במשך כמה חודשים ניהלנו ביחד ולחוד אינספור שיחות ולא מעט נסיעות משותפות לפגישות עם בנקאים, קרנות וגורמי מימון אחרים במדינה, ועכשיו אנחנו מגיעים לנקודת הסיום. אנחנו יושבים בבית קפה בעיר זרה, שהפכה בחודשים האחרונים להיות כמעט הבית שלנו. הלקוח נראה עייף ומתוסכל.
״איך זה יכול להיות? מה אני מפספס פה?״ הוא שואל בפעם המי יודע כמה.
אני יושב מולו ושותק.
בעוד פחות משבוע המועד לחתימת החוזה לרכישת הנכס (שלד בניין דירות מקבלן מקומי שנקלע למצוקה), ואף גורם פיננסי לא מוכן לתת מימון.
לא פעם ניסיתי להסביר לו שדרך הפעולה שלו מוטעית, שללא הון עצמי לא יצליח להרים את העסקה, אבל הוא התעקש והמשיך להוציא כספים על נסיעות ופגישות חסרות תועלת.
הפריסייל לחברים ומשפחה הניב כמה מכירות, ויש כסף בחשבון הנאמנות שפתחתי, אבל זה לא יספיק.
גורמי המימון החיצוניים בחלקם לא התעניינו בפרויקט והאחרים הציבו תנאי מימון או ריביות שהכשילו את העסקה. גם הניסיונות שלי ושלו להכניס משקיע ביחד איתו לעסקה לא צלחו. ועכשיו הוא ניצב בפני שוקת שבורה.
לצערי, העסקה הזו לא יצאה אל הפועל.
היזם, למרות ניסיונות עד הרגע האחרון, לא הצליח לגייס את ההון הנדרש לרכישה.
גם הארכת המועד שהצלחתי להשיג מהמוכר לא סייעה, וגם הניסיונות לשכנע את המוכר להכניס את הלקוח שלי כשותף, כך שהלקוח שלי ידאג לפריסת ותשלום החובות שהצטברו על הנכס וימשיך מפה והלאה את הבנייה, לא צלחו.
כן, לא כל עסקה יוצאת אל הפועל.
ראיתי לא מעט עסקאות כאלה במהלך השנים.
מה שאיפיין חלק לא קטן מהן הוא העדר הנכונות של היזם להכיר בכך שנדרש הון עצמי לביצוע העסקה וניסיונותיו להיכנס לעסקה כשהוא נשען על כספי אחרים.
הסיפורים מבוססים על מקרים מהשטח. פרטים מזהים שונו. אין לראות בהם ייעוץ משפטי.