״למה אתה ממשיך לשאול עוד ועוד שאלות?״ הוא שאל אותי כשישבנו בסוף היום לארוחת ערב במסעדה מקומית, ״הקרקע זולה, אני אמכור אותה למשקיעים ברווח, יהיה רווח גם מהניהול, ובסופו של דבר תקום פה שכונה חדשה, תשחרר יהיה בסדר....״
המשכנו לאכול בשקט כמה דקות ואז עברנו לשוחח על הסדרה החדשה שעלתה בנטפליקס. ההשגות שלי על המיזם שהציג, והתוכניות שתיכנן המשיכו להטריד אותי, והחלטתי לתת לזמן קצת זמן לישון על החוו״ד המקצועית מבוססת ניסיון ושערות לבנות.
למחרת בנסיעה לפגישה אצל הנוטריון שוב העליתי את הנושא. ״זה לא הגיוני לבנות שכונה של למעלה מ-500 וילות בלי מבנה ציבור אחד ובלי שטח ירוק או גינת משחקים, שלא לדבר על המרחק מהעיר״
״תגיד לי למה אני צריך לדאוג לזה? בשביל מה יש עירייה?״ שאל
״זה בדיוק כמו שאתה צריך לוותר על חלק מהשטח עבור כבישים ומדרכות. אם אתה רוצה שהפרויקט יימכר, יש דברים שצריך לדאוג שיהיו כמו שטח ירוק וגינת משחקים, גן ילדים ואולי איזה מרכז מסחרי קטן״ עניתי. ראיתי איזשהו מבט של הבנה, אבל עדיין לא הצלחתי לשכנע אותו.
מדובר ביזם שזה הפרויקט הגדול הראשון שהוא מתכנן ועוד בארץ זרה, ואשר הגיע אליי בהמלצת עורך הדין הישראלי שמלווה אותו בכל עסקאותיו בארץ. על כל צעד ושעל מתחילת העבודה המשותפת היו לו ספקות. התקשיתי לרכוש את אמונו, למרות שהיה נראה שהוא מתרשם מהיכולת המקצועית בהתנהלות מול מוכרי הקרקע והנוטריון.
בשלב הזה הבנתי שזרעתי את זרע הספקנות ועכשיו צריך לתת לו לנבוט ולשחרר. לא חזרתי לנושא עד החזרה לישראל.
כשבוע אחרי החזרה לארץ התקשר אליי עורך הדין שלו וביקש להזמין אותי לקפה.
״תשמע, אני לא יודע מה עשית אבל הוא לא מפסיק לשבח אותך ואת המקצועיות שלך. הוא בא להתייעץ איתי לגבי ההערות שלך לתוכנית, ואני מבין לגמרי את העמדה שלך. אני חושב שהצלחתי לשכנע אותו לקבל את ההמלצות שלך.״
הסיפורים מבוססים על מקרים מהשטח. פרטים מזהים שונו. אין לראות בהם ייעוץ משפטי.