ירושות וצוואות תמיד מביאות איתן סיפורים מעניינים, ולנו עורכי הדין תיקים מעניינים לעסוק בהם (וכן, גם לא מעט שכר טרחה בצידם), וכמי שמלווה משקיעים בחו״ל כבר מספר שנים נתקלתי במהלכן בלא מעט סיפורים ומקרים, שיברונות לב ואכזבות, לצד גילויים מפתיעים והרבה תקווה.
יוני ואחיו הגיעו אליי בהמלצת חבר. אביהם, ויקטור, נפטר לפני כשנה אחרי מחלה קשה. ויקטור התגרש מאימם כשהם היו עדיין נערים צעירים, עבר לרומניה ונישא בשנית. במהלך השנים הקשר בין ויקטור לבניו היה רופף, והסתכם בפגישות ומעט בילויים משותפים בעת ביקוריו של ויקטור בארץ. כאשר אימם נפטרה ויקטור הגיע להיות איתם במהלך השבעה ובמהלך הביקור התברר כי הוא חולה ב״מחלה״. הבנים עזרו לו, קישרו אותו לרופאים בארץ והוא התחיל לקבל טיפולים כך שתדירות הביקורים בארץ עלתה. הטיפולים לא הצליחו להאט את התפשטות ה״מחלה״ וויקטור נשאר בישראל והבנים טיפלו וסעדו אותו עד יום מותו. כחצי שנה לפני שנפטר הוא ביקש שיקחו אותו לעורך דין כדי שיכתיב לו צוואה, ואכן הוא הותיר אחריו צוואה בה כאות הוקרה ותודה למסירותם של בניו והטיפול בו, הוריש לשני בניו את כל רכושו.
יוני ואחיו הגיעו למשרדנו עם צו קיום הצוואה שהוצא ע״י הרשם לענייני ירושה וביקשו שניישם את הצוואה ברומניה ונפעל לאישורה ברומניה ולהעברת הדירות שהיו בבעלות ויקטור על שמם.
כאן הסיפור שלנו מתחיל להסתבך. כאמור, ויקטור התחתן בשנית ברומניה, וכאשר הלך לעולמו היה עדיין נשוי להלנה. הלנה, אשר ידעה כי ויקטור הלך לעולמו, ולא ידעה על קיומה של צוואה שהותיר אחריו בישראל, החלה בהליכים ברומניה להוצאת צו ירושה.
למזלם של יוני ואחיו הצלחנו ליצור קשר עם הלנה והבנו ממנה כי עניין הירושה טרם נחתם ואושר סופית על ידי הנוטריון הרומני. כאשר זימנתי אותה לפגישה ביחד עם השותף המקומי היא הופתעה לשמוע על הצוואה של ויקטור. בתחילה היתה המומה, ואחרי מספר דקות החלה לבכות ״אחרי כל השנים שלנו ביחד, בנינו בית, טיילנו, אהבנו, והוא משאיר אותי בלי כלום״ יבבה. ״זה גם הבית שלי, איך הוא יכול היה לעשות לי את זה?״ המשיכה.
המשכנו, השותף המקומי ואני, לפגישה אצל הנוטריון בו החלה הלנה בהליכים לקבלת צו ירושה לויקטור, הצגנו בפניו את תעודת הפטירה של ויקטור ואת תרגום הצוואה וצו הירושה.
יומיים לאחר מכן בעודנו יושבים השותף המקומי ואני בפגישה עם יזם ישראלי המעוניין לבנות פרויקט חדש ברומניה, התקשר הנוטריון וזימן אותנו לפגישה דחופה. הוא לא רצה לפרט את הדחיפות, אבל אמר שיש בעיה שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת. לא התרגשתי, אני כבר רגיל לעו״ד או נוטריונים רומניים המייצרים בעיות כדי להגדיל את שכר הטרחה שלהם או סתם לסבך את העניינים במקום בו הכל יכול להיפתר בקלות עם הפעלת שיקול דעת והיגיון בריא, כך שלא מיהרנו לסיים את הפגישה והגענו למשרדו של הנוטריון רק למחרת לקראת הצהריים.
״הלנה הגישה התנגדות להכרה בצוואה ויישומה ברומניה״ פתח ואמר.
״אין לה שום בסיס לכך״ התפרצתי, ״זה רצונו של ויקטור, המנוח, זה מה שהכתיב בצוואה שקיבלה אישור ותוקף על ידי הרשויות בישראל. בהתאם לאמנות בין המדינות רומניה צריכה להכיר בצוואה״.
״את זה כנראה יצטרך להחליט ביהמ״ש. אני לא יכול להחליט מה גובר בעניין הזה, הצוואה שהוכרה ע״י ביהמ״ש בישראל או חוק הירושה הרומני.״ אמר.
הרגשתי איך מדד העצבים שלי מטפס לשמיים, יצאתי ממשרד הנוטריון משאיר את השותף שלי שם כדי להמשיך בשיחה ולהבין מה הבסיס להתנהלות הנוטריון. אחרי ששתיתי בקפה ממול אספרסו וסודה ונרגעתי מעט התקשרתי ליוני כדי לבשר לו את הבשורה. אחרי כמה שניות טובות של שתיקה מעברו השני של הקו אמרתי לו ״תן לנו לבצע הערכת מצב. אני לא מאמין שיש איזשהו בסיס או טענה כלשהי שהיא יכולה להעלות כדי שלא יכירו בצוואה, אבל אני חייב לבצע בדיקה. אני חושב שהיא פשוט מנסה לעכב את הכל כדי לסחוט מכם כסף״. הבטחתי לו לבצע את הבדיקות ולחזור אליו בהקדם האפשרי.
סיפורה של הצוואה נמשך שנתיים והתגלגל בשתי ערכאות משפטיות ברומניה, וההכרעה הפתיעה גם אותי, למרות ניסיוני והיכרותי עם הדין הרומני.
על פי הדין הרומני המתייחס לירושת אדם שנפטר והותיר אחריו נכסים ברומניה, הלנה והבנים אמורים להתחלק בנכס בחלקים שווים (שליש לכל אחד מהם). בית המשפט קבע כי מאחר ובצוואתו של ויקטור לא נכתב כי הדין הישראלי יחול על הצוואה שכתב, ולמרות שניסינו לטעון בפני בית המשפט כי מקום מגוריו היה ישראל וכי היה אזרח ישראלי אז יש להחיל עליה את הדין הישראלי, טענה זו נדחתה מאחר ולויקטור היתה גם אזרחות רומנית והיה תושב רומניה במשך למעלה מ- 25 שנים, ורק ב-3 השנים לפני פטירתו שהה יותר זמן בישראל מאשר ברומניה. בית המשפט קבע, לפיכך, כי על נכסיו של ויקטור ברומניה יחול, כאמור, הדין הרומני ולא הצוואה שהותיר בישראל.
מי מכם שיש לו נכס בחו״ל, אני ממליץ לוודא כאשר אתם מותירים אחריכם צוואה כי היא עומדת לא רק בדרישות הדין הישראלי אלא גם בדרישות דיני הירושה במדינה בה מצוי הנכס.
הסיפורים מבוססים על מקרים מהשטח. פרטים מזהים שונו. אין לראות בהם ייעוץ משפטי.