מעולם לא הייתי ספורטאי מצטיין. נהפוך הוא, מי שהכיר אותי בצעירותי ידע שאני לא עושה ספורט ולא חובב ספורט. במשך שנים רבות ניסיתי להתחמק מזה, ואז לפני כ-10 שנים בארוחת צהריים של שבת אצל ההורים איתגרו אותי ואמרו שאני לא אהיה מסוגל לרוץ אפילו קילומטר. לקחתי את האתגר והתחייבתי שעד יומם הולדתי ה- 50 ארוץ לא קילומטר אחד אלא 10 ק״מ. בגיל 50 רצתי חצי מרתון. התאהבתי בריצה, ובעיקר בריצות ארוכות, ומאז אני מתאמן בחדר הכושר ובריצה בחוץ באופן קבוע לפחות 2-3 פעמים בשבוע.
את יהודה פגשתי בקבוצת הריצה, וכשהבין שאני עוסק בנדל״ן התחיל מדי פעם לשאול שאלות ולהעלות כל מיני רעיונות. באחד האימונים, תוך כדי ריצה זה לצד זה סיפר לי כי הוא מתכוון להתחיל להתעמק בתחום הנדל״ן, להפחית מהעומס שיש עליו בעבודה ולאט לאט להיכנס לתחום כשהכוונה שלו לבנות לעצמו פורטפוליו של נכסים בחו״ל. שלחתי אותו לחשוב באיזו מדינה ירצה להשקיע. באימון שלאחר מכן חזר אליי עם תשובה - ארה״ב.
״מצוין״ אמרתי לו ״איפה בארה״ב? אתה מבין, יהודה, פלורידה היא לא ניו יורק, וניו יורק לא דומה לאוהיו. ארה״ב גדולה״
״קראתי קצת באינטרנט והחלטתי לרכוש בית בפלורידה״ השיב.
אחרי חודשיים של לימוד, פגישות עם משווקים, בדיקות והכנת טבלאות אקסל, יהודה היה מוכן להשקעה הראשונה שלו. תהליך הרכישה היה חלק. גם תהליך השיפוץ של הבית עבר ללא תקלות. כשהבית היה מוכן יהודה לא הצליח למצוא שוכרים במשך חודשיים. תוך כדי שיחות הכמעט יומיומיות שלו עם חברת הניהול בניסיון ללחוץ אותה להשכיר כבר את הנכס, הגיעה הצעה לרכוש את הבית השכן.
״אני מאמין במקום, בשכונה. אני מאמין שיש פה פוטנציאל לעליית ערך. אני רוצה לקנות גם את הבית השכן״ אמר לי בשיחת טלפון.
יהודה רכש גם את בית השכן, שיפץ ושידרג אותו, והוציא אותו לשוק השכירות. גם כאן חלפו מספר חודשים עד שנמצא שוכר, שאף שילם מחיר נמוך מהמחיר המבוקש ע״י יהודה. אחרי חודש נוסף הושכר גם הבית הראשון שרכש (סוף סוף).
הדיירים התגוררו בבתים במשך כשנתיים, ולאחריהם נכנסו דיירים חדשים. מחירי השכירות באזור עלו וכך גם מחירי הדירות. יהודה כמעט ושכח מהימים/חודשים הראשונים בהם היה מתסכל כי לא נמצא שוכר לבית הראשון. הזכרתי לו את זה כשהשוכר של אחד משני הבתים החל לנהל איתו מו״מ לרכישת הנכס. ואז יהודה הזכיר לי את המשפט שאני אמרתי לו בתחילת הדרך - נדל״ן זו ריצה למרחקים ארוכים.
יהודה היה סבלני, והפנים את האימרה לפיה ״נדל״ן הוא ריצה למרחקים ארוכים״. יהודה לא נרתע מהמהמורות שבדרך, לא נשבר מהבלתי צפוי, גם לא היה לחוץ מבחינה כספית, והבין שמדובר בהשקעה. בסופו של דבר יהודה הרוויח בעסקה (רווח נאה), והמשיך לעסקאות נוספות.
כמה סבלנות יש לכם בעסקאות והשקעות הנדל״ן שלכם?
הסיפורים מבוססים על מקרים מהשטח. פרטים מזהים שונו. אין לראות בהם ייעוץ משפטי.