אילן ליבוביץ ושות׳עורך דין ויזם נדל״ן

בדיקת שותף מקומי וחברת פרויקט בחו״ל

צ׳קליסט לפני שנכנסים לשותפות, משקיעים בחברת פרויקט או מעבירים כסף

שותף מקומי יכול להביא קרקע, קשרים וידע בשטח, אבל גם חובות, תביעות ושעבודים שלא רואים במצגת. הרשימה מרכזת את הבדיקות שכדאי להשלים לפני החתימה ולפני ההעברה הראשונה. ליד כל סעיף מוסבר למה הוא חשוב ואיך בודקים אותו.

1. זהות החברה והנהנה בפועל

  1. התמצית מראה מי בעלי המניות, מי המנהלים, מה ההון הרשום ומה מצב החברה. מסתמכים על מסמך שהוצא לאחרונה ממקור רשמי, לא על צילום שהשותף שלח.

  2. כשבעל המניות הוא חברה, קרן או נאמנות, מבקשים את כל שרשרת ההחזקה. במדינות האיחוד האירופי מתנהל מרשם נהנים בפועל, והבנק המקומי ידרוש את אותו מידע בכל מקרה.

  3. שם החברה, מספר הרישום, הכתובת ובעלי המניות צריכים להתאים לחוזה, להצעה ולחשבון הבנק. פער בפרט אחד הוא סיבה לעצור ולשאול.

  4. החלפת בעלים או מנהלים זמן קצר לפני העסקה, שינוי שם או העברת מושב מחייבים הסבר. תמצית היסטורית מהמרשם מראה את השינויים לאורך זמן.

  5. חברה שלא הגישה דוחות שנתיים עלולה להיות חשופה לסנקציות ואף למחיקה, והיעדר דוחות מקשה להעריך את מצבה. בחלק מהמדינות הדוחות פתוחים לעיון במרשם.

2. מורשי חתימה וסמכות

  1. הסמכות נקבעת בתקנון ובמרשם, לא בכרטיס הביקור. יש חברות שבהן נדרשות שתי חתימות, או שהמנהל מוגבל בסכום או בסוג העסקה.

  2. כשהעסקה חורגת מהניהול השוטף, למשל מכירת קרקע, שעבוד או צירוף שותף, ייתכן שהתקנון או הדין המקומי דורשים אישור מוקדם. חוזה שנחתם בלי אישור כזה עלול להיות פגיע.

  3. מי שחותם מכוח ייפוי כוח צריך להציג אותו, וייתכן שנדרשים אימות נוטריוני ואפוסטיל. בודקים את היקף הסמכות ואת המועד שבו היא פוקעת.

  4. הבנק יבדוק זאת בכל מקרה, וממצא מאוחר עלול להקפיא חשבון או עסקה. עדיף לבדוק לפני שנכנסים להתחייבות.

3. תביעות, חדלות פירעון ושעבודים

  1. במדינות רבות יש מאגרי תיקים מקוונים של בתי המשפט, לעיתים עם חיפוש לפי שם הצד. תביעות של ספקים, קבלנים או רוכשים מלמדות על הדרך שבה השותף מתנהל.

  2. הליך חדלות פירעון פתוח, או הליך קודם שבו היה מעורב אחד הבעלים, משנה את כל תמונת הסיכון. במדינות האיחוד האירופי מרשמים כאלה פתוחים לציבור.

  3. שעבוד על הקרקע, על המניות או על חשבונות הבנק משפיע על מה שתקבלו בפועל. בודקים גם במרשם המקרקעין וגם במרשם השעבודים על נכסים ניידים, כשקיים כזה.

  4. חובות לרשויות עלולים לגרור עיקולים ולעכב היתרים או רישום. בחלק מהמדינות אפשר לקבל אישור רשמי על היעדר חובות מס, ולבקש מהשותף להציג אותו.

  5. שותף שפועל בכמה מדינות עלול להיות מעורב בהליכים מחוץ למדינת הפרויקט. בקשו הצהרה כתובה ושלבו אותה כמצג בהסכם.

4. יכולת כספית וניסיון

  1. הדוחות מראים הון, התחייבויות ותזרים, ולא רק את ההכנסות שהוצגו במצגת. דוחות מבוקרים עדיפים על דוחות פנימיים.

  2. אם השותף מתחייב להעמיד הון, בקשו הוכחה שאפשר לאמת: יתרות, אישור אשראי או מקור אחר. שותף שתלוי בכספי רוכשים עתידיים מכניס לפרויקט סיכון נוסף.

  3. בקשו רשימה של פרויקטים שהושלמו, עם כתובות, ובדקו במרשמים מי היה היזם והאם היחידות נרשמו. ביקור באתר ושיחה עם רוכשים או ספקים קודמים אומרים לא פחות מהמצגת.

  4. חיפוש לפי שמות החברות והבעלים, כולל חברות קודמות שנסגרו, יכול לחשוף כשלים קודמים. חברה שנסגרה עם חובות זמן קצר אחרי סיום פרויקט היא סימן שדורש הסבר.

5. חברת הפרויקט עצמה

  1. מוציאים נסח עדכני ממרשם המקרקעין ובודקים שהבעלים הרשום הוא חברת הפרויקט, ולא השותף אישית או חברה אחרת שלו. חכירה, זכות שטחית או הסכם אופציה אינם בעלות.

  2. משכנתה לבנק, הערה במרשם או תביעת השבה עלולות לעכב את הפרויקט או לחסום אותו. ברומניה, למשל, התמונה המלאה מופיעה בנסח ספר המקרקעין (extras de carte funciară).

  3. בודקים מה התוכנית החלה על הקרקע מאפשרת, אם יש היתר בנייה בתוקף ועל שם מי הוא הוצא. מצגת עם הדמיות אינה היתר.

  4. הלוואות בעלים, אשראי בנקאי, חובות לספקים, ערבויות שהחברה נתנה והסכמים עם רוכשים. כדאי לקבל את הרשימה כמצג בהסכם, עם אחריות של השותף אם תתברר כחלקית.

  5. חוזה קבלן, הסכם שיווק בלעדי או חוזים עם רוכשים על הנייר קובעים חלק ניכר מהכלכלה של הפרויקט. חלקם עשויים להיות עם צדדים קשורים לשותף.

  6. כסף שתזרימו לחברת הפרויקט עובר לשליטת מורשי החתימה בחשבון. הרשאות החתימה בבנק צריכות להתאים למה שסוכם בהסכם השותפות.

6. הסכם השותפות

  1. הסכם טוב מגדיר תקרה להתחייבות של כל שותף ומנגנון לקריאה להון. בלי הוראה כתובה על דילול, הלוואה בעדיפות או השעיית זכויות, שותף שלא מעביר כסף עלול לתקוע את הפרויקט.

  2. לכל סוג החלטה קובעים מי מחליט ובאיזה רוב: ניהול שוטף, תקציב, הלוואות ושעבודים, מכירה ועסקאות עם צד קשור. מה שלא נקבע מראש יוכרע לפי ברירות המחדל של הדין המקומי.

  3. בשותפות של שני צדדים שווים, מחלוקת אחת יכולה לשתק את הפרויקט. מסלול מדורג של הסלמה, גישור או הכרעת מומחה, ובסופו מנגנון יציאה, עדיף על מבוי סתום.

  4. כשהשותף המקומי הוא גם הקבלן, המשווק או מנהל הפרויקט, קבעו מראש את התנאים ומי מאשר אותם. אישור של השותפים שאין להם עניין אישי הוא מנגנון מקובל.

  5. זכות קדימה, זכות הצטרפות וזכות גרירה קובעות מה קורה כשמישהו רוצה למכור. בפרויקט שממומן באשראי בנקאי, הבנק ידרוש בדרך כלל גם את הסכמתו לשינוי שליטה.

  6. התקנון נרשם במרשם המקומי והבנק יסתמך עליו. אם ההסכם קובע מגבלה שאינה מופיעה בתקנון, ייתכן שצד שלישי לא יהיה כפוף לה.

  7. ענייני הארגון הפנימי של החברה כפופים בדרך כלל לדין המדינה שבה היא רשומה, גם כשההסכם בחר דין אחר. סעיף הבוררות או השיפוט צריך להתאים למקום שבו נמצאים הנכסים שאולי תצטרכו לאכוף נגדם.

הרשימה היא מידע כללי ואינה ייעוץ משפטי למקרה מסוים. הדין, המרשמים והנהלים משתנים ממדינה למדינה, וחלק מהבדיקות מחייבות עורך דין בעל רישיון במדינת הפרויקט. כדאי להתייעץ לפני החתימה על הסכם השותפות או לפני ההעברה הראשונה, כשעוד אפשר לשנות את המבנה ולהוסיף הגנות.

לתאם שיחה על הפעילות שלכם