במהלך השנים יצא לי לעבוד עם לא מעט חברות שיווק נדל״ן בחו״ל, ללוות לא מעט רוכשי דירות בחו״ל. הפסקתי להיות מופתע מהסיפורים של רוכשים שחסכו כמה שקלים על ליווי מקצועי ושילמו ביוקר מאוחר יותר על תיקון המצב, או כאלה שלא הקשיבו לעצתי ולאחר מכן התברר להם כי טעו בשיקול הדעת, ואחרים שפשוט הסתנוורו מהמצגת וההבטחות השיווקיות שהתבררו כסרק.
דני (שם בדוי) רכש דירה במדינה זרה לאחר שהשתתף בכנס מכירות שהתקיים בבר תל אביבי. המשווקים הציגו מצג לפיו התשואה שיקבל תהיה דו ספרתית. אחרי למעלה משנה הוא הגיע למשרדי כועס ומבקש לבדוק אופציה לתבוע את המשווקים על הונאה. מתברר שהתשואה היא כמחצית ממה שדובר עליו באותו כנס.
מעיון בשקפים שדני צילם במהלך אותו כנס ניתן לראות שהמשווק הציג נתונים של הכנסות צפויות משכירות ובתוך התשואה השוטפת כלל גם את צפי עליית הערך של הנכס (נתון שאינו מתבטא בשוטף אלא רק במכירת הנכס, כי אם שווי הדירה עולה כי המחירים עולים הרווח של הבעלים לא מגיע כל חודש אלא במועד המכירה של הדירה), וגם את עלות חברת הניהול אך שכח לציין כי הנוהג במדינה הוא כי הבעלים משלם את המיסוי העירוני, את עלויות הביטוח, וגם לא כלל עלויות נוספות שהתגלו במהלך הדרך.
ההסכם של דני לא כלל כל התחייבות לתשואה, כך שנאלצתי להסביר לדני שהעובדה שלא בדק והתייעץ אלא נסחף אחרי הבטחות שיווקיות שהתבררו כלא מדויקות אינה עילה לתביעה. אם רק היה מתייעץ עם מישהו מנוסה בתחום יכול היה להבין עד כמה התמונה שמציירים לו ורודה מדי
הסיפורים מבוססים על מקרים מהשטח. פרטים מזהים שונו. אין לראות בהם ייעוץ משפטי.