אבל היא מלמדת שככל שהעסקה נשענת על תשלום קבוע ויציאה במחיר קבוע, ולא על הדירה עצמה, היא נראית יותר כמו השקעה ביזם. למשקיע, המשמעות המעשית היא חשיפה מלאה ליכולת התשלום של גוף אחד.

מה המס בישראל על רווח מ-BuyBack?

באמירויות יחיד אינו משלם מס על רווח ממכירת דירה שאינה חלק מעסק שמחייב רישיון (Cabinet Decision 49/2023). בישראל, תושב ישראל חייב במס על הרווח, ומאחר שלא שולם מס באמירויות אין מס זר לזיכוי. הסיווג של הרווח מ-BuyBack, כרווח הון ממכירת זכות ביחידה או כהכנסה בעלת אופי אחר בגלל התוספת הקבועה, תלוי במבנה העסקה ובנוסח, וכדאי לבדוק אותו עם רואה חשבון לפני החתימה. העקרונות במס על מכירת דירה בדובאי לתושב ישראל.

רשימת בדיקה לסעיף BuyBack

סעיףמה בודקיםסימן אזהרה
זהות המתחייבשם הישות, רישום, והאם היא היזם הרשום ב-DLDהמתחייב אינו צד ל-SPA, או שמו לא מופיע בכלל
מקום ההתחייבותבתוך ה-SPA, בתוספת חתומה או בהסכם נפרדההבטחה מופיעה רק במצגת, בהודעות או במכתב לא חתום
בטוחהערבות בנקאית, ערבות חברת אם, קיזוז״היזם גדול ויציב״ במקום בטוחה כתובה
בסיס החישובעל המחיר או על ההון ששולם, לשנה או לתקופהניסוח עמום כמו ״תשואה של X%״ בלי בסיס
חלון ותנאי מימושמועדים, צורת הודעה, תנאים מוקדמיםחלון קצר, תנאים רבים, או זכות של היזם לדחות
מועד התשלוםימים מהמימוש, ריבית על איחוראין מועד או אין סנקציה על איחור
אגרות ורישוםמי משלם את אגרת ההעברה ומי רושםשתיקה של החוזה בנושא
דין ושיפוטפורום ברור ואפשרות אכיפה על נכסי המתחייבפורום במדינה שלישית בלי קשר לנכסים
הכסףתשלומים לחשבון הנאמנות של הפרויקטבקשה לשלם למשווק או לחברה אחרת
שיווקהתאמה בין מה שנאמר למה שכתוב״זה סטנדרטי״, ״כולם חותמים״, לחץ לחתום מהר
הבטחה שיווקית מול נוסח החוזה

מה שקובע הוא ה-SPA והמסמכים החתומים. אם המצגת אומרת ״קנייה חוזרת מובטחת״ והחוזה אומר ״היזם רשאי לשקול בקשה לרכישה חוזרת״, יש לכם בקשה, לא זכות. מבקשים שכל הבטחה תיכנס לנוסח, או מניחים שהיא לא קיימת.

לפני שחותמים / איך אנחנו מלווים

אנחנו בודקים התחייבויות BuyBack מהצד של הקונה: מי חתום, מה מבטיח את התשלום, איך מחושב הסכום, מה התנאים למימוש ואיפה אפשר לתבוע. בדובאי אנחנו פועלים בתיאום עם עורכי דין בעלי רישיון מקומי, בודקים את רישום היזם והפרויקט, מנסחים את התיקונים שכדאי לבקש, ומחברים את העסקה לצד הישראלי: מס, דיווח ומקור כספים. ההחלטה אם לקנות היא שלכם; אנחנו דואגים שתדעו מה בדיוק קניתם.

מידע כללי, לא ייעוץ משפטי

המדריך הוא מידע כללי נכון לנובמבר 2026 ואינו ייעוץ משפטי, ייעוץ השקעות או חוות דעת על עסקה מסוימת. הדוגמה המספרית היפותטית. אנחנו לא מבטיחים תשואה ולא ממליצים על פרויקטים, וכל עסקה נבדקת לגופה.

שאלות נפוצות

מה זה BuyBack בדובאי?

התחייבות חוזית של גוף מסוים, בדרך כלל היזם, לקנות מכם את הדירה במחיר שנקבע מראש אחרי תקופה מוגדרת. ברוב המקרים זו אופציה של הקונה, שאפשר לממש בחלון זמן ובתנאים שנקבעו בחוזה.

האם BuyBack של יזם בדובאי מוגן בחשבון הנאמנות?

לא. לפי חוק 8/2007 כספי הנאמנות מיועדים לבניית הפרויקט בלבד. את הקנייה החוזרת היזם משלם ממקורות אחרים, אלא אם יש ערבות בנקאית או בטוחה אחרת לטובתכם.

מה ההבדל בין תשואה על ההון ששולם לתשואה על המחיר?

באחוז על ההון התוספת מחושבת רק על מה ששילמתם בפועל, שהוא לעיתים חלק קטן מהמחיר. אותו אחוז יכול לתת סכום קטן בהרבה, ולפני מס ואגרות ההפרש גדל עוד יותר.

מה קורה אם היזם לא קונה בחזרה כפי שהתחייב?

יש לכם תביעה חוזית נגד מי שחתם, בפורום שנקבע בחוזה. הסיכוי לגבות תלוי בנכסים של המתחייב ובבטוחה שניתנה, ולכן בודקים אותם לפני החתימה.

מי משלם את אגרת ה-DLD כשהיזם קונה את הדירה בחזרה?

אגרת ההעברה היא 4%, ולפי החלטה 30/2013 מתחלקת שווה בשווה בין הקונה למוכר אם לא סוכם אחרת. בקנייה חוזרת כדאי שהחוזה יקבע במפורש מי נושא בה ואם היא מקוזזת מהסכום.

האם אפשר למכור את הדירה לאחר ולשמור את זכות ה-BuyBack?

תלוי בחוזה. בחלק מהנוסחים הזכות אישית ופוקעת בהסבה. אם חשוב לכם לשמור על אפשרות יציאה כפולה, בודקים שהזכות עוברת לקונה הבא.

האם עסקה עם BuyBack יכולה להיחשב נייר ערך בישראל?

לפי עמדת סגל רשות ניירות ערך 103-45 מ-20.2.2022, מבנה עם תשלום קבוע ואופציית קנייה חוזרת במחיר קבוע נחשב בנסיבות שנבחנו נייר ערך. כל מבנה נבחן לגופו.

האם משלמים מס בישראל על הרווח מ-BuyBack?

כן, תושב ישראל חייב במס על הרווח, ובאמירויות אין מס על יחיד בעסקה כזו ולכן אין זיכוי. הסיווג המדויק של הרווח תלוי במבנה, ובודקים אותו עם רואה חשבון.

הקריאה הבאה · 12 דק׳ קריאההשותף או הלקוח בדובאי מפסיק לשלם - איך תובעים? מסלולי גבייה, בוררות ותביעההשותף או הלקוח בדובאי לא משלם? מה עושים עכשיו: בדיקת החוזה, מכתב דרישה, צו תשלום, צ׳ק שחזר, בוררות DIAC, DIFC, עיקול זמני ואכיפה מול ישראל - צעד אחר צעד.לקריאת המדריך

מקורות

  1. Dubai Legislation Portal - Law No. 8 of 2007 Concerning Escrow Accounts for Real Estate Development
  2. Dubai Legislation Portal - Law No. 19 of 2020 Amending Law No. 13 of 2008 (Interim Real Property Register)
  3. Dubai Legislation Portal - Law No. 13 of 2008 Regulating the Interim Real Property Register
  4. Dubai Legislation Portal - Executive Council Resolution No. 30 of 2013 (DLD fees)
  5. Dubai Land Department - Request for Sale Registration
  6. רשות ניירות ערך - עמדת סגל משפטית 103-45 (20.2.2022)
  7. Pinsent Masons - Understanding enforcement of foreign judgments in the UAE (11.5.2026)
  8. UAE Ministry of Finance - Cabinet Decision on natural persons (49/2023)

נתחיל בשיחה.

עסקה בינלאומית טובה מתחילה הרבה לפני החתימה. שיחת היכרות קצרה תבהיר אם ואיך נכון שנלווה אתכם.

עוד לא מוכנים לשיחה? בדיקת מוכנות לעסקה · לקבל את הניוזלטר החודשי

טלפון
073-3211022
משרד
הנפת הדגל 7, נס ציונה
רומניה
פגישות בבוקרשט בתיאום מראש
  • עברית · רומנית · אנגלית
  • נס ציונה · פגישות בבוקרשט בתיאום
  • פגישות מקוונות