ירושה של נכס באוקראינה ליורשים ישראלים: איזה דין חל, מועד שישה החודשים, מס ורישום

לישראלים רבים יש קשר משפחתי לאוקראינה: דירה של הורים בחרקוב, בית של סבתא באודסה, חלקה בכפר. כשבעל הנכס נפטר, היורשים בישראל מגלים שהעיזבון נמצא במדינה אחרת, בשפה אחרת ובמשטר צבאי, ושיש מועד קצר מאוד לפעול. המדריך הזה מסביר מה חל, מה צריך להגיש, תוך כמה זמן, כמה זה עולה במס ומה קורה בצד הישראלי.

1איזה דין חל על דירה באוקראינה כשהיורשים ישראלים?

הדין האוקראיני. לפי סעיף 71 לחוק האוקראיני בדבר המשפט הבינלאומי הפרטי, ירושה של מקרקעין כפופה לדין המדינה שבה הם נמצאים, וירושה של נכס שחייב ברישום ממלכתי באוקראינה כפופה לדין האוקראיני. לכן גם כשהמוריש גר ונפטר בישראל, הדירה שלו באוקראינה עוברת ליורשים לפי הכללים האוקראיניים.

סעיף 70 לאותו חוק קובע שעל יחסי הירושה חל ככלל דין המדינה שבה היה למוריש מקום המגורים האחרון, אלא אם בחר בצוואה בדין המדינה שהוא אזרח שלה. אבל הכלל הזה כפוף במפורש לסעיפים 71 ו-72. התוצאה המעשית: חשבון בנק בישראל עובר לפי הדין הישראלי, והדירה בקייב עוברת לפי הדין האוקראיני. כשאין צוואה, גם סדר היורשים נקבע לפי הקוד האזרחי האוקראיני. בקבוצה הראשונה של יורשים על פי דין נמצאים ילדי המוריש, בן הזוג שנותר בחיים וההורים (סעיף 1261).

צו ירושה או צו קיום צוואה שניתנו בישראל אינם מחליפים את ההליך באוקראינה. לפי פסיקת בית המשפט העליון האוקראיני מ-2023 (תיק 398/1796/20), קבלת ירושה מחוץ לאוקראינה אינה נחשבת קבלה של מקרקעין שנמצאים באוקראינה. צריך לפתוח תיק ירושה אצל נוטריון אוקראיני.

2תוך כמה זמן צריך לקבל ירושה באוקראינה?

בתוך שישה חודשים מפתיחת הירושה, כלומר ככלל מיום הפטירה (סעיף 1270 לקוד האזרחי). יורש שלא גר עם המוריש בזמן הפטירה, וזה כמעט תמיד המצב של יורש שגר בישראל, צריך להגיש לנוטריון בתוך המועד בקשה לקבלת הירושה (заява про прийняття спадщини). יורש שלא הגיש בזמן לא יוכל לקבל את הירושה בדרך הרגילה, ויישארו לו רק המסלולים שמתוארים בהמשך.

מאז 2022 הכלל הזה השתנה כמה פעמים, ובקרב יורשים עדיין נפוצה ההנחה שהמלחמה ״מקפיאה״ את המועד. זה לא נכון היום. כך התפתחו הדברים:

השורה התחתונה, נכון לאוקטובר 2026: אל תסתמכו על ״עשרה חודשים״ ועל השעיה בגלל המלחמה. תכננו להגיש את הבקשה בתוך שישה חודשים מהפטירה, ועדיף כמה שיותר מוקדם, כי הכנת המסמכים בישראל לוקחת זמן.

3איך יורש שגר בישראל מגיש בקשה לקבלת ירושה?

אפשר לעשות את זה מישראל, בלי לנסוע לאוקראינה. הבקשה נשלחת לנוטריון האוקראיני בדואר, והחתימה של היורש עליה חייבת להיות מאומתת. יש שתי דרכים לאמת אותה:

• בקונסוליה של אוקראינה בישראל. החתימה מאומתת על ידי הקונסול, והבקשה נערכת באוקראינית. כך נחסכים האפוסטיל והתרגום, ועורכי דין אוקראינים ממליצים בדרך כלל על הדרך הזו.
• אצל נוטריון ישראלי. הנוטריון מאמת את החתימה, ומוסיפים אפוסטיל. ישראל ואוקראינה צד לאמנת האג לביטול דרישת האימות, ולכן אין צורך באישור קונסולרי. אם הבקשה נערכה בשפה זרה, צריך גם תרגום נוטריוני שלה לאוקראינית.
• המשלוח. יום הגשת הבקשה הוא יום משלוח המכתב. שלחו בדואר רשום ושמרו את אישור המשלוח, כי זו ההוכחה שעמדתם במועד.

חשוב: לפי הפרקטיקה שתוארה בספרות המקצועית האוקראינית ב-2024, את הבקשה לקבלת הירושה עצמה לא מגישים באמצעות מיופה כוח. היורש חותם עליה בעצמו. ייפוי כוח כן משמש לכל מה שבא אחר כך: קבלת תעודת הירושה, הרישום, ובהמשך מכירה או השכרה. כדאי לחתום על הבקשה ועל ייפוי הכוח באותו ביקור אצל הנוטריון או בקונסוליה.

4איזה נוטריון מטפל בירושה, ואיפה נפתח התיק?

מקום פתיחת הירושה הוא מקום המגורים האחרון של המוריש (סעיף 1221 לקוד האזרחי, בנוסח שחל מ-30.1.2024). כשמקום המגורים האחרון היה במדינה זרה, למשל בישראל, מקום פתיחת הירושה נקבע לפי חוק המשפט הבינלאומי הפרטי. בפועל, כשהמוריש גר בישראל, פונים בדרך כלל לנוטריון באזור שבו נמצא הנכס.

בתקופת המשטר הצבאי ובשישה חודשים אחריו יש הקלות: אפשר להגיש בקשות בתיק ירושה לנוטריון גם שלא במקום פתיחת הירושה, והטיפול בתיק ממשיך במקום שבו הוגשה הבקשה הראשונה. כל תיק נרשם במרשם הירושות (Спадковий реєстр), כך שנוטריון אחר יראה שכבר נפתח תיק. היקף ההקלות תלוי בין היתר באזור שבו נמצא הנכס, ולכן כדאי לבחור את הנוטריון אחרי בדיקה מוקדמת ולא לפי הנוחות.

5מתעודת ירושה לרישום: מה קורה אחרי שהבקשה הוגשה?

1. פתיחת התיק אצל הנוטריון ורישומו במרשם הירושות.
2. תשלום המס על ידי יורש שאינו תושב אוקראינה, לפני הנפקת התעודה (פירוט בהמשך).
3. הנפקת תעודת זכות לירושה (свідоцтво про право на спадщину), אחרי שחלפו ששת החודשים. אין מועד אחרון להוצאת התעודה, אבל בלעדיה אי אפשר לרשום, למכור או להשכיר באופן מסודר.
4. רישום הזכות של היורשים במרשם הממלכתי של זכויות במקרקעין (Державний реєстр речових прав). בתקופת המשטר הצבאי הרישום נעשה לפי כללים מיוחדים, רק על ידי גורמים מורשים ועם מגבלות אפשריות לפי אזור.

נכס שנמצא בשטח כבוש הוא מקרה מיוחד: נוטריון בשטח שבשליטת אוקראינה יכול להנפיק את תעודת הירושה, והיא תשמש לרישום כשהדבר יתאפשר. על הרישום עצמו ועל בדיקת המרשם הרחבנו במדריך על רכישת נכס באוקראינה ורישומו.

6אילו מסמכים מישראל צריך, ומה עושים כשהשמות לא תואמים?

הבעיה המעשית הנפוצה היא תעתיק השמות. אותו אדם מופיע ברוסית בתעודת לידה סובייטית, בעברית בתעודה ישראלית ובאותיות לטיניות בדרכון, ולפעמים השם השתנה בעלייה או אחרי נישואין. כשהנוטריון לא יכול לקבוע שמדובר באותו אדם, הוא עלול לסרב, ואז נדרשים מסמכים נוספים, ולפעמים הליך בבית משפט אוקראיני לקביעת עובדת הקרבה. בדקו את ההתאמה בין כל המסמכים לפני שמגישים, ולא אחרי שהמועד כבר לוחץ.

7כמה מס משלם יורש ישראלי על ירושה באוקראינה?

יורש שאינו תושב אוקראינה משלם, נכון לאוקטובר 2026, מס הכנסה של 18% והיטל צבאי של 5% משווי הנכס, כלומר 23%, בלי קשר לקרבה למוריש. באוקראינה אין מס ירושה נפרד, אבל ירושה נחשבת הכנסה של היורש, והשיעור תלוי בקרבה ובתושבות המס של המוריש ושל היורש:

מקורות: PwC Worldwide Tax Summaries (עודכן ביוני 2026) והבהרת רשות המסים האוקראינית מיולי 2026. שיעור ההיטל הצבאי הועלה ל-5% בחוק 4015-IX, על הכנסות מדצמבר 2024. לפי רשות המסים האוקראינית, היורש שאינו תושב הוא שחייב לשלם את המס ואת ההיטל, לפני הרישום הנוטריוני, ובלי אישור על תשלום מלא הנוטריון לא ינפיק את תעודת הירושה. בנוסף חלה אגרה ממלכתית על העברת מקרקעין בירושה.

דוגמה: בן שגר בישראל יורש את דירת אמו שגרה בקייב, והדירה מוערכת ב-50,000 אירו. אילו היה תושב אוקראינה, היה פטור ממס. כיורש שאינו תושב הוא ישלם 9,000 אירו מס הכנסה ועוד 2,500 אירו היטל צבאי, ובסך הכול 11,500 אירו, עוד לפני שקיבל את התעודה. השווי נקבע לפי הערכה, ולכן את ההערכה ואת המימון של המס צריך לתכנן מראש. שימו לב שהשיעור של 18% חל גם כשהמוריש עצמו גר בישראל, אפילו אם היורש תושב אוקראינה.

8מה קורה כשהירושה כוללת קרקע חקלאית?

זר שירש קרקע חקלאית באוקראינה חייב להעביר אותה לאחר בתוך שנה. סעיף 81(4) לקוד הקרקעות קובע שקרקע חקלאית שזרים או חסרי אזרחות קיבלו בירושה חייבת להיות מועברת בתוך שנה. לפי סעיף 145, אם הבעלים לא העביר את הקרקע במועד, היא עלולה להיות מוחרמת בצו בית משפט ונמכרת במכרז, והתמורה, בניכוי הוצאות המכירה, מועברת לבעלים הקודם. לכן כשהעיזבון כולל חלקה חקלאית (למשל ״פאי״ של קולחוז לשעבר), כדאי להתחיל לחפש קונה, למשל אחד היורשים שהוא אזרח אוקראיני, כבר בזמן הליך הירושה.

9מה קורה בצד הישראלי?

בישראל אין מס ירושה ואין מס מתנה מיוחד, ולכן קבלת הדירה בירושה אינה מחייבת מס בישראל. המשמעות היא גם שאת המס האוקראיני על הירושה אין כנגד מה לזקוף בישראל, והוא עלות סופית.

ההשלכות בישראל מגיעות בשלב מאוחר יותר. תושב ישראל חייב במס על הכנסה משכירות ועל רווח ממכירת נכס בחו״ל, ומס ששולם באוקראינה יכול לשמש זיכוי לפי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לאוקראינה. במכירה, היורש נכנס בדרך כלל לנעלי המוריש לעניין יום הרכישה ועלותה. בדקו עם יועץ מס ישראלי אם המס האוקראיני ששולם על הירושה ישפיע על חישוב הרווח. על מכירת הנכס ועל העברת הכספים לישראל הרחבנו במדריך נפרד.

10רשימת בדיקה ליורשים ישראלים

1. רשמו את תאריך הפטירה וחשבו את מועד שישה החודשים. אם הפטירה נרשמה באיחור של יותר מחודש, בדקו מאיזה יום נספר המועד.
2. בררו איפה הנכס נמצא ומה מצבו במרשם: על שם מי הוא רשום, האם יש שעבודים והאם האזור מוגבל לרישום.
3. בדקו אם יש צוואה, ישראלית או אוקראינית, ומי היורשים לפי הדין האוקראיני.
4. אספו תעודת פטירה ומסמכי קרבה, ובדקו שהשמות תואמים בכל המסמכים.
5. הוציאו אפוסטיל ותרגום נוטריוני לאוקראינית לכל מסמך ישראלי.
6. חתמו על בקשה לקבלת הירושה בקונסוליה או אצל נוטריון ישראלי, ושלחו אותה בדואר רשום לנוטריון האוקראיני בתוך המועד.
7. באותו ביקור חתמו על ייפוי כוח לשלבים הבאים, עם אפוסטיל ותרגום.
8. דאגו ל-РНОКПП לכל יורש.
9. תכננו את תשלום המס של 23% (18% ועוד 5%) והערכת השווי לפני קבלת התעודה.
10. אחרי קבלת התעודה, ודאו שהזכות נרשמה במרשם הממלכתי. אם יש קרקע חקלאית, תכננו את העברתה בתוך שנה.
11. בדקו עם יועץ מס ישראלי את הדיווח בישראל ואת המס על השכרה או מכירה עתידית.

11מה לעשות לפני שמגישים בקשה לקבלת ירושה באוקראינה, ואיך אנחנו מלווים

הדבר החשוב ביותר הוא לא לחכות: שישה חודשים עוברים מהר, בעיקר כשצריך מסמכים מכמה מדינות. הפעולות לפי הדין האוקראיני, כלומר קבלת הבקשה, הנפקת תעודת הירושה והרישום, נעשות על ידי נוטריונים ועורכי דין אוקראינים מורשים. אנחנו מתאמים אותן מישראל: בודקים את המסמכים הישראליים והאוקראיניים ואת התאמת השמות, מכינים את הבקשה ואת ייפוי הכוח עם האפוסטיל והתרגום, ובוחנים את התמונה מהזווית של יורש ישראלי, כולל המס באוקראינה וההשלכות בישראל. אנחנו לא ממליצים על השקעה באוקראינה ולא מעריכים את מצב הביטחון. לפני כל מחשבה על נסיעה בדקו את אזהרת המסע העדכנית של משרד החוץ, ובדרך כלל עדיף לפעול באמצעות ייפוי כוח.

הקריאה הבאה · 10 דק׳ קריאהמכירת נכס באוקראינה בזמן משטר צבאי והעברת התמורה לישראל: מה אפשר, מה מוגבל ומה הסיכוניםמכירת דירה באוקראינה בזמן משטר צבאי: מרשם הזכויות, שטחים כבושים, ייפוי כוח מישראל, ומגבלות הבנק המרכזי על העברת תמורת המכירה לחו״ל, נכון לאוקטובר 2026.לקריאת המדריך