בקצרה
חברה ישראלית שמוכרת מוצרים בשוק המקומי של איחוד האמירויות עושה זאת בדרך כלל דרך מפיץ או סוכן מקומי. סוכנות מסחרית רשומה כפופה לחוק הסוכנויות המסחריות, Federal Law 3/2022, שבתוקף מ-15.6.2023: הסוכן חייב להיות אזרח UAE או חברה בבעלות אזרחים, ההסכם נרשם במשרד הכלכלה, ולסוכן יכולה לקום זכות לפיצוי בסיום. החוק החדש מאפשר לסיים הסכם לפי תנאיו ולקבוע בוררות, ולכן הניסוח לפני החתימה הוא שקובע כמה יעלה לצאת ממנו.
הנקודות החשובות
- 1חוק הסוכנויות המסחריות, Federal Law 3/2022, נכנס לתוקף ב-15.6.2023 והחליף את החוק מ-1981. סוכן רשום יכול להיות אזרח UAE או חברה בבעלות מלאה של אזרחים.
- 2סוכנויות מסחריות הן אחד התחומים שבהם אין בעלות זרה מלאה ב-mainland, גם אחרי פתיחת רוב הפעילויות לבעלות זרה של 100%.
- 3לפי סעיף 9 לחוק, אפשר לסיים הסכם בתום תקופתו או לפי זכות סיום חוזית, בהודעה מוקדמת של שנה או מחצית תקופת ההסכם, הקצר מביניהם, אלא אם הוסכם אחרת.
- 4לפי סעיף 11, סוכן שהסכמו לא חודש או הסתיים עשוי לתבוע פיצוי, במיוחד אם הוכיח שתרם להצלחת המוצר בשטח.
- 5סכסוך בהסכם רשום מגיע קודם לוועדת הסוכנויות המסחריות, ואחריה אפשר לפנות לבוררות אם הוסכם עליה. בחוק הישן זה לא היה אפשרי.
איחוד האמירויות הוא שוק יעד טבעי לחברות ישראליות בתחומי מזון, טכנולוגיה, מוצרי צריכה וציוד. הדרך הנפוצה להגיע ללקוחות מקומיים היא דרך גורם מקומי: סוכן, מפיץ או משווק. ההחלטה איך לבנות את הקשר הזה, ואיך לנסח אותו, היא החלטה משפטית לא פחות ממסחרית. המדריך מסביר מה ההבדל בין סוכנות רשומה להסכם הפצה רגיל, מה חוק הסוכנויות המסחריות קובע, ומה כדאי לבדוק לפני החתימה. הוא מתאר את המצב נכון לנובמבר 2026.
למה חברה ישראלית צריכה סוכן או מפיץ באמירויות?
כי מכירה ישירה לשוק המקומי מוגבלת. חברה ישראלית יכולה להקים חברה באזור סחר חופשי (Free Zone) בבעלות מלאה, אבל לפי הפורטל הממשלתי u.ae, חברה באזור חופשי בדרך כלל אינה רשאית למכור ישירות ל-mainland בלי רישיונות מתאימים. הדרכים לשוק המקומי הן מפיץ מורשה ב-mainland, או סניף או חברה ב-mainland.
מאז Federal Decree-Law 26/2020, ובהמשך חוק החברות 32/2021, רוב הפעילויות ב-mainland פתוחות לבעלות זרה מלאה. אבל סוכנויות מסחריות נשארו ברשימת הפעילויות שבהן אין בעלות זרה מלאה. כלומר, חברה ישראלית יכולה להקים חברה מסחרית ב-mainland, אבל לא להיות בעצמה ״סוכן מסחרי רשום״. על הבחירה בין אזור חופשי ל-mainland ראו פרי זון או מיינלנד: השוואה לחברה ישראלית.
מה ההבדל בין סוכנות מסחרית רשומה להסכם הפצה רגיל?
סוכנות מסחרית רשומה היא הסכם שנרשם במרשם הסוכנויות של משרד הכלכלה האמירתי ונהנה מההגנות של חוק 3/2022. הסכם הפצה או שיווק שלא נרשם כפוף בעיקרו לדיני החוזים והמסחר הכלליים ולתנאי ההסכם עצמו. ההבחנה חשובה, כי ההגנות לסוכן, ובמיוחד הזכות לפיצוי בסיום ותפקיד ועדת הסוכנויות, קשורות לרישום.
| סוכנות מסחרית רשומה | הסכם הפצה או שיווק לא רשום | |
|---|---|---|
| מסגרת חוקית | Federal Law 3/2022 | דיני החוזים והמסחר הכלליים ותנאי ההסכם |
| מי יכול להיות הצד המקומי | אזרח UAE או חברה בבעלות מלאה של אזרחים (ובתנאים גם חברה ציבורית עם 51% אזרחים) | לפי רישיון הפעילות של המפיץ |
| רישום | במרשם הסוכנויות של משרד הכלכלה | אין רישום כסוכנות |
| סיום ההסכם | לפי סעיף 9, עם הודעה מוקדמת | לפי תנאי ההסכם |
| פיצוי בסיום | אפשרי לפי סעיף 11 | לפי ההסכם והדין הכללי |
| סכסוכים | ועדת הסוכנויות המסחריות, ואחריה בוררות אם הוסכמה | לפי סעיף השיפוט או הבוררות בהסכם |
לא כל מסמך שנקרא ״הסכם הפצה״ הוא הסכם לא רשום, ולא כל ״סוכן״ הוא סוכן רשום. לפני חתימה, ובטח לפני סיום, צריך לבדוק במרשם של משרד הכלכלה אם ההסכם רשום ועל איזה מוצרים ושטח.

מי יכול להיות סוכן מסחרי רשום באמירויות?
לפי חוק 3/2022, סוכן מסחרי רשום יכול להיות אזרח UAE או חברה שכל בעליה אזרחי UAE. לפי Clyde & Co, בעקבות תיקון ב-Federal Law 11/2022, גם חברה ציבורית שהתאגדה ב-UAE ושלפחות 51% ממניותיה בידי אזרחים יכולה לשמש סוכן.
החוק מאפשר גם חריג: הקבינט, בהמלצת שר הכלכלה, רשאי להתיר ליצרן זר שאינו בבעלות אמירתית למכור ישירות בלי סוכן, בתנאי שאין לו סוכן ממונה ב-UAE ושלא נרשם בעבר הסכם סוכנות שלו. זה מסלול חריג שדורש החלטה ממשלתית, ולא דרך שגרתית לחברה ישראלית בינונית.
איך מסיימים הסכם סוכנות רשום לפי החוק החדש?
לפי סעיף 9 לחוק, הסכם רשום מסתיים בתום תקופתו אם לא חודש, לפי זכות סיום שנקבעה בהסכם, בהסכמת הצדדים, בצו בית משפט או לפי הוראה אחרת בחוק. בסיום בתום התקופה או לפי זכות חוזית נדרשת הודעה מוקדמת של שנה אחת או מחצית תקופת ההסכם, הקצר מביניהם, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת.
זה שינוי מהותי לעומת החוק מ-1981, שבו היה קשה מאוד לסיים סוכנות בלי ״סיבה מהותית״, ולכן סוכנים רבים נחשבו כמעט בלתי ניתנים להחלפה. לפי Clyde & Co, דרישת הסיבה המהותית כבר אינה חלה. המשמעות לחברה ישראלית: סעיפי התקופה, החידוש והסיום בהסכם הם הכלי העיקרי לשליטה ביציאה.
- תקופה מוגדרת: לקבוע תקופה קצובה ולא הסכם פתוח, כדי שתום התקופה יהיה נקודת יציאה טבעית.
- תנאי חידוש: לקבוע שהחידוש אינו אוטומטי, או שהוא מותנה ביעדים.
- זכות סיום: לקבוע עילות סיום ברורות, כמו אי-עמידה ביעדי מכירות או הפרת בלעדיות.
- הודעה מוקדמת: לקבוע את תקופת ההודעה במפורש, כי אחרת חלה תקופת ברירת המחדל שבחוק.
- פיצוי: להסדיר מראש את שאלת הפיצוי בסיום, ככל שהחוק מאפשר.
האם סוכן זכאי לפיצוי כשמסיימים את ההסכם?
ייתכן. לפי סעיף 11 לחוק, כשהסכם לתקופה קצובה לא חודש, הסוכן רשאי לתבוע פיצוי, אלא אם הוסכם אחרת. בסיום לפי זכות חוזית כל צד רשאי לתבוע נזקים, והסוכן רשאי גם לתבוע פיצוי אם הוכיח שפעילותו תרמה להצלחת היצרן בשטח ושהסיום מונע ממנו ליהנות מההצלחה הזו.
החוק אינו קובע נוסחה קבועה לחישוב הפיצוי, והסכום נקבע לפי הנסיבות. לכן, חברה ישראלית שחותמת על סוכנות רשומה צריכה לקחת בחשבון כבר בתחילת הדרך את עלות היציאה האפשרית, ולתעד את התרומה של כל צד לפיתוח השוק.
מה קורה בסוכנויות שנרשמו לפני החוק החדש?
סוכנויות שנרשמו לפני 15.6.2023 קיבלו הגנה מפני זכויות הסיום החדשות למשך שנתיים, עד 15.6.2025. לפי Clyde & Co, הוראות הסיום החדשות אינן חלות עד 15.6.2033 על הסכמים שרשומים עם אותו סוכן יותר מ-10 שנים, או שבהם הסוכן השקיע יותר מ-AED 100,000,000. משרד הכלכלה טרם הבהיר איך מחושבת ההשקעה.
חברה ישראלית שנכנסת לשוק דרך רכישת עסק קיים, או שמקבלת זכויות הפצה ממותג בינלאומי, צריכה לבדוק אם יש כבר סוכן רשום למוצר, מתי נרשם ואם חלה עליו ההגנה המוארכת.
איפה מתנהל סכסוך עם סוכן באמירויות?
בהסכם רשום, הסכסוך מגיע קודם לוועדת הסוכנויות המסחריות, כולל ערעור על סיום שנעשה לפי תנאי ההסכם. אחרי הוועדה, הצדדים יכולים לפנות לבוררות אם הסכימו עליה, וההחלטה של הוועדה אינה מחייבת את הבוררים. בחוק הישן לוועדה הייתה סמכות ייחודית בערכאה ראשונה, והדרך הייתה לבתי המשפט בלבד.
בזמן סכסוך, יצרן רשאי לבקש ממשרד הכלכלה היתר זמני להמשיך לייבא את מוצריו, למשל עד להכרעה. זה חשוב לחברה שלא רוצה שהמוצר ייעלם מהמדפים בזמן שהיא מתדיינת עם הסוכן. בהסכם הפצה לא רשום, הפורום נקבע לפי סעיף השיפוט או הבוררות בהסכם. על בחירת הפורום ראו בתי משפט DIFC מול בתי המשפט המקומיים וחוזה מסחרי עם צד אמירתי.
מה עוד משפיע על עסקת הפצה עם צד אמירתי?
- מכס: הסכם הסחר החופשי בין ישראל ל-UAE (CEPA), שנחתם ב-31.5.2022 ונכנס לתוקף ב-1.4.2023, מפחית או מבטל מכסים על יותר מ-96% משורות המכס. כדאי לבדוק את סיווג המוצר ואת כללי המקור.
- מע״מ: שיעור המע״מ הכללי ב-UAE הוא 5%, נכון לנובמבר 2026. המפיץ המקומי מטפל בדרך כלל במע״מ במכירה ללקוח.
- מוסד קבע: עובד או נציג של החברה הישראלית שפועל באמירויות וחותם על חוזים בשמה עלול ליצור מוסד קבע. ראו עובד בחו״ל ומוסד קבע.
- מבנה ההחזקה: אם החברה הישראלית מקימה חברה באמירויות לניהול ההפצה, צריך לבחון את המיסוי בשתי המדינות. ראו מס חברות 9% ומע״מ 5% באמירויות.
מה לבדוק לפני שחותמים עם סוכן או מפיץ בדובאי?
- האם הצד המקומי רשום, מורשה לפעילות, ומי בעלי השליטה בו.
- האם כבר קיים סוכן רשום למוצר או למותג, ומתי נרשם.
- האם ההסכם ירשם כסוכנות מסחרית, והאם החברה רוצה בכך.
- בלעדיות: על איזה שטח, אילו מוצרים, ובאילו תנאים היא נשללת.
- יעדי מכירות, דיווח ובקרה.
- תקופה, חידוש, עילות סיום והודעה מוקדמת.
- פיצוי בסיום, ככל שהחוק מאפשר להסדיר אותו.
- קניין רוחני: שמירה על הסימנים המסחריים בבעלות החברה הישראלית ורישומם ב-UAE.
- דין חל, פורום ובוררות.
להשוואה עם הסדרים באירופה ראו הסכם סוכן ומפיץ באיחוד האירופי.
לפני שחותמים: איך אנחנו מלווים
אנחנו עוזרים לחברה הישראלית לבחור בין סוכנות רשומה, הסכם הפצה וחברה מקומית משלה, מנסחים את הסכם ההפצה או הסוכנות עם דגש על יציאה, בלעדיות וקניין רוחני, ובודקים את הצד המקומי לפני החתימה. רישום ההסכם, הייצוג מול משרד הכלכלה ומול ועדת הסוכנויות, וסכסוכים מקומיים מטופלים בתיאום עם עורכי דין מקומיים מוסמכים באמירויות.
המדריך משקף את המצב המשפטי נכון לנובמבר 2026 ואינו מהווה ייעוץ משפטי למקרה מסוים. כללי הרישום, ההגנות ופרשנות החוק החדש מתפתחים, וכל הסכם נבדק לגופו מול עורך דין מקומי מוסמך.
שאלות נפוצות
האם חברה ישראלית חייבת סוכן מקומי כדי למכור בדובאי?
לא תמיד. חברה ישראלית יכולה להקים חברה ב-mainland בבעלות מלאה ולמכור דרכה, או למכור דרך מפיץ מורשה. אבל היא לא יכולה להיות בעצמה סוכן מסחרי רשום, כי סוכנויות מסחריות שמורות לאזרחי UAE ולחברות בבעלותם. חברה באזור סחר חופשי בדרך כלל אינה רשאית למכור ישירות ל-mainland בלי רישיונות מתאימים.
מה זה חוק הסוכנויות המסחריות באמירויות?
Federal Law 3/2022, שפורסם ב-15.12.2022 ונכנס לתוקף ב-15.6.2023, והחליף את Federal Law 18/1981. הוא מסדיר סוכנויות מסחריות רשומות: מי יכול להיות סוכן, רישום, סיום ההסכם, פיצוי ויישוב סכסוכים.
אפשר להחליף סוכן מסחרי בדובאי?
כן, בקלות רבה יותר מבעבר. לפי סעיף 9 לחוק החדש אפשר לסיים בתום התקופה או לפי זכות סיום חוזית, בהודעה מוקדמת של שנה או מחצית התקופה, הקצר מביניהם, אלא אם הוסכם אחרת. הסוכן עשוי לתבוע פיצוי לפי סעיף 11.
כמה פיצוי מקבל סוכן בסיום ההסכם?
החוק אינו קובע נוסחה קבועה. הסוכן רשאי לתבוע פיצוי על אי-חידוש הסכם קצוב, אלא אם הוסכם אחרת, ובסיום לפי זכות חוזית גם פיצוי על תרומתו להצלחת המוצר בשטח, אם הוכיח אותה. הסכום נקבע לפי הנסיבות.
אפשר לקבוע בוררות בהסכם סוכנות באמירויות?
כן. החוק החדש מאפשר לקבוע בוררות, מה שלא היה אפשרי בחוק הישן. בהסכם רשום הסכסוך מגיע קודם לוועדת הסוכנויות המסחריות, ואחריה הצדדים יכולים לפנות לבוררות שהסכימו עליה.
מה ההבדל בין סוכן למפיץ בדובאי?
ההבדל המשפטי המרכזי הוא אם ההסכם רשום כסוכנות מסחרית במשרד הכלכלה. הסכם רשום כפוף לחוק 3/2022 ולהגנות שבו. הסכם הפצה לא רשום כפוף בעיקר לתנאיו ולדיני החוזים והמסחר הכלליים.
האם הסכם הסחר בין ישראל לאמירויות משפיע על הפצה?
כן, בצד המכס. ה-CEPA נכנס לתוקף ב-1.4.2023 ומפחית או מבטל מכסים על יותר מ-96% משורות המכס. הוא אינו משנה את כללי הסוכנויות המסחריות ואת דרישות הרישום המקומיות.
הקריאה הבאה · 9 דק׳ קריאהפרי זון או מיינלנד באמירויות: השוואה משפטית לחברה בבעלות ישראליתפרי זון או מיינלנד בדובאי? השוואה לחברה בבעלות ישראלית: בעלות זרה, מכירה לשוק המקומי, מס חברות, Qualifying Free Zone Person, UBO ושליטה מישראל.לקריאת המדריךמקורות
- Clyde & Co - Significant reforms to the UAE commercial agency regime
- UAE Legislation - Federal Law No. 3 of 2022 Regulating Commercial Agencies
- u.ae - Full foreign ownership of commercial companies (strategic activities)
- u.ae - Running a business in a free zone
- UAE Ministry of Economy - UAE and Israel sign CEPA
- PwC Worldwide Tax Summaries - UAE, Corporate: Other taxes (VAT)








