אני לא נוהג להופיע בבתי משפט. בשנים האחרונות משרדנו נמנע מלקבל תיקי ליטיגציה, מאחר וההתמחות שלנו היא בליווי יזמים ומשקיעים בחו״ל, החלטנו להשקיע את המאמץ, הלמידה וההתמחות בתחומים אלו. ליטיגציה היא בעיניי תחום התמחות בפני עצמו, כאשר אתה נדרש להיות מעודכן הן בחקיקה המתעדכנת מעת לעת בתחום הרלוונטי ובנושא סדרי הדין, והן בפסיקה העדכנית והתקדימים בתחום הרלוונטי.
ואחרי הפתיח הזה, אציין כי כאשר הגיע אליי משה, יזם שליווינו אותו בפרויקט שבנה ברומניה והביא עימו כתב תביעה שקיבל מלקוח שרכש דירה, לא יכולתי לסרב לייצג אותו בבית המשפט.
יוסי ויעל רכשו מהחברה של משה דירת 2 חדרים בבניין שבנה באחת משכונות בוקרשט. הפרויקט הסתיים והדירה נמסרה להם לפני כשנתיים, ועכשיו הם הגישו תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון נגד משה ואחיו, שהם בעלי המניות בחברה, בטענה כי הדירה נמסרה להם באיחור והם זכאים לפיצוי וכי דמי השכירות שהם מקבלים אינם תואמים את ההבטחות השיווקיות ולפיכך תובעים מהם גם פיצוי בגין ההפרש בין ההבטחה הנטענת על ידם לבין מה שהם מקבלים בפועל.
מיותר לציין כי יוסי ויעל רכשו את הדירה מחברה רומנית בבעלות משה ואחיו, ולא מהשניים כפרטיים. בנוסף, הסכם המכר שנחתם ברומניה, בפני נוטריון, כמקובל, קובע במפורש כי כל סכסוך בנוגע להסכם המכר יש לדון בו בפני בית המשפט המוסמך בבוקרשט.
כל כך הרגיזה אותי עזות המצח של השניים ושל עורך דינם, שלא טרח כלל לדבר איתנו אלא ישר הגיש את התביעה, שאמרתי למשה כי למרות שאיננו נוהגים לטפל בתביעות ולייצג בבתי משפט, במקרה הזה נשמח לעשות זאת.
הגשנו בקשה לסילוק על הסף של התביעה בהעדר סמכות. הצגנו בפני בית המשפט את ההסכם שנחתם ופירטנו את תניית השיפוט. הדגשנו את הניסיון לבצע ״הרמת מסך״ ולתבוע את בעלי המניות במקום את החברה, כמצופה וכנדרש.
כשהגענו לדיון השבוע, הרשם לא נדרש לשמוע את טענותינו. הוא מיד פנה לעוה״ד של הזוג וביקש להבין אם הוגשה בכלל תביעה ברומניה, ומדוע לא עשה זאת. אחרי ניסיונות התפתלות של עוה״ד של השניים, והסברים כי המו״מ התנהל בישראל וכי יתקשה לתבוע ברומניה בגלל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, השופט הציע לו למחוק את התביעה מבלי שיחייב אותו בהוצאות.
בהפסקה שניתנה, לבקשת עוה״ד של השניים כדי להתייעץ עם לקוחותיו, ניסה מחוץ לאולם בית המשפט לבוא בדברים כדי שנשלם משהו לזוג. סירבתי בכל תוקף לשלם ולו שקל אחד.
הלקח החשוב: תניית השיפוט כמגן חיוני
הסיפור הזה הוא הדוגמה המושלמת למה תניית השיפוט נחשבת לאחת התניות החשובות ביותר בהסכמי רכישה בינלאומיים. כפי שראינו, תניה פשוטה זו הפכה למגן משפטי שהציל את משה מהליך משפטי יקר ומורכב.
מחקר שפורסם ב-International Journal of Commercial Law מצא כי ״יותר מ-85% מהסכסוכים בהשקעות נדל״ן בינלאומיות נפתרים באמצעות הפעלה נכונה של תניות שיפוט, מבלי שהתביעה מגיעה לדיון מהותי.״ זה בדיוק מה שקרה במקרה של משה.
התביעה נמחקה לא משום שהטענות לא היו מבוססות (ואם היינו נכנסים לגופו של חוזה ולגופן של טענות, היינו מראים כי הטענות והתביעות כלל לא מבוססות), אלא משום שלבית המשפט בישראל לא הייתה סמכות לדון בה. זוהי הדרך בה תניית שיפוט טובה פועלת - היא יוצרת מחסום ראשוני שמאלץ את התובע לחשוב פעמיים לפני הגשת תביעה.
מה צריכה להכיל תניית שיפוט אפקטיבית?
מניסיוני בליווי עשרות עסקאות נדל״ן בחו״ל, תניית שיפוט אפקטיבית חייבת לכלול:
1. זיהוי מדויק של בית המשפט המוסמך - לא מספיק לכתוב ״בתי המשפט במדינה פלונית״. יש לציין את העיר הספציפית, רמת בית המשפט (מחוזי/שלום), ובמידת הצורך גם את ההרכב המקצועי הנדרש.
2. שפת ההליך - הגדרה ברורה של השפה בה יתנהל ההליך המשפטי. זה חיוני במיוחד במדינות רב-לשוניות כמו שוויץ או בלגיה.
3. החוק החל - לעיתים יש להבחין בין המקום בו יתנהל ההליך לבין החוק שיחול על המחלוקת. למשל, עסקה בברלין יכולה להיות כפופה לחוק הגרמני אך להתנהל בבית משפט בלונדון.
דו״ח של חברת הייעוץ McKinsey & Company מ-2023 מדגיש כי ״משקיעים שזוכים בהליכים משפטיים בעקבות תניות שיפוט ברורות חוסכים בממוצע 40% מזמן ההליך ו-60% מהעלויות המשפטיות בהשוואה למקרים של תניות לקויות.״
מלכודות נפוצות שחייבים להימנע מהן
מניסיוני, ישנן מלכודות נפוצות שנפגשות שוב ושוב:
תניה כפולה או סותרת - מקרים בהם ההסכם מכיל יותר מתניית שיפוט אחת, או שתניית השיפוט סותרת תניות אחרות בהסכם.
התייחסות לא מדויקת לסמכות המקומית - במדינות פדרליות כמו ארה״ב או גרמניה, יש להבחין בין סמכות מדינתית לפדרלית.
התעלמות מהסכמי בוררות מקומיים - במדינות מסוימות קיימים הסכמי בוררות חובה לענפים מסוימים, שיכולים לבטל תניית שיפוט.
הפרקטיקה האמיתית: איך זה נראה בשטח?
המקרה של משה מלמד אותנו גם על החשיבות של המבנה המשפטי הנכון. העובדה שיוסי ויעל ניסו לתבוע את בעלי המניות האישיים במקום את החברה הרומנית הייתה טעות נוספת שחיזקה את עמדתנו. במדינות רבות, הפרדת האחריות בין החברה לבעליה נשמרת בקפדנות.
כמי שליווה מעל 300 עסקאות של משקיעים ויזמים בחו״ל, אני רואה שוב ושוב איך החיסכון בעלות הייעוץ המשפטי בשלב הקניה הופך לעלות כפולה כאשר מתעורר סכסוך. המקרה של יוסי ויעל הוא דוגמה מושלמת - הם השקיעו כסף בהליך משפטי שמראש לא היה לו סיכוי להצליח, רק בגלל שלא הבינו את המשמעות של תניית השיפוט בהסכם שחתמו.
אני תמיד ממליץ ללקוחותיי לבחון את תניית השיפוט לא רק מבחינה משפטית אלא גם מבחינה מעשית. שאלות כמו: ״האם אוכל להרשות לעצמי הליך משפטי במדינה זו?״, ״האם יש לי גישה לייצוג משפטי איכותי שם?״, ״מה משך הזמן הצפוי להליך?״ - אלו שאלות שחייבות להישאל עוד בשלב התכנון.
בעולם הגלובלי של היום, תניית שיפוט איכותית היא לא רק עניין משפטי - היא עמוד התווך של ההגנה על ההשקעה שלכם. הסיפור של משה מוכיח שכאשר התניה מנוסחת נכון וההסכם מובנה כראוי, גם המקרה הבעייתי ביותר יכול להסתיים בזכייה מהירה ויעילה.
הסיפורים מבוססים על מקרים מהשטח. פרטים מזהים שונו. אין לראות בהם ייעוץ משפטי.