ירשתם נכס בחו״ל: מה עושים ב-90 הימים הראשונים, מועדים לפי מדינה ומסמכים מישראל

1למה דווקא 90 הימים הראשונים חשובים?

כי בחלק מהמדינות המועד הראשון בחוק נופל בתוך התקופה הזו או סמוך לה, וכי ההליך הישראלי שקודם לו לוקח זמן. יורשים רבים מחכים לצו ירושה בישראל ורק אחר כך בודקים מה נדרש במדינת הנכס, ואז מגלים שמועד להצהרה, לקבלת ירושה או לדחייה שלה כבר קרוב.

המדריך הזה אינו מחליף את המדריכים המפורטים לכל מדינה, כמו המדריך על ירושה של נכס ברומניה או המדריך על ירושה ומתנה ביוון. המטרה שלו היא לתת סדר פעולות לחודשים הראשונים, ולרכז את המועדים הדחופים במקום אחד.

2אילו מועדים דחופים יש בכל מדינה?

הטבלה מרכזת את המועדים העיקריים שמצאנו במקורות, נכון לאוקטובר 2026. המועד הרלוונטי תלוי לעיתים בדין שחל על הירושה, במקום המגורים של המוריש ושל היורשים, ובשאלה אם יש צוואה, ולכן כל מועד בודקים מול איש מקצוע במדינת הנכס.

3מה עושים בכל חודש מ-90 הימים הראשונים?

אפשר לחלק את העבודה לשלושה שלבים, שחלקם רצים במקביל. הסדר הזה מתאים לרוב המדינות, ובכל מדינה מוסיפים את הדרישות המקומיות.

4אילו מסמכים צריך להכין בישראל?

ברוב המדינות תצטרכו את אותה ערכה בסיסית, עם התאמות. ההבדל העיקרי הוא בשפת התרגום ובשאלה אם מדינת הנכס מקבלת את הצו הישראלי כמו שהוא או דורשת הליך מקומי נוסף.

• תעודת פטירה, עם אפוסטיל ותרגום מוסמך לשפת המדינה.
• צו ירושה או צו קיום צוואה מהרשם לענייני ירושה, או מבית המשפט לענייני משפחה כשיש התנגדות. משרד המשפטים מציע צו דיגיטלי עם אפוסטיל לשימוש במדינות החברות באמנת האג.
• הצוואה, אם יש, וכל מסמך שבו המוריש בחר בדין שיחול על ירושתו.
• מסמכי קרבה: תעודות לידה ונישואין שמוכיחות את הקשר בין המוריש ליורשים.
• מסמכי הנכס: חוזה הרכישה, נסח עדכני ממרשם המקרקעין, ובנכס שמוחזק דרך חברה, מסמכי החברה.
• דרכונים של היורשים, ומספר זיהוי מס מקומי לכל יורש כשהמדינה דורשת זאת (NIF, AFM, codice fiscale).
• ייפוי כוח נוטריוני של היורשים לנציג במדינת הנכס, עם אפוסטיל ותרגום.

ההליך בישראל כולל פרסום של הבקשה ותקופה להגשת התנגדויות, ולכן לוקח זמן גם כשאין מחלוקת. כדאי להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר, ובמקביל להתחיל בבירור במדינת הנכס. כשיש התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה, וההליך מתארך.

5האם צריך לנסוע למדינת הנכס?

ברוב המקרים לא. את ההליך אצל הנוטריון או בבית המשפט המקומי אפשר לנהל דרך ייפוי כוח נוטריוני שנחתם בישראל, עם אפוסטיל ותרגום, או דרך חתימה בקונסוליה של מדינת הנכס. חשוב שייפוי הכוח יסמיך במפורש לפעולות הנדרשות: קבלת הירושה או דחייתה, חתימה על הצהרות, רישום, ובהמשך גם מכירה, אם זו הכוונה.

יש פעולות שעשויות לדרוש נוכחות או זיהוי מרחוק, כמו פתיחת חשבון בנק מקומי או הוצאת מספר מס במדינות מסוימות. כשיש כמה יורשים, אפשר שכולם יחתמו על ייפוי כוח לאותו נציג, וכך נמנעים ממצב שבו חתימה של יורש אחד מעכבת את כולם.

6מה צריך לעשות עם הנכס עצמו בתקופת הביניים?

לשמור עליו ועל ערכו. הנכס ממשיך לצבור חובות גם כשאיש אינו רשום עליו: מס נכס מקומי, דמי ועד בית או אגודת בעלים, חשבונות שירותים וביטוח. חוב מצטבר מתגלה בדרך כלל ביום המכירה או הרישום, כשהנוטריון דורש אישור שאין חובות.

• לוודא שהביטוח בתוקף ושהפוליסה מכסה נכס ריק.
• לבדוק אם יש שוכר, חוזה שכירות ופיקדון, ומי גובה את דמי השכירות.
• לאסוף מפתחות, קודים ומסמכים שנמצאים בנכס.
• לא למכור, לא להשכיר מחדש ולא לחתום בשם העיזבון לפני שברור מי מוסמך לכך.

7מה המשמעות של הירושה מבחינת מס בישראל?

בישראל אין מס ירושה ואין מס עיזבון, ולכן עצם קבלת הנכס אינה מחייבת מס בישראל. מס ירושה שגובה מדינת הנכס, אם יש כזה, הוא העלות במס על ההעברה עצמה. אבל לנכס יש השלכות בישראל בהמשך, ובחלקן מתחילות כבר בשנת הפטירה.

• מכירה עתידית: מכירה של הנכס בידי היורשים חייבת במס רווח הון בישראל, עם זיכוי על המס במדינת הנכס, ודיווח בטופס 1399 בתוך 30 יום. ככלל היורש נכנס לנעלי המוריש לעניין יום הרכישה והעלות. כשהמוריש לא היה תושב ישראל, יש לבדוק עם רואה חשבון אם חלים כללים אחרים.
• הכנסות מהנכס: לפי פקודת מס הכנסה, הכנסת העיזבון מיום הפטירה נחשבת להכנסת היורשים לפי חלקיהם. שכירות מהנכס מדווחת בישראל, עם בחירה בין מסלול 15% למס שולי עם זיכוי.
• חובת דוח שנתי: נכס שירשתם נכלל בשווי נכסי החוץ שלכם, ועשוי לחצות את הרף שמחייב דוח שנתי.
• מס זר על הירושה: כדאי לבדוק עם רואה חשבון אם אפשר להתחשב בו בישראל, כי ישראל אינה גובה מס ירושה שאפשר לקזז אותו ממנו.

8מה לעשות עכשיו ואיך אנחנו מלווים

השלב הראשון הוא לרשום את כל הנכסים בחו״ל, את מדינת כל נכס ואת המועד הראשון בחוק שחל עליו, ולהגיש בישראל את הבקשה לצו. אנחנו מסייעים לבנות את רשימת המועדים, להכין את המסמכים בישראל עם אפוסטיל ותרגום, לנסח ייפוי כוח שמתאים לדרישות המקומיות, ולתאם עם נוטריון או עורך דין במדינת הנכס ועם רואה החשבון שלכם בישראל.

הקריאה הבאה · 7 דק׳ קריאהלמה עסקת נדל״ן בחו״ל צריכה עורך דין שמכיר עסקאות בין-לאומיות: מה הוא בודק, ומה קורה בלעדיולמה רכישת נכס בחו״ל שונה מעסקה בישראל: הדין של מדינת הנכס, נוטריון ניטרלי, מגבלות על זרים, מס ודיווח בישראל, ומה בודק עורך דין שמחבר בין שתי המדינות.לקריאת המדריך