פתיחת חברה באוקראינה לישראלים: חברה בערבון מוגבל (ТОВ), מסמכים מישראל, מנהל זר, מס ובנק בזמן משטר צבאי

ישראלים רבים פועלים מול אוקראינה בתחומי טכנולוגיה, סחר, חקלאות ושיקום, ובשלב מסוים שואלים אם להקים ישות מקומית. המדריך מסביר איזו צורה משפטית מתאימה, אילו מסמכים צריך להכין בישראל, מה משתנה בזמן המשטר הצבאי ומה החובות אחרי הרישום. כל הנתונים נכונים לנובמבר 2026.

1איזו צורת חברה מתאימה לישראלי שרוצה לפעול באוקראינה?

ברוב המקרים מקימים חברה בערבון מוגבל (ТОВ, Tovarystvo z obmezhenoyu vidpovidalnistyu). זו ישות משפטית נפרדת, בלי הון מינימלי, שבעליה יכולים להיות יחידים או חברות זרות בשיעור של 100%. כשרוצים רק לבחון את השוק בלי פעילות מסחרית, אפשר לשקול נציגות של החברה הישראלית.

השוואה מפורטת בין חברה בת, נציגות ופעילות ישירה, כולל היבטי מוסד קבע, נמצאת במדריך לחברה ישראלית שפועלת באוקראינה. כאן נתמקד בהקמת חברה בערבון מוגבל.

2מהם שלבי הקמת חברה בערבון מוגבל באוקראינה?

הרישום נעשה במרשם המדינה המאוחד של ישויות משפטיות, אצל רשם מדינה או נוטריון, לפי חוק הרישום 755-IV. כשהמסמכים שלמים, הרשם פועל בתוך 24 שעות ללא סופי שבוע וחגים. כשנוטריון מגיש את המסמכים במסגרת פעולה נוטריונית, הרישום נעשה מיד אחריה.

1. תכנון המבנה: מי בעלי המניות (יחידים או חברה ישראלית), חלוקת ההון, מי המנהל ומאיפה תנוהל החברה. ההחלטה משפיעה על המס באוקראינה ובישראל.
2. מספר מס ליחידים: בעל מניות או מנהל שהוא יחיד זר צריך בדרך כלל מספר זיהוי מס אוקראיני (РНОКПП). אפשר לקבל אותו גם באמצעות מיופה כוח.
3. הכנת מסמכים בישראל: נסח חברה עדכני מרשם החברות והחלטת דירקטוריון על ההקמה (כשבעלת המניות היא חברה), צילומי דרכונים, ייפוי כוח לנציג באוקראינה. כולם עם אפוסטיל ותרגום מאושר לאוקראינית.
4. תקנון: תקנון ייחודי, או הצהרה שהחברה פועלת לפי התקנון לדוגמה של הממשלה. בשותפות בין כמה משקיעים מומלץ תקנון ייחודי והסכם בין המשתתפים.
5. כתובת רשומה: נדרשת כתובת פיזית באוקראינה; תיבת דואר לא מספיקה.
6. נהנה סופי: מצרפים מסמכים שמזהים את הנהנה הסופי (UBO) ותרשים מבנה בעלות, עד לבעלים היחידים.
7. הגשה: בקשת רישום, החלטת המייסדים והתקנון. באותה בקשה אפשר לבקש גם רישום למע״מ או בחירה במסלול המס המפושט.
8. אחרי הרישום: פתיחת חשבון בנק, מינוי רואה חשבון מקומי, רישום מנהל זר להיתר עבודה ותשלום ההון בתוך המועד שבתקנון או בחוק.

3אילו מסמכים צריך להכין בישראל?

צריך להכין בישראל דרכונים, וכשבעלת המניות היא חברה ישראלית גם תעודת התאגדות, נסח חברה עדכני והחלטה על ההקמה, וכן ייפוי כוח ותרשים של מבנה הבעלות. כל מסמך מקבל אפוסטיל ותרגום מאושר לאוקראינית.

• בעל מניות יחיד: דרכון, מספר מס אוקראיני, וייפוי כוח נוטריוני עם אפוסטיל אם מישהו חותם בשמו.
• בעלת מניות חברה ישראלית: תעודת התאגדות, נסח חברה עדכני, החלטה על הקמת החברה האוקראינית ומינוי מורשה חתימה, וייפוי כוח.
• מבנה בעלות: תרשים שמראה את כל שרשרת הבעלות עד היחידים שמחזיקים בפועל, עם פרטי הנהנים הסופיים.
• תרגום: כל מסמך זר מוגש בתרגום מאושר לאוקראינית, וחתימת המתרגם מאומתת בדרך כלל אצל נוטריון אוקראיני.
• אפוסטיל: ישראל ואוקראינה צדדים לאמנת האפוסטיל, ולכן אין צורך בקיום קונסולרי מלא.

4האם אפשר לפתוח את החברה מישראל, בלי לנסוע?

בדרך כלל כן. ההגשה נעשית באמצעות מיופה כוח באוקראינה, על בסיס ייפוי כוח נוטריוני עם אפוסטיל ותרגום, או ייפוי כוח שנערך בקונסוליה של אוקראינה. השלב שבו לעיתים נדרשת נוכחות אישית הוא פתיחת חשבון הבנק, לפי מדיניות הבנק.

5כמה עולה ההקמה וכמה זמן היא לוקחת?

אין אגרת רישום להקמת חברה פרטית: לפי חוק הרישום 755-IV, נכון ל-2026, היא אינה כלולה ברשימת האגרות המנהליות, והרשם פועל בתוך 24 שעות מקבלת מסמכים תקינים. העלויות בפועל הן נוטריון, תרגום, אפוסטיל ושכר טרחה, ושינויים בפרטי החברה אחר כך כרוכים באגרות קטנות.

6האם המנהל יכול להיות ישראלי?

כן, אבל מנהל זר שעובד בחברה צריך היתר עבודה מרשות התעסוקה האזורית, לפי סעיף 42 לחוק תעסוקת האוכלוסייה. ב-2026 האגרה היא 9,984 עד 33,280 גריבנה, לפי תקופת ההיתר. אי אפשר לקבל את ההיתר באותו מעמד עם רישום החברה, ולכן בתקופה הראשונה חלק מהחברות ממנות מנהל מקומי.

לבחירת המנהל יש גם היבט מס בישראל: חברה זרה שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מישראל עלולה להיחשב תושבת ישראל לצורכי מס. ראו מס למשקיע ישראלי בחברת פרויקט זרה.

7איך פותחים חשבון בנק לחברה בזמן המלחמה?

פותחים חשבון בבנק אוקראיני אחרי רישום החברה, ולעיתים הבנק דורש נוכחות אישית לפי מדיניותו. בנקים אוקראיניים בודקים לעומק בעלות זרה: מקור הכספים, מבנה הבעלות, הנהנים הסופיים והפעילות המתוכננת, וגם קשרים אפשריים לרוסיה או לבלארוס. כדאי להכין תיק מסמכים מסודר בעברית ובאנגלית עם תרגום. ראו גם מה נדרש בבדיקת הכר את הלקוח.

8מה החובות השוטפות אחרי הרישום?

אחרי הרישום החברה צריכה לנהל מע״מ, דוחות מס ושכר, לפתוח תא אלקטרוני במערכת בתי המשפט, לעדכן את פרטי הנהנה הסופי ולשלם את ההון בתוך שישה חודשים, אלא אם התקנון קובע אחרת. נכון ל-2026, לפי PwC Tax Summaries, סף הרישום החובה למע״מ הוא מיליון גריבנה ב-12 חודשים.

• מע״מ: רישום חובה כשהעסקאות החייבות עולות על מיליון גריבנה ב-12 חודשים; אפשר להירשם מרצון גם קודם. השיעור הכללי 20%.
• דוחות מס חברות: חברה חדשה מגישה דוח שנתי. דוח שנתי מוגש בתוך 60 ימים מתום השנה, ודוח רבעוני, כשחל, בתוך 40 ימים מתום הרבעון.
• מע״מ חודשי: דוח בתוך 20 ימים מתום החודש, ותשלום בתוך 10 ימים מהמועד להגשה.
• שכר: ניכוי מס הכנסה 18% והיטל צבאי 5% מהעובדים, ותרומה סוציאלית אחידה של 22% על חשבון המעסיק.
• בית משפט אלקטרוני: חברה אוקראינית חייבת לפתוח תא אלקטרוני במערכת בתי המשפט (חוק 3200-IX). בלי תא כזה היא נפגעת בהליכים, למשל לא תקבל צו תשלום.
• נהנה סופי: פרטי הנהנה הסופי ומבנה הבעלות צריכים להישאר מעודכנים במרשם.
• הון: תשלום ההון שנקבע בתוך שישה חודשים מהרישום, אלא אם התקנון קובע אחרת. משתתף שלא שילם מקבל התראה ותקופה נוספת של עד 30 יום, ואחר כך האסיפה הכללית מחליטה על צעדים.

9איך תמוסה החברה החדשה?

נכון לנובמבר 2026, לפי PwC Tax Summaries, ברירת המחדל היא מס חברות של 18% על הרווח. חברה קטנה יכולה לבחור במס מפושט, קבוצה 3: 5% מההכנסות, או 3% מההכנסות בתוספת מע״מ, כל עוד ההכנסה השנתית אינה עולה על 1,167 שכרי מינימום (10,091,049 גריבנה ב-2026), לפי הבהרת רשות המס האוקראינית.

פירוט המס, הדיבידנד לישראל והאמנה ראו במדריך המס לחברה באוקראינה, ובמדריך הכללי אמנות המס של ישראל.

10מה צריך לדווח בישראל על חברה אוקראינית?

בישראל מצרפים לדוח השנתי הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ (טופס 150), מדווחים על עסקאות עם צד קשור ומשלמים מס על דיבידנד, עם זיכוי בגין המס האוקראיני.

• טופס 150: מי שמחזיק בחבר בני אדם תושב חוץ מצרף הצהרה לדוח השנתי.
• עסקאות עם צד קשור: הלוואת בעלים או שירותים בין החברה הישראלית לחברה האוקראינית מחייבים תמחור לפי עקרון השוק ודיווח.
• דיבידנד: ממוסה בישראל, עם זיכוי בגין המס האוקראיני לפי האמנה ופקודת מס הכנסה.
• חברה נשלטת זרה: בחברה שרוב הכנסותיה פסיביות והמס עליהן נמוך, עלולים לחול כללי חברה נשלטת זרה.

לרשימה מלאה של חובות הדיווח ראו מרכז הדיווח לרשות המסים. מומלץ לתאם את המבנה עם רואה חשבון ישראלי לפני ההקמה.

11מה צריך לבדוק לפני ההקמה בזמן משטר צבאי?

לפני ההקמה בודקים את תוקף המשטר הצבאי, שהוארך עד 29 בינואר 2027, סנקציות על הצדדים, את מיקום הפעילות והנכסים ואת מסלול החזרת הכסף לישראל.

• תוקף המשטר הצבאי: הוא הוארך ב-26 באוקטובר 2026 עד 29 בינואר 2027, ועד עכשיו הוארך כל 90 יום.
• סנקציות: בדיקה שהשותפים, הספקים והלקוחות אינם ברשימות הסנקציות של אוקראינה. היתר עבודה לאזרחי רוסיה או בלארוס מחייב אישור של שירות הביטחון.
• מיקום הפעילות והנכסים: באזורי לחימה או בשטחים כבושים חלות מגבלות מיוחדות על רישום ועל פעולות.
• מסלול החזרת כסף: בניית מבנה המימון כך שיתאים לכללי מטבע החוץ.

12מה כדאי להחליט לפני שמקימים חברה באוקראינה?

ההחלטות החשובות מתקבלות לפני הרישום: מי מחזיק במניות, איך ממומנת החברה, מי מנהל ומאיפה, ואיך יחזרו הרווחים לישראל. אנחנו מכינים את המסמכים בישראל, מנסחים תקנון והסכמי משתתפים, מתאמים עם עורכי דין ורואי חשבון באוקראינה ועם יועץ המס בישראל.

המידע כאן כללי ונכון לנובמבר 2026, וכל מקרה דורש בדיקה פרטנית באוקראינה ובישראל.

עוד על פעילות עסקית באוקראינה: מס חברות והעברת רווחים לישראל באוקראינה · פעילות של חברה ישראלית באוקראינה · סכסוכים מסחריים וליטיגציה באוקראינה · השוואה בין 8 מדינות · כל המדריכים לחברות ועסקים

הקריאה הבאה · 12 דק׳ קריאהחברה ישראלית שפועלת באוקראינה: חברה בת, נציגות או פעילות ישירה, מוסד קבע, עובדים ומע״מ בזמן משטר צבאיאיך חברה ישראלית פועלת באוקראינה ב-2026: חברה בת מול נציגות או פעילות ישירה, מוסד קבע ורישום למס, מע״מ, העסקת עובדים, שפה, מגבלות מטבע ולוח ציות.לקריאת המדריך