אני לוקח לי כמה שעות הפוגה ויושב מול הים עם כוס בירה לנשום אוויר מול הים התיכון והפעם מהצד היווני.
זה הזמן שלי עם עצמי לסכם ולהפיק מסקנות בסגנון 3 דברים לשמר ו-3 דברים לשפר (בכל זאת סא״ל במיל).
הטלפון הנייד שלי לא מפסיק לצלצל ומעבר לקו לקוח שמבקש ייעוץ דחוף בזום בעניין אדמה שביצענו בעבורו את הרכישה.
אני מברר פרטים ראשוניים ומתאם איתו זום לשעה 19:30 בערב.
לאחר רכישת הקרקע הלקוח שלי הקים צוות תכנון והחל במגעים עם הרשות המקומית כדי לקדם את התכניות. לאחר מספר שבועות פנתה אליו האדריכלית והסבירה כי מהנדס הרשות המקומית לא מוכן לקדם את התכנית. הלקוח חשב שהסיפור שלה לא הגיוני מאחר ולפני הרכישה הרי בדקנו את זכויות הבניה והוא לא מבקש חריגות משמעותיות ממה שמותר. הוא נסע וביקש להיפגש עם מהנדס הרשות.
בפגישה המהנדס חזר על הסירוב בטענות שונות ומשונות. אבל… יומיים אחרי הפגישה עם המהנדס הוא קיבל טלפון מאדריכל מקומי שביקש לפגוש אותו. האדריכל המקומי הסביר לו שהוא יכול לעזור לו עם התכניות משום שיש לו את הקשרים הנדרשים ברשות המקומית הרלוונטית ואפילו יוכל להביא תוספת לזכויות הבניה אם רק הלקוח ישכור את שירותיו. הוא גם נקב במחיר שהיה גבוה ב-50% מהמחיר שהיה משלם הלקוח לצוות שלו.
מה עושים? הוא שאל.
דילמה רצינית, השבתי. ברור לך שמי שפנה אליך הוא סוג של מאעכר שקשור איכשהו לאדריכל הרשות וזה סוג של תשלום שאתה נדרש לשלם כדי לקבל את מה שמגיע לך בדין.
ברור לי, השיב. אבל אני רוצה לזוז קדימה. לא רוצה עכשיו תהליך שיקח לי כמה שנים כדי לקבל את מה שמגיע לי. תזכור, זמן=כסף.
ואני ממשיך להקשות עליו - ומה מבטיח לך שהוא באמת ישיג את זה? למה הוא מתחייב מבחינת לוחות זמנים? האם יש עלויות נוספות? ואם הוא לא יצליח?
זה לא שהיו ללקוח תשובות, אבל הבנתי שהוא נוטה ללכת על זה.
ומה אתם הייתם עושים?
הסיפורים מבוססים על מקרים מהשטח. פרטים מזהים שונו. אין לראות בהם ייעוץ משפטי.